מי אנחנו?

[^^flower^^]

מי אנחנו?

בפסיכולוגיה יש הרבה מאוד תאוריות האומרות שמהרגע שאנחנו נולדים עד בערך גיל 7, אם אנחנו נחשפים לחום, אהבה, השכלה (ספרים, שפה טובה ועוד), אתגרים וכ´ו. זה ישפיע על חיינו ובעצם על מי שניהיה - נבין טוב מתמטיקה, נהיה בעלי ביטחון, בולטים ומובילים בחברה, בעלי דעה עצמית וחזקה וכ´ו... ופתאום חשבתי על זה - אנחנו, נחשפנו לכל מיני דברים בילדות המוקדמת שלנו, נולדנו לסביבה מסוימת, בעצם אנחנו לא עצמאיים, כשהיינו קטנים תיכנתו אותו, בצורה מסוימת, וככה גדלנו. אין לנו אישיות ואופי משלנו אלא מה שההורים שלנו עיצבו לנו. אנשים חכמים יותר, אנשים חכמים פחות, אנשים "חזקים", אנשים "חלשים" הכל תלוי בהורים שלנו ובאיך שהם גידלו אותנו, אנחנו יצירה של ההורים שלנו ושל החברה שלנו ובעצם הרצון העצמאי שלנו, האופי, החכמה, אין לנו כמעט שליטה על זה, זה מושטת אצלנו מאז שאנחנו קטנים והסיכויים לשינוי קטנים, העתיד מוכתב לנו מהילדות המוקדמת שלנו. המחשבה הזאת די הפחידה אותי, כי האמנתי באדם, בעצמו, באישיות של כל האדם, בפנימיות שלו, באלוהים שנמצא בכל אחד... עכשיו הכל התהפך לי...... אשמח לשמוע דעות........

 

[דז]

קישור

 

[^^flower^^]

דז - לא הצלחתי להיכנס...

 

[דז]

נסיון שני

 

[^^flower^^]

כ"כ נכון וכ"כ עצוב...

 

[רוח מדבר]

לפרח הנפתח לעולם הנפלא של הנפש

אכן ישנם הרבה תאוריות וזה לא משנה מי צודקת או מי נכונה. השאלה שעליך לשאול היא, באיזו אני יכולה להשתמש בשביל להסביר את צורת ההתנהגות שלי עכשיו ובשביל לעשות משהו בנידון ולשנות בקלות - במידה שאני רוצה לשנות? אני משתמש בכל מה שכתבת כי זה שימושי ביותר בכדי להסביר כיצד תהליכים קורים- התנהגויות מובנות/ תגובות מובנות. אך עם זה בהחלט יש המון מקום להאמין באדם, בעצמו, באישיות שלו, בפנימיותו ובטח ובטח באלוהותו. ברגע שאדם הופך להיות מודע להתנהגויותיו השונות - המובנות והמותנות מגיל צעיר ביותר.. הוא עושה את הצעד הראשון בכיוון של שינוי. השינוי יכול להיות קל בהחלט, הוא קשה כל עוד לא יודעים איך עושים את זה... כמו שנראה לנו קשה להטיס מטוס, אך לטייס זה לא נראה קשה בכלל!!! יש המון דרכים ושיטות ליצירת שינוי.. חלקן קצרות יותר חלקן ארוכות יותר חלקן מאוד מאוד ספציפיות לנקודה מסוימת וחלקן יותר הוליסטיות ונרחבות. כאשר אני עובד עם מטופלים, אחד הדברים שאנו עושים זה להחליף התנהגויות מותנות בהתנהגויות מותנות אחרות אשר יהיו הרבה יותר טובות שימושיות ומקדמות.. הגישה הינה הוליסטית ודואגת לאקולוגיה גופנית/נפשית/רוחנית וסביבתית! כך שאת יכולה לחייך. כי את יכולה לשנות. וה"את" שיכול לשנות את ה"את" שמתנהג באופן מותנה לפי מה שלימדו אותו מגיל צעיר..הוא הוא הניצוץ האלוהי שבך, הוא הצופה מהצד.. הוא הכל יכול הוא בעצם את! שבוע נפלא רוח

 

[^^flower^^]

רוח

תודה רבה! אני חושבת שאתה צודק, ברגע שאנחנו מבינים את ההתנהגות שלנו ואותנו, אנחנו יכולים לשנות התנהגויות מותנות, צורות חיים... אבל מה שאנחנו לא יכולים לשנות זה דברים בסיסיים, לדוגמא: אתה נולד לחברה/משפחה אשר נכללים באחד העשירונים התחתונים, ההורים שלך לא נמצאים הרבה איתך (עבודה וכ´ו), בגיל צעיר אין אף אדם שיאתגר אותך, שיחשוף אותך לכל מיני "גירויים", שיפתח את המחשבה, שיעשיר אותה, רב הסיכויים הם שלא תהיה תלמיד "מצטיין", מתמטיקה לא יהיה תחום חזק אצלך ויהיה לך קשה לפתח את המחשבה... לפי זה החיים שלך יתעצבו. אז בעצם החוויות שעברו עליך בילדותך או שלא עברו עליך יעצבו את מי שתיהיה בעתיד, לא רק מבחינה אישית, אלא גם מיקצועית וכד´ו...

 

[רוח מדבר]

אפשרי אך לא סופי

ויש הרבה אנשים אשר בחרו לקחת את המציאות ולהפוך אותה לאתגר אמנם הם התחילו בגיל מאוחר יותר, אך הם הצליחו לצאת גם מאזורים מוכי פשע, סמים וזנות, עם הורים אלכוהולים וחבורות רחוב מציקות.. לעומתם יש כאלו שבחרו לקחת את המציאות כתרוץ ללמה הם איפה שהם היום. בסופו של דבר זה יורד לבחירה האישית של האדם. מה הוא מחליט לעשות עם חייו! להכנע או להלחם להשתנות או לשנות להגיב או לשלוט. אנחנו סך הבחירות שלנו בחיינו.. מהרגע שיכלו לעשות בחירות! ומהרגע שאנו נהיים מודעים - על אחת כמה וכמה. בהצלחה רוח

 

[^^flower^^]

בחירות אישיות?

יש כאלה שמצליחים לראות ולהבין קצת מעבר והם יכולים לשנות את מהלך החיים והמחשבה אבל יש כאלה שלא מצליחים לראות מעבר או לא יכולים או לא מנסים (אין להם את יכולת המחשבה הזו) והם לא יוכלו לצאת מהחיים שההורים שלהם והחברה שהם גדלו בה הכתיבו להם. האם יש לכל האנשים את היכולת לבחירה אישית, תוך הבנה שאולי אפשר לחיות גם אחרת, חיים טובים יותר, האם אנחנו באמת הבחירות של עצמינו או האם אנחנו בחירות של מישהו אחר ואנחנו רק התוצאה - התשובה?

 

[רוח מדבר]

את יודעת מה..

את צודקת.. אני יכול לומר לך רק על עצמי!! בוודאות. אך אני גם יכול לנחש עליך, רק לפי זה שאת בפורום הזה.. לגבי האחרים.. שהם ידאגו לעצמם! אם מתוך הדאגה לעצמך את מלמדת אחרים, סימן שתפקידך בחייהם היה להיות מורה.. אך אם את מנסה ללמד אחרים, או לשפוט על חייך לפי צרותיהם של אחרים.. איפה את בתוך כל זה??? לאיפה את הולכת לאיבוד? רוח

 

[^^flower^^]

אני

אני חושבת שהמחשבה שככה החברה מתנהלת הפחידה/מפחידה אותי, בהתחלה כמובן שחשבתי על עצמי ואיפה אני עומדת בכל העניין, אחרי הבנתי והייתי מרוצה מהמצב חשבתי על אחרים שאולי אני יכולה להגיד להם את הדעה שלי וזה יעזור להם, זה יגרה אצלם איזה חוש איזו מחשבה והמחשבה תתפתח ויהיה נחמד יותר לאנשים, לחברה, לי. ידעתי שאני לא לבד שחושבת או מרגישה ככה אבל זה נראה לי מוזר שזוהי החברה, אנשים מקבלים הכל כמובן מאליו, כי ככה זה וזה הפריע לי, שלאנשים אין כמעט דעה אישית (באמת אישית), אולי יש כמה סוגי אנשים שרואים את הדברים/תהליכים בכמה צורות אבל עדיין כולם חיים ביחד וכל אחד מוצא לו את האנשים לדבר על הדעות והרגשות שלו לדוגמא אנשים שכאן בפורום. כל אחד רואה את החיים בצורה שונה ומתייחס אליהם בצורה שונה.

 

[רוח מדבר]

שאלה הבהרה

איך בדיוק זה מפחיד אותך? לא הבנתי.. רוח

 

[^^flower^^]

סיבה

תראה פחד הוא מושג גדול מאוד, לכל אחד יש פחדים שונים, כל אחד מפחיד אותו דברים אחרים, יכול להיות שמונח "פחד" כאן הוא לא מדויק... אז אני לא יכולה להגיד לך סיבה מדויקת, יכול להיות שזה מזכיר לי סגנונות של סרטי מדע בדיוני ובסגנון, אני גדלתי עם מחשבה שאנשים מפתחים לעצמם עם ההתבגרות את האישיות, את ההבנה, אנשים הם אינדווידואלים, אפשר להתנות... והגעתי למסקנה שאנשים, אולי הם לא אינדווידואלים אולי אנשים לא תלויים בעצמם ומפתחים בעצמם את האישיות, זה משהו שבעצם לא קשור כמעט בהם, מין דמות כתובה מראש שאנחנו משחקים אותה, זה מחשבה שהפחידה אותי, עוד פעם- אולי "פחד" זו לא המילה המתאימה אבל אני לא מצליחה לחשוב על אחרת! מקווה שהבנת....

 

[חנה גונן]

לפלואר

אתה די צודק בקטע של העיצוב אבל בסוף אנחנו הרי מתבגרים ויכולים לבחור מה לקחת איתנו ומה לא. שלך חנה גונן

 

[^^flower^^]

חנה

תקראי את מה שכתבתי לרוח... ד"א אני בת...

 

[חנה גונן]

לפלואר

קודם כל מצטערת פרח לי מהזכרון שאת בת סליחהההההההההההההההההההההההההההה. ובקשר למה שכתבת אני מזכירה שרבים מגדולי העולם היו אנשים שנדונו לשפל המדרגה ולו בשל מעמדם החברתי והדתי או שלא היו בידם האמצעים לרכוש השכלה או שחונכו על תפיסות דוריות ומיושנות ואף על פי כן הם העפילו מעלה. שלך חנה גונן

 

[pale]

זה בדיוק

מה שאנחנו לומדים עכשיו במגמת ספרות! קראת פעם את תפוז המכני? זה מאוד מגדיר את מה שאתה אומר עכשיו...... טוב אם קראת אז אתה בטח יודע על מה אני מדברת ואם לא אז אני לא יהרוס לך וגם אין לזה תשובה לפי דעתי...

 

[נוגעת, לא נוגעת]

מי אנחנו באמת?

ובכן, התשובה מתגבשת במחקרים בימים אלו...

בנוסף למה שאת כותבת - הוכח גם שתכונות אופי הן גנטיות. הנטייה להרפתקנות למשל. אימפולסיביות למשל. אבל אין אדם שמתפקד ב 100% כמו שהגנים שלו מכתיבים לו. ה"ציות" לגנים נע בין 20% ל - 80%. איך זה? כי יש לנו גם יכולות לזהות את זה וללכת "נגד הטבע". (קראי את הספר אינטילגנציה רוחנית ואת הספר סערת נפש... זה משם) לדעתי, זהו אחד הרכיבים העיקריים ב"מותר האדם"... אדם יכול, מתוך החלטה, להתנגד לגנים להשמנה ולרזות.. אדם יכול, מתוך החלטה, לעשות תרגילי תרפיה ולהרגע - גם אם הוא חם מזג... ועוד ועוד. כלומר - כמו שאמר כאן מישהו - אנחנו סה"כ של הבחירות שלנו. יש לנו כל מיני נטיות - אבל אנחנו יכולים לבחור אם לזרום איתן או לזרום נגדן. קל וחומר לגבי האופן שבו גידלו וחינכו אותנו. נכון שסוג מסויים של גידול עלול לייצר נזקים נפשיים כמעט בלתי הפיכים. אבל המפתח הוא ב´כמעט´. האם זה מחזיר לך את האיזון?!

 

[חנה גונן]

לנוגעת לא נוגעת

מי אני? אני מה שאני אוהבת ושונאת אני רגש אני מחשבה אני רצון אני דעת אני יוהרה אני תיקוה אני פסימיות אני אין סוף שלך חנה גונן

 

[רוח מדבר]

אני .. מה אני ?

האם אני הרגש? או החווה את הרגש? האם אני ההתנהגות? או המנהיג אותה? האם אני המחשבה? או החושב אותה? או אפילו הצופה בה מהצד? האם אני האוטו? או הנוהג בו? האם אני הצלחת? או האוכל ממנה? האם אני הקרחת? או הנושא אותה? האם אני השאלה? או השואל? האם אני התשובה? או המתבונן? האם אני באמת כל זה, או מעבר לזה? האם אני רק חווה או רק חולם את כל זה? מי אני? אני כל מי ומה שאני רוצה להיות! שלך בידידות רוח (האם אני הכינוי שלי? או מי שנושא אותו?)