מי אמר 'אהבה' ולא קיבל?!

סקיפי

New member
מי אמר 'אהבה' ולא קיבל?!

תחרות - הסיפורים הרומנטיים מהחורים הכי נידחים שתוכלו למצוא; אין תזאוס, אין יאסון, אין הרקולס. ובלי פסיכה, וגם בלי דפנה ואיו. נמאס לי ממנה.ואני אתחיל... (כאילו דה.) פאראנדובסקי שלי... מה הייתי עושה בלעדיך?! --------------------- בטרם תופיע על פני השמיים מרכבת הזהב של השמש, יוצאת מחופי האוקינוס ברכב קליל - אאוס, היא איילת השחר בעלת האצבעות הוורודות. פניה היפים של האלה הצעירה קורנים באודם השחר, ובין דמדומי הבוקר האפרוים פורחת כסותה שמבע כרכום לה. בבוקר אביב בהיר ראתה אאוס ממרומי השמים בן מלך יפה תואר - טיטונוס היה שמו - התאהבה בו וביקשה להתחתן איתו. אך הואיל והיה זה אדם בן תמותה, ביקשה מזאוס שישהו לבן אלמוות. בקשתה זו נתמלאה. שנים חלפו והזוג חי חיי אושר - עד שלפתע השגיחה אאוס בשינוי שחל בבעלה; כתפיו של טיטונוס התכופפו ושחו, פניו שכה יפים היו תמיד, התכסו בקמטים ושערותיו הפכו שיבה. אכן, הזדקן טיטונוס מיום ליום- יותר ויותר. בכי מר פרץ מלבה של האלה התעריה. היא שכחה לבקש מזאוס שיחד עם האלמוות יחון את אהוב נפשה בעלומי נצח. אך את שנעשה אין להשיב. בהיותו בגיל של כמה מאות שנים,היה טיטונוס לעבר ובטל, ישיש מופלג שנעשה ילדותי, וכה קטן היה עד שאשתו היתה משכיבה אותו בעריסה ומרוב בושהבפני האלים היתה מסתירה אותו מאחורי מסך, משם הגיעו יללותיו בקול ענות חלושה. לבסוף הפך אותו זאוס לצרצר.
 

סקיפי

New member
סאלאנה (ירח)

הודעה קודמת, שורה רביעית מלמטה - "הצעירה". תסלחו, הרגע התעוררתי... נדמה לי כבר העליתי את זה פה פעם. המנון יווני עתיק מתאר את סאלאנה במילים אלה: "לסאלאנה כנפיים רחבות והאור שהיא זורעת על פני השמים קורן מראשה בן האלמוות והוא מקיף את האדמה כולה. בנגוהותיה היא מוסיפה לכל דבר לווית חן ונוי, ועטרת הזהב שלה מפיצה את אורה בתוך חשכת האוויר. במחצית החודש מתרחצת סאלאנה האלוהית במימי האוקיינוס, ובלבוש שכולו זהב, היא רותמת סוסים בירים למרכבתה, השולחת קרני זיו למרחקים. באותה שעה גדול ביותר כוחה ואורה -מגלה עתידות לבני אדם." הואיל ובדרך כלל נחשבה ארטאמיס (דיאנה) לאלת הירח, היה פולחן סאלאנה תופעה נדירה. רק בכמה מקומות ניתן לה כבוד אלים מתוך אמנוה שהיא מורידה טל המציל את היבול בימי הבצורת. אגדות מעטות ידועות עליה, והיפה ביותר היא אגדת אנדימיון. היה זה רועה צאן וכה יפה היה, עד שזאוס נתן לו עלומי נצח, כי לא רצה שקמטים יקיקלו את תווי פניו הנאצלים. ועוד דבר משונה נתן לו - תרדמת עד. באחת המערות שלההר לאטמוס היה אנדימיון שקוע בתרדמתו, ולא הקיץ מעולם. דומה היה לפסל שיש לבן. לילה אחד, מסעה על פני השמים, ראתה סאלאנה את אנדימיון הישן. היא התאהבה בו, ומאז - כל אימת שהיא יוצאת במרכבתה הכסופה,היא נעצרת ליד מערת לאטמוס ומביטה ארוכות בפניו של הרועה. שמועה אומרת כי לפעמים, בעת שהזמיר משיע את קול רינתו היא לוחשת לו כל מיני השבעות - אך אין בכוחן להעירו מן התרדמה.
 

סקיפי

New member
../images/Emo13.gif

אני יודעת שזה E... אבל זו עברית, ולא אידיש. אני לא יכולה לכתוב סעלענה...
 
אז תכתבי סלנה כמו שאני כותב

או אם כל כך מדאיג אותך שמא מישהו לא יבין כיצד לקרוא את זה, תמיד אפשר לנקד: רגע, איך אפשר לקרוא את זה? אה! סֶלֶנַה נשארת סלנה
 

Aztec81

New member
וווייי

זה לקוח מספר מ א ו ד ישן על המיתולוגיה... מילה במילה... בימיםפ שהייתי קורא כל יום על המיתולוגיה היוונית, יום זנחתי אותה לטובת המצריים.
 

The Anja

New member
אם כבר

אז תכתבו איזה סיפור רומנטי מהמיתולוגיה הנורדית. אם אני זוכר נכון היתה שם איזה אלה נורדית חתיכה אחת שהיתה צריכה לבחור את בעלה לפי הרגליים שלו
ובטח יש עוד... אז תביאו אותה בנורדים!
 
אני מאמין כי אתה מדבר על סקאדי

גבירת הקרח... והציד. והיא באמת נראת טוב! האהובה עליי במיתולוגיה הנורדית... כבר אמרתי שאני פשוט מת על אלות לוחמות?
 

The Anja

New member
האלות הנורדיות שולטות../images/Emo68.gif

(תוסיפו לסמיילי קסדה של ולקירה)
 
למעלה