../images/Emo13.gif "מדינת עומרי שרון, מתגוננת".
בעזהי"ת מדינת ישראל הייתה לאורך שנים כמדינת רווחה סוציאלית. כך היו חוקיה, כה התנהלו מוסדותיה. ועכשיו הגיעו הימים בהם השלטון במדינה הזו אינו מעוניין יותר (ומרוב שחיתות, גם אינו יכול יותר), לקיים מדיניות חברתית שכזו. הצרה היא, שבמקום לפעול בהגינות וביושר, לומר לאזרחים: "אין אנו מעוניינים לקיים את מוסד הביטוח הלאומי כימים עברו, ולכן חובת המסים אליו תקוצץ בחצי, וכמו כן יהיה קיצוץ משמעותי במס ההכנסה", במקום זאת, עדיין השלטון בישראל גובה מסים משל היה מנהל מדינת רווחה, כשבפועל הוא מנהל "מדינת עומרי שרון". המסים, אינם נגבים כל כך בגלל הוצאות הביטחון, בגלל הוצאות הרווחה או החינוך. הם נגבים לא פחות בגלל שכבה שלמה שמנה ומסואבת של פקידות זוטרה ופוליטית שנמצאת לכל רוחב מוסדות השלטון בישראל (כולל הצבא, כמובן), שנהנית מתנאי עתק וניצול פרטי של הקופה הציבורית. אפשר להתחיל מעשרות המליארדים שעלו הקיבוצים למשק עד שהבועה הפרטית שלהם התפוצצה. אפשר לדבר על בנק ישראל ותנאי התעסוקה בו. ועל רשות השידור. אפשר לדבר על הבזבוז האינסופי ביחידות שונות של הצבא. אפשר לדבר (ואת זאת אני מכיר הרבה יותר מקרוב) על אלפי אלפי הג'ובים השמנים שזוכים מקורבים למפלגות השלטון. אפשר לדבר על הביטוח הלאומי ועל כמות השחיתות שבתוכו. וכו' וכו', תלאה המקלדת לספר, ולאט לאט השלטון במדינה ברת החלוף הזו, מתפרק מול העיניים. האם לנוכח המציאות הזו, עבריין מס הוא עבריין? האם מישהו שבעורמה מתחמק לשלם דמי חסות, הוא עבריין, או בר מזל מוסרי? שקלתי לא מזמן, מהלך של ויתור על אזרחות. בשביל מה אני צריך את הצרה הזו? אשאר עם האזרחות האמריקאית שלי, כיהודי בארץ הקודש שמאריך את הויזה שלו פעם בפעם. הרי בלאו הכי ביטוח רפואי מינימלי (משלים, קוראים לו... ), עולה כסף, ובלאו הכי המוסד לביטוח לאומי הפך להיות "תוכנית ויסקונסין" -ומוטב כבר להצטייד בביטוח במגזר הפרטי. וכו'. ובוודאי שעדיף להיות אזרח אמריקאי ותו לא, ביחסים עם השוטר הערס הממוצע. באמת אני צריך לברר את ההשלכות של מהלך כזה, ובמיוחד לנוכח ההבנה שמדינת ישראל היא רגע לפני קריסה, בתוך מרחב אנושי פונדמנטליסטי שישוש לעוט על הגוויה המדממת.
בעזהי"ת מדינת ישראל הייתה לאורך שנים כמדינת רווחה סוציאלית. כך היו חוקיה, כה התנהלו מוסדותיה. ועכשיו הגיעו הימים בהם השלטון במדינה הזו אינו מעוניין יותר (ומרוב שחיתות, גם אינו יכול יותר), לקיים מדיניות חברתית שכזו. הצרה היא, שבמקום לפעול בהגינות וביושר, לומר לאזרחים: "אין אנו מעוניינים לקיים את מוסד הביטוח הלאומי כימים עברו, ולכן חובת המסים אליו תקוצץ בחצי, וכמו כן יהיה קיצוץ משמעותי במס ההכנסה", במקום זאת, עדיין השלטון בישראל גובה מסים משל היה מנהל מדינת רווחה, כשבפועל הוא מנהל "מדינת עומרי שרון". המסים, אינם נגבים כל כך בגלל הוצאות הביטחון, בגלל הוצאות הרווחה או החינוך. הם נגבים לא פחות בגלל שכבה שלמה שמנה ומסואבת של פקידות זוטרה ופוליטית שנמצאת לכל רוחב מוסדות השלטון בישראל (כולל הצבא, כמובן), שנהנית מתנאי עתק וניצול פרטי של הקופה הציבורית. אפשר להתחיל מעשרות המליארדים שעלו הקיבוצים למשק עד שהבועה הפרטית שלהם התפוצצה. אפשר לדבר על בנק ישראל ותנאי התעסוקה בו. ועל רשות השידור. אפשר לדבר על הבזבוז האינסופי ביחידות שונות של הצבא. אפשר לדבר (ואת זאת אני מכיר הרבה יותר מקרוב) על אלפי אלפי הג'ובים השמנים שזוכים מקורבים למפלגות השלטון. אפשר לדבר על הביטוח הלאומי ועל כמות השחיתות שבתוכו. וכו' וכו', תלאה המקלדת לספר, ולאט לאט השלטון במדינה ברת החלוף הזו, מתפרק מול העיניים. האם לנוכח המציאות הזו, עבריין מס הוא עבריין? האם מישהו שבעורמה מתחמק לשלם דמי חסות, הוא עבריין, או בר מזל מוסרי? שקלתי לא מזמן, מהלך של ויתור על אזרחות. בשביל מה אני צריך את הצרה הזו? אשאר עם האזרחות האמריקאית שלי, כיהודי בארץ הקודש שמאריך את הויזה שלו פעם בפעם. הרי בלאו הכי ביטוח רפואי מינימלי (משלים, קוראים לו... ), עולה כסף, ובלאו הכי המוסד לביטוח לאומי הפך להיות "תוכנית ויסקונסין" -ומוטב כבר להצטייד בביטוח במגזר הפרטי. וכו'. ובוודאי שעדיף להיות אזרח אמריקאי ותו לא, ביחסים עם השוטר הערס הממוצע. באמת אני צריך לברר את ההשלכות של מהלך כזה, ובמיוחד לנוכח ההבנה שמדינת ישראל היא רגע לפני קריסה, בתוך מרחב אנושי פונדמנטליסטי שישוש לעוט על הגוויה המדממת.
