מיתולוגיה לא נודעת

fire snake

New member
אוקצור:

שבטי השָׂרָף חדלו להתקיים על האדמה לפני 11,100 שנים, בשעת חורבן תָּגֻוַר^, נפילת בית השערים וסגירת התַּמָהְּטֻפָה. בה בשעה הצית עצמו דור אִגֶּדּוֹג באש מבפנים ויצא למסע אל השמש. אבל אחר כך נפל הדור, החולק כיום את גורל שאר בני האדמה המשועבדים. ו ל א י כ ו ל י ם ל צ א ת ! למה עכשיו? סוף סוף מתחוללים בעולם כמה שינויים שאנו, לוחמי השָׂרָף, מחכים להם הרבה זמן (האדמה פותחת קרמה!) ועכשיו כבר אפשר לגלות סודות שהוצפנו בסגור התַּמָהְּטֻפָה. על כן (וכן מסיבות אישיות) כתבתי ספר ("סגירת התַּמָהְּטֻפָה") ופתחתי בלוג זה. התכוונתי לפתוח אתר... אבל טרם הסתייע. בבלוג יש {בינתיים) פרק מספרי (שבכתובים) "סגירת התַּמָהְּטֻפָה" והוא מיועד לקבל קצת פיד-בק מקהל כדי להזרים את מה שתקוע בעניין האתר הזה. אז, אם לא תשתעממו - הגיבו-נא!
 

0Pandemonium0

New member
מיתולוגיה של איזה עם זה בדיוק?

ומאיפה המקור? ליהדות יש תנ"ך, לאיסלאם-קוראן, ולנצרות יש את הברית החדשה. והמקור שלך?
 
ממה שהבנתי מהצצה בבלוג

ונסיון לפענח מתוך המעט עברית שיש שם - הטענה היא כי זוהי "מיתולוגיה" ו"שפה" שהם "טרום מבול" בתקופת "מגדל בבל".
 
אני צריך להוכיח משהו?

רק אמרתי שזה מה שהבנתי מהבלוג... חובת ההוכחה מוטלת על זו שהביאה את הטענות. שים לב לשימוש שלי במילה "טענה" וכן בשימוש הרב במרכאות.
 

0Pandemonium0

New member
כן, הבקשה לא כוונה אליך באופן

ספציפי, אלא לזו שפתחה את השרשור.
 

fire snake

New member
מה נחשב בעיניך הוכחה?

ארכיאולוגיה? כתובים? אין. השפה מוכיחה הרבה - אבל זו מילה שלי מול כלום. האם מישהו יקבל את זה כהוכחה? מסופקתני עד מאוד. אבא שלי, למשל, משוכנע שאני המצאתי את השפה הזו - והוא עסק רוב חייו בכתיבת תזאורוס (הבלתי-גמור...) אז מה יגידו אזובי הקיר? אָגֻרָ^ה (זה שם השפה) היא שפה אנליטית (כל עיצור וכל תנועה מוגדרים, כך שאפשר לנתח כל צירוף שלהם - הברות, מילים, משפטים -ולהסיק את משמעותו) ומילים ממנה פזורות בכמה וכמה שפות ותרבויות (קרמה... נגואל וטונאל - בתעתיק נכון תונל... חור, רע.. אתון... וישנו... מנדלה... היתה, הם...) לא נראה לי שיש לי הוכחות; קל וחומר, כאלה שאוכל לנצח בהם פוקר מהיר במהלך הודעה בפורום... מה שאני יכולה לעשות זה לזרוק רמזים שיִפרטו על מיתר בזיכרון הנעלם שיש לרובנו (=הזכרונות שמעבר לקיר האמנזיה) אז הנה רמז, שיר קטן - מקרא מול תרגום. אֶן דֶּן דִּנוֹ* 1 סוֹף עַל הַקַּטִּינוֹ2 זַעַף עַל קַטִּי-קַטּוֹ3 אֶן דֶּן דִּנוֹ 4 סוֹף עַל הַקָּזִינוֹ 5 זַעַף עַל קָזִי-קַטּוֹ 6 תּוֹר תּוֹר תּוֹר 7 אַבָּהִי בָּהוֹר 8 אַבָּהִי בָּהוֹ(ךְ) בָּהָ(ךְ) 9 אַבָּהִי בַּאוֹר 10 (הָסֵט) יוּסַט מְסַלֵּף דִּינוֹ*1 סוֹף לְרֹאש הַנָּצְנַץ (לַמֻּקְטָן\עֲמוּם הַהִלָּה\מֻשְׁחַר הָרֹאשׁ)2 סוּפָה מְפָרֶקֶת (תָּבוֹא) עַל הָהוֹלֵךְ וְקָטֵן3 הָסֵט יוּסַט מְסַלֵּף דִּינוֹ4 הַקֵּץ לִמְּסַלֵּף הַגּוֹרָלוֹת5 סוּפָה מְפָרֶקֶת (תָּבוֹא) עַל מְכַוֵּץ הַגּוֹרָלוֹת 6 ובְהִבָּחֵר בַּעַל הַתּוֹר\וּבְהַגִּיעַ תּוֹרִי 7 הֱיֵה לִי לְאָב, מְטֹהַר הַשֵׁם8 הַאֲצֵל אַבְהוּתְךָ עָלַי, הֱיֵה לִי לְאָב 9 הֱיֵה לִי לְאָב בְּגָּלוּי\לְאוֹר יוֹם 10 בתרגום יותר חפשי: יְרֻסַּק הַסּוֹטֶה יְאֻיַּן רֹאשׁ הַנָּצְנַץ יְכֻסַּח, תּוֹלָע שָׁחוֹר יְאֻיַּד הַסּוֹטֶה יְכֻוַּץ מַשְׁחִיר-גּוֹרָל יְכֻסַּח מַפִּיל-בַּפָּח ולכשאעלה בגורל אשאל,אבי, את טהור שמך ואת גילוי אהבתך *כלומר:מושב בָּהָרְתּוֹ (נקודת המאסף שלו, ה-assemblage-point)יוסט מן המרכז, הוא יאבד את שלמותו (כתוצאה מן התאוותנות, עיוות הרצון, שגורם הזדון),יעוות ויישבר.
 

סקיפי

New member
הא! מצאתי.

שנאמר: "גבריקא [עמ' 33-34] הבריל כבר, זחלצים קליחים חגוו ועגו בשבילל. מסים היו הסמרלחים וחזרוני צרלל. 'זהר מגבריק, בחור! שניו נושכות, טפרו חזק! 'זהר מגבגב עף, וסור מבנדרצבט הזף! נטל חרבו הסרפילית, זמן רב חפש צרו משחור, ונח לו שם, תחת עץ טמטם, שקוע בהרהור. ובעוד הוא מהרהר באוס, הגבריק, עיניו רושפות, בא שף ביער הקסוס, ברבק בהתקפות. אחת, אחת, חבט בחד, חרבו סרפל בקניק וקנק! הפיל חלל, ראשו שלל, דהר, גלפ, רחק. "הרגת את הגבריק? בוא אחבקך, בן מהל! זה יום שהיא! יהו! יהי! צחר בקול צוהל. הבריל כבר, זחלצים קליחים חגוו ועגו בשבילל, מסים היו הסמרלחים וחזרוני צרלל." "..."זה יספיק בשביל התחלה," קטע אותה המפטי דמפטי: "יש כאן המון מלים קשות. 'הבריל' פירושו ארבע אחרי הצהריים - השעה שמתחילים להריח את הבל הגריל של ארוחת הערב." "יפה," אמרה אליס: "ו'קליחים'?" "טוב, 'קליחים' פירושו 'קלילים ולחים'. 'קליל' זה כמו 'פעיל'. את רואה, זה כמו מזוודה - יש כאן שני מובנים ארוזים בתוך מילה אחת." "עכשיו אני מבינהף: העירה אליס בנימה מהורהרת: "ומהם 'זחלצים'?" "טוב, 'זחלצים' הם מעין תחשים - שהם מעין לטאות - והם מעין מחלצי-פקקים." "הם באמת כאלה," אמר המפטי דמפטי: "וגם מקננים תחת שעוני שמש - וגם חיים על גבינה." "ומה זה 'חגוו' ו'עגו'?" "'לחגוו' זה לעשות חורים, כמו חגווי הסלע, ו'לעוג' זה לצייר מעגלים כמו במחוגה." ו'שבילל' זה השביל המוביל אל שעון-השמש, אני מניחה?" אמרה אליס, מופתעת מכושר האמצאה של עצמה. "כמובן. הוא נקרא 'שבילל' את מבינהף מפני שהוא מוביל אליו מלפנים, והוא מוביל אליו מאחור-" "והוא מוביל אליו מכל צד ומעבר לו," הוסיפה אליס..." [מבעד למראה ומה אליס מצאה שם, לואיס קרול]
 

Y. Welis

New member
התכוונת לפיטעוני! הוא האחד

ולא זה האחר של הליטווינית. פיטעוני בעת בשק, ושלי פחזר באפסי-חק סבסו, מקדו: או-אז חילכן היה נימזר ומתי-ערן כירדו. "גורה, בני, מן הפיטעון! מחוד-שינו, חיל-ציפורנו! מעוף-גירגיר תנוס, צעון מחטש במגונו!" והוא שלף סיפו החז: נד, חיפש את פחיק-צריו - וכה עמד בצל זמזם, תפוס בהירהוריו. עודו עומד שפה-הגות, והפיטעון, עיניו דולקות, ווישווש ביער המגוד, בועע ונקוט! במחי חזוז - הבס! הבס! - תיכתך הסייף בנימהר! נטל את ראש פגרו הזד ואל ביתו צהר. "אף קטלתו, את הפיטעון! אחבקך, ילדי הצח! הו יום-צילהה! ייבא! ייבא!" בחדוותו פצח. בעת בשק, ושלי פחזר באבסי-חק סבסו, מקדו: או אז חילכן היה נימזר ומתי-ערן כירדו. Jabberwoki
 

סקיפי

New member
הא, זה התרגום הישן.

וגם אותו יש לי, כמובן, אלא שהספר תחוב במדף הספרים המתפוררים. את שניהם אני יודעת בעל פה, אבל לא את הניתוח של המפטי דמפטי. יחי לואיס קרול.
 

fire snake

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif:-אכן, תמלילי סתום

(שפה זרה...)ומצחיק, וצריך לתרגם אותו מילה מילה כדי להבין. )ואכן תרגמתי...). יש אולי התייחסות נוספת?.
 
למעלה