מי אמר שהחיים קלים?????

מי אמר שהחיים קלים?????

שמונה בבקר, אנחנו יוצאים מהבית. אני, מייקי הקטן החייכן ואמא שלו שעונה עלי ממררת בבכי למעון החדש שלו. אני נכנס איתו פנימה,ובין כל הצרחנים הבכיינים ונוטפי הנזלת אני מספר לו את "הזחל הרעב", מחבק ומנשק והולך כשהוא מנפנף לי. חצי שעה לוקח לי להרגיע אותה מהבכי ורק הציות לתחינותיה שאזחל בין השיחים לראות שהוא בסדר, שחררו אותי לעבודה.... למי יותר קשה כל הפרידות האלו...לך או לילד/ה שלך...?
 

sahr12

New member
תקרא את יאיר לפיד מהשבת.....

בדיוק על הנושא הזה.....
 
וו´אללה??

זה המדור החביב עלי בעיתונים של שבת, ודווקא השבוע פיספסתי. אפשר להגיע לזה באתר של "מעריב"?? ומה עם הקטנה שלך?
 

sahr12

New member
היא חיה בעולם משלה......

לא מעניין אותה איזה גן....העיקר שיהיו חתיכים שם...חחחחחחחחחח
 

מיכל31

New member
מייקי ממליצה לך בחום

להתקשר למעון ולברר מה קורה עם מייקי הקטן, ובבקשה אל תתפלא עם הוא שמח וטוב לב, ואתה כאן נקרע מבפנים. מה שאתה עובר אני עוברת כפול....
 

nightroll

New member
הבן שלי...

בן שנה וחודשיים, דופק לי סצינת פרידה קורעת לב, בכי, דמעות, כל הגשעפט. הרגשתי זוועה. החלטתי להתחבא ולראות שהוא נרגע. איך שאני יוצאת משדה הראיה שלו הוא מפסיק לבכות והולך לשחק. השמוק הקטן.
 
מייקי...

התחושות שעוברות בך, הילד מרגיש... אז תשתדל (או שאישתך תשתדל...) להראות בטוח בעצמך עבור הילד שלכם!
 
אני ממש רגוע

לא מתרגש יותר מדי, במיוחד שאחרים די תלויים בי פיזית ורגשית. הפוצ´פוץ´ הזה נקשר אלי עד כדי כך שלפעמים אני רץ על המתקן ריצה בבית כשהוא "שק קמח" על הגב שלי....
 

nightroll

New member
חחחחחחחחחח ../images/Emo6.gif

מדריך הכושר של מדריך הכושר.....
 
ילדים...

הנשמה שלנו... אתמול באתי לקחת את הקטנה מהגן אחרי שעתיים וחצי. כשהגעתי ראיתי אותה משחקת בחצר, מדוכאת משהו... קראתי לה והיא התחילה לבכות ואני... ישר אחריה הדמעות יורדות בלי לשים לב... אוהבת אותה בטירוף... כשאני מסתכלת על מעשי השובבות שלה אני רואה אותי בגילה. ילדה מדהימה (לכל הדעות) שלי!!!
 

גל26

New member
בהחלט ש- לנו...

הילדה שלי ג´דאית...איפה אני אשים אותה היא תסתדר... רק אני כמו קרציה כל הזמן מתקשרת לגן...והיא בכלל שכחה ממני. <<<צרחנים בכיינים נוטפי נזלת......אין לך תיאור יותר מתקתק? הם בונבונים משגעים...>>>
 

נשית~37

New member
ואני השארתי את ה"גבר" שלי

(כך הוא קורא לעצמו הקטנצ´יק) ...השארתי אותו ככה
ו-
ואני הלכתי משם ככה
. בקיצור...התחלה לא קלה.
 

מיכל31

New member
יו הרגע קיבלתי טלפון

הקטן המתוק בוכה, רוצה הביתה... ואני חשבתי שהוא שמח וטוב לב. אוףףףףףףףף
 

נשית~37

New member
עידכון מהשטח...

הגבר הקטן בסדר, בכלל לא הזיז לו שאמא שלו הלכה משם עצובה, הוא אחרי 5 דק´ כבר חזר לשיגרה. גברים
 
למעלה