קרן אור אחת
New member
מישהו?
מוכן להחליף את המטפלת שלי עד יום חמישי? אוף! רע לי.. ובמקום להיות במיטה בשעה כזו, אני נכנסת לפורום, מחפשת נפש חיה. דווקא עכשיו, יש לי דחף לשפוך הכל, דווקא עכשיו?! אז אני מזהירה.. זה אולי יהיה קצת ארוך.. ואולי משעמם.. אבל לא אכפת לי שדיווה תמחוק את ההודעה.. העיקר שאני אכתוב. אולי כך אצליח לישון. לפני שעה יצא ממני, הבחור שכ"כ אהבתי. שנתיים אנחנו בקשר, כן לא, לא כן.. קשר שרק מזיק אני יודעת. אבל הסכמתי שהוא יבוא היום, כי רציתי חיבוק ונשיקה, אבל לא כאלה.. כמו שקיבלתי, אלא אמיתיים וכנים! אני חייבת להכניס לעצמי לראש שזה לא זה.. שהוא ואני זה שני דברים שונים, שמגיע לי קצת יותר. טיפה. אני רוצה לתפוס את הבחור שאמר לי אתמול "חשבתי שאמרת לי שאת רזה", אז מה אני אם לא רזה?! איך ייתכן שכולם אומרים שאני בסדר.. שיש לי אחלה גוף.. והוא פתאום בא ואורמ אחרת??? איך להחזיק את עצמי ולא להקיא אח"כ.. איך?! אני רוצה להיות רזה! רזה כמו שהוא חשב שאני! אני רוצה ללכת לפסיכולוגית שלי, לספר לה! לבכות. להגיד לה שאני אוהבת אותה ושאני מבטיחה להיות מטופלת טובה, אני רוצה לספר לה ה-כ-ל! בלי לחשוב, בלי לעצור. אני גם נורא מתגעגעת לעו"ס שטיפלה בי בצבא, כ"כ רוצה אותה! רוצה להראות לה מי אני עכשיו ומה אני עושה, להראות לה שגדלתי שהפסקתי עם השטויות. אני רוצה לחזור לתקופה שבה אני וכל החברות היינו גרעין בלתי מנוצח! היום.. זה כבר אחרת, כל אחת חיה בעולם שלה... כלום כבר לא אתות הדבר. אני רוצה לעזוב את הלימודים שלא מפסיקים לתסכל אותי, שגורמים לי להרגיש כישלון.. שמוציאים את הרע שבי, הרי ברור שאני לעולם לא אסיים את התואר הזה! ברור! אני לא רוצה לחזור לעבודה מחר.. פשוט לא רוצה! אני רוצה שיואהבו אותי.. אני רוצה חיבוק אמיתי.. אני רוצה שיהיה לי טוב.. אני רוצה להיות נורמלית.. למה המועקות האלה? למה? למה ההרגשות האלה? אני עושה כמיטב יכולתי.. מחיייכת בלי הפסקה, אוהבת כל מה שזז, עוזרת על חשבון הנפש שלי.. על חשבון עצמי! טוב.... זהו.. הוצאתי ואולי עכשיו אני ארדם. כבר מאוחר.. וב-08:00 צריך להיות על הרגלים.. עוד 4 וחצי שעות יום חדש יתחיל.. ואני..? אני רק מקווה שיהיה יותר טוב מהיום! לילה טוב! תודה!
מוכן להחליף את המטפלת שלי עד יום חמישי? אוף! רע לי.. ובמקום להיות במיטה בשעה כזו, אני נכנסת לפורום, מחפשת נפש חיה. דווקא עכשיו, יש לי דחף לשפוך הכל, דווקא עכשיו?! אז אני מזהירה.. זה אולי יהיה קצת ארוך.. ואולי משעמם.. אבל לא אכפת לי שדיווה תמחוק את ההודעה.. העיקר שאני אכתוב. אולי כך אצליח לישון. לפני שעה יצא ממני, הבחור שכ"כ אהבתי. שנתיים אנחנו בקשר, כן לא, לא כן.. קשר שרק מזיק אני יודעת. אבל הסכמתי שהוא יבוא היום, כי רציתי חיבוק ונשיקה, אבל לא כאלה.. כמו שקיבלתי, אלא אמיתיים וכנים! אני חייבת להכניס לעצמי לראש שזה לא זה.. שהוא ואני זה שני דברים שונים, שמגיע לי קצת יותר. טיפה. אני רוצה לתפוס את הבחור שאמר לי אתמול "חשבתי שאמרת לי שאת רזה", אז מה אני אם לא רזה?! איך ייתכן שכולם אומרים שאני בסדר.. שיש לי אחלה גוף.. והוא פתאום בא ואורמ אחרת??? איך להחזיק את עצמי ולא להקיא אח"כ.. איך?! אני רוצה להיות רזה! רזה כמו שהוא חשב שאני! אני רוצה ללכת לפסיכולוגית שלי, לספר לה! לבכות. להגיד לה שאני אוהבת אותה ושאני מבטיחה להיות מטופלת טובה, אני רוצה לספר לה ה-כ-ל! בלי לחשוב, בלי לעצור. אני גם נורא מתגעגעת לעו"ס שטיפלה בי בצבא, כ"כ רוצה אותה! רוצה להראות לה מי אני עכשיו ומה אני עושה, להראות לה שגדלתי שהפסקתי עם השטויות. אני רוצה לחזור לתקופה שבה אני וכל החברות היינו גרעין בלתי מנוצח! היום.. זה כבר אחרת, כל אחת חיה בעולם שלה... כלום כבר לא אתות הדבר. אני רוצה לעזוב את הלימודים שלא מפסיקים לתסכל אותי, שגורמים לי להרגיש כישלון.. שמוציאים את הרע שבי, הרי ברור שאני לעולם לא אסיים את התואר הזה! ברור! אני לא רוצה לחזור לעבודה מחר.. פשוט לא רוצה! אני רוצה שיואהבו אותי.. אני רוצה חיבוק אמיתי.. אני רוצה שיהיה לי טוב.. אני רוצה להיות נורמלית.. למה המועקות האלה? למה? למה ההרגשות האלה? אני עושה כמיטב יכולתי.. מחיייכת בלי הפסקה, אוהבת כל מה שזז, עוזרת על חשבון הנפש שלי.. על חשבון עצמי! טוב.... זהו.. הוצאתי ואולי עכשיו אני ארדם. כבר מאוחר.. וב-08:00 צריך להיות על הרגלים.. עוד 4 וחצי שעות יום חדש יתחיל.. ואני..? אני רק מקווה שיהיה יותר טוב מהיום! לילה טוב! תודה!
<מוכנה לכתוב לך את זה 100 פעם לפחות ולהגיד את זה יחד איתך> לכל אחד יש את השדים שלו , מי יותר ומי פחות ואנחנו חיים ומנסים להתמודד איתם אל תרימי ידיים כי בסוף הגשם תצא לך הקשת שתראה לך דברים צבעוניים יותר ואל תתנצלי על היותך את!! כי את מיוחדת בדרכך שלך עולם ומלואו: קרן אור אחת
