מיתוס הבריאה הפרסי

מיתוס הבריאה הפרסי

בפרס העתיקה, שגרה האמונה כי השמים היו הראשונים שנוצרו. הם תוארו כקונכייה ריקה ועגולה העשויה מאבן הקריסטל אשר עוברת מעל, כמו גם מתחת לאדמה. המים היו הבאים בתור שנוצרו, ואחריהם האדמה. במצבה הראשוני, האדמה הייתה שטוחה, ללא עמקים והרים בעוד שהשמש הייתה תלויה בשמים כמו בשעות הצהרים. אז הופיעו הצמחים והחיות… רק לאחר חמשת שלבי הבריאה שצוינו, נבראו בני האדם- הבריאה השישית. הבריאה השביעית והאחרונה הייתה האש. לאחר שהבריאה הושלמה- השמש החלה לנוע בשמים, ומחזור החיים הראשון החל גם כן...
 

אלרוס

New member
מזכיר מאוד את בריאת העולם היהודית

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (כאשר הארץ אינה מתייחסת לאדמה שאותה הוא ברא לאחר מכן) ביום השני הוא "מפריד בין מים למים" וכך יוצר את הימים. לאחר מכן הוא בורא את האדמה, לאחר מכן הצמחים, החיות ולבסוף (ביום השישי) את האדם. בכלל, המיתוסים המסופוטמיים השפיעו רבות על התנ"ך, בין השאר גם בנושא המבול וכו'.
 
הא?../images/Emo3.gif

לא הבנתי.
 

Lאחד

New member
המיתולוגיות/פילוסופיות השונות...

שאבו את עיקרי חכמתם ותורתם מהיהדות. זה סיפור היסטורי שלם של כיבושים והשפעות שונות... אכן ישנם שלבים בבריאת העולם לפי תפיסתה היהודית <שבעה שלבים> והיא למעשה התפתחותית <אבולוציה...>. ספרים שלמים נכתבו בנושא אבל רק נזכיר שהאדם - נזר הבריאה, נברא ביום השישי - לאחר כל יצורי עולם. ובשבת נבראה המנוחה. במוצאי שבת נבראה האש... או נכון יותר לומר "נגלתה" האש ע"י האדם הראשון. או אז החלה היצירה האנושית בעולם... המסורות האליליות העתיקות יותר - <השומרית, הכנענית, המצרית, האכדית וכו'...> התייחסו לעולם כקדום. ומהם שאבה המיתולוגיה היוונית עם התפתחותה על ידי כיבושי מצרים העתיקה. כך זה נשאר בתפיסה היוונית גם בצורתה היותר מתקדמת. לעומתה בתפיסה הפרסית קמו "פילוסופים" <פחות או יותר במקביל לפילוסופים היוונים, אולי מעט קודם לכן> שנקראו "זורואסטרים" ויצרו את "דת האש" שהיא גם הרבה יותר מעודנת בתפיסתה האלילית והיא קיבלה את הטענה היהודית בדבר העולם כ"נברא" <ועוד כמה תפיסות יהודיות שלאחר מכן עוותו ושונו לפי נוחיותם...>. זורואסטר חי בדיוק בתקופה שהגיעו היהודים לבבל ולפרס, לאחר חורבן בית ראשון... אם מוסיפים לזה את הסיפור של פורים <מרדכי היהודי משנה למלך, אסתר היהודיה מלכה, רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד מרדכי עליהם...> סביר שזה היה גורם מאיץ בהתייחסות לכל הרוחניות היהודית. היוונים הושפעו מהפרסים בתחילת הבית השני, עת הם כבשו את האימפריה הפרסית ובתוכה ישראל. שם הם גם שמעו לראשונה על התפיסה המונותיאיסטית היהודית... <ולא כל כך קיבלו אותה...> אבל עוד קודם לכן היו השפעות הדדיות בין הפרסים ליוונים - ישנן עדויות למלחמות עקובות מדם שנערכו בין האסייתים לאירופאים <בעיקר היוונים והרומאים> באזורים של אכדיה <צור-ביירות> ואשור <סוריה>. החוקרים <ובראשם מומסן המהולל> הגיעו למסקנה שהשבטים שהתיישבו בצפון יוון ואיטליה ב"שחר ההיסטוריה" <הידועה לנו> הגיעו למעשה מאיזור צפון הודו וכורדיסטאן... מכאן נובע, שהם הביאו איתם בנוסף לאוצר מילים לא קטן, גם אמונות ודעות לא מבוטלות. וכמובן... קשרים. אריגי המשי הידועים שהגיעו מהודו, התבלינים והבשמים שהגיעו מפרס והזהב שהגיע מפרס ומהודו כאחד... כל הקשרים הללו יצרו גם דיאלוגים מיתיים ברמות שונות שהתפתחו ביותר כמובן בכיבושים הגדולים. כך גם תורת הבריאה והתפתחותה, וכך גם התפיסה המוסרית האסתטית. הרי ידוע שהמיתולוגיה היוונית של הומרוס <בערך 700-800 לפנה"ס> היא לא המיתולוגיה היוונית שקדמה לה, וגם לא ממש המיתולוגיה היוונית המאוחרת יותר שהייתה בזמן אפלטון ואריסטו <בערך 300-400 לפנה"ס>. עכשיו הבנת פחות או יותר?
 

Y. Welis

New member
אני לא חושב שמקור המיתולוגיה

היוונית הוא בפרסים או בתרבויות השמיות (בבל-אכד-שומר), אם כי אין ספק שהתקיימה השפעה. למיטב ידיעתי, ההערכה כיום היא שהמיתולוגיה היוונית היא הודו-אירופאית במהותה - ואגב המסלול שתיארת לא מדוייק (מומסן כבר מזמן לא אוטוריטה): העמים ההודו-אירופאים יצאו מאיזור הקווקז ל*שני* כיוונים - דרומה (פרס ומשם להודו), וכן מערבה לאירופה, בכמה גלים (יוונים, איטאלים, קלטים, גותים-גרמאנים). כך למשל, הוכח ששמו של זאוס מקביל לאודין/וודן הגרמאני, ועל כן סביר שמקור המיתולוגיה של העמים הללו היה זהה, כשם ששפתם דומה במקורה. המאפיין העיקרי אצלם הוא הזיווג בין אל שמים ואלת אדמה. ביוון פגשו הבאים מצפון, שקרויים כיום התרבות המיקנית, את התרבות שכבר היתה במקום ומרכזה בכרתים, היא התרבות המינואית. לא ידוע בדיוק מה היתה המיתולוגיה של אותה תרבות, מלבד שאחד הכתבים שנתגלו שם היה כתב יווני עתיק, דהיינו של הלשון ההודו-אירופאית של השבטים שבאו מצפון - אבל יתכן שדובר שם (כמו שהוזכר בהודעות שלי ושל מסורסקי בראש העמוד) על אלה יוצרת שסימלה היה היונה - ציפור המים היא אחת התבניות הנפוצות שנמצאו בהריסות הארמון הענקי בכרתים, שכנראה היה ההשראה לסיפור המבוך והמינוטאורך. זמן מה לפני הומרוס התאחדו המיתולוגיות הללו ונוצרה המיתולוגיה המוכרת לנו, שאגב השתמרה ללא שינוי ניכר מימיו עד לתקופת הנצרות.
 

Lאחד

New member
לא אמרתי שזה המקור...

דיברתי על השפעות! <ובזאת אף אתה מסכים...> למעשה אני לא רואה במה סתרת את דברי. לפי עניות דעתי, רק השלמת את דברי. אני מסכים, אגב, שמומסן אינו אוטוריטה, למרות גדלותו, אבל כאן לא סותרים אותו הרי, גם הוא טוען שהיוונים הגיעו מהשבטים ההודו ארופאיים הצפוניים... בנושא הבריאה אנו מודעים לשינויים במיתולוגיה היוונית גם אחרי הומרוס. ונראה שבאמת היתה השפעה פרסית בסיפורים האלה לאחר הכיבוש של אלכסנדר הגדול.
 

The Anja

New member
אם זכרוני אינו מטעני

אז במיתולוגיה המצרית יש זיווג בין אלת השמים ואל האדמה
 

Lאחד

New member
ארבעה תורי האנושות...

לפי המיתולוגיה היוונית - " תור הזהב", "תור הכסף", "תור הברונזה" ו"תור הברזל" שזה התור שנמשך עד ימינו...
 
למעלה