מישהו?

[קרן אור אחת]

זה בסדר

אני מתחילה שנה שלישית אצל הפסיכו' הנוכחית, מאז השחרור. מה נותנת לי ההרגשה של המפגש? בעיקר תחושת חום ואהבה, הקשבה, יעוץ, פורקן, והסרת "מסיכה" במפגשים האלה, אני הופכת להיות אני האמיתית, בלי החיוכים המזוייפים שאני שמה על עצמי 24 שעות.. בגלל כל זה אני מצפה לזה כ"כ.. ובעיקר בגלל ששבועיים לא הייתי אצלה והמצב קצת קשה. אני מקווה להרגיש טוב יותר אחרי שאני אהיה אצלה, אחרי שאני אספר את כל מה שיש לי אחרי שאני ארשה לעצמי להתפרק.

 

[מרק בצל]

תראי כמישהו מהצד

קשה לי להתחבר לזה שאני יושב מול מישהו זר נניח ומספר לו את הדברים הכי אישיים והכי אינטימיים בחיי. אני חושב שאולי עדיף לשמור בבטן, למרות שכאדם - אני אדם מאוד מאוד מאוד פסיכולוגי. אבל יש לדעתי לפחות במקרה שלי עלולה להיות תחושבת אי נוחות מחשיפה שכזו בפני אדם זר. מה את אומרת?

 

[קרן אור אחת]

למה?

תדע לך שאני הייתי הבנאדם הכי אנטי לטיפול פסיכולוגי. אמרתי מה פתאום לספר למישהו זר את הצרות שלי ובעצם למה זה בכלל יעניין אותו ולמה לי לשלם לו ויש לי משפחה וחברים זה מספיק.. בקיצור.. הייתי הכי אנטי שבעולם, הייתי יכולה לשכנע פסיכולוג למה לא כדאי לו להיות פסיכולוג..

בכל מקרה, בעקבות כמה ארועים שעברתי, ובעקבות סיפורים של חברה שלי שהייתה מטופלת באותה תקופה, אמרתי מה שיהיה יהיה. אז כמובן שהטיפול הראשון שעשיתי היה בצבא (והיו צריכים לגרור אותי בכוח אחרי ששמעו את שיש לי בבטן) אבל בהחלט, גם אני רציתי ללכת רק שפחדתי לבד. ועכשיו אחרי שנתיים בצבא, ואחרי שנתיים באזרחות.. ומי יודע עוד כמה.. אני יכולה להעיד שזה הצעד הכי טוב שעשיתי בשביל עצמי. פתאום הבנתי שגם לי מותר לדבר, שגם לי מותר שיהיה מישהו שיקשיב וייעץ ולא רק אני לאחרים, פתאום הבנתי עד כמה כל בנאדם חייב שיהיה לו פסיכולוג.. חייב את המישהו הנטרלי הזה, שישב איתך בלי טלפונים, בלי עבודה מסביב. שיהיה שלך ורק שלך למשך 50 דקות. שיבין אותך, שיראה לך ושיפתח לך עיניים (בלי שום אינטרס מאחור). אז נכון.. אתה צודק בהתחלה זה לא מרגיש בנוח.. ואלוהים עד שאני שתקתי המון המון המון זמן בטיפול (אגב, רק בחודשים האחרונים התחלתי לפתוח את הפה בטיפול הנוכחי). זה עניין של זמן, ענייין של פתיחות, אמונה, חיבור.. מותר לי להגיד את דעתי עלייך? וזו סתם תחושה כמובן.. נראה לי שבאיזשהו מקום אתה נורא מסוקרן ורוצה לדעת איך זה עובד ורוצה לנסות (אפילו פגישה או שתיים) טיפול בשביל עצמך.. אני טועה? ואם אני לא.. אז למה אתה לא עושה את זה? בכל מקרה אם אתה מרגיש שאתה רוצה אבל פוחד מהתחושה הלא נעימה לדבר מול זר, לדעתי שווה לנסות.. זה בכל מקרה לא יזיק.

 

[מרק בצל]

תראי

העלת נקודה יפה אני לא יודע אם אני רוצה, אולי משהו פנימי בתוכי רוצה, כרגע - כלכלית - אין לי יכולת, אבל אני לא שולל את זה בעתיד, פשוט אני האמת גם "מפחד" קצת מעצמי, ולפתוח כל הדברים שלך בחיים על שולחן הניתוחים, בטח ובטח דברים שהדחקת, נראה לי יכול לשמש כחרב פיפיות...

 

[קרן אור אחת]

דרך..

התמודדות הקשה עם הדברים שאתה פותח.. כן כן אותם דברים שאתה פוחד לחזור אליהם.. דרכם אתה מגלה כמה כוח יש לך ואיזה בנאדם אתה.. לא פעם ולא פעמיים אמרתי דברים (גם לעצמי וגם במהלך הפגישה) ולא האמנתי שזו אני באמת..

 

[מרק בצל]

אבל למה לי בכלל להתעסק עם זה?

לא עדיף להשאיר את המצב כמות שהוא?

 

[קרן אור אחת]

אם טוב לך..

ואתה מרגיש שזה לא כ"כ נחוץ אז אחלה.. לי פשוט כבר היה נמאס לשמור דברים של 20 שנה בבטן.. הרגשתי התפוצצות גדולה מתקרבת וראיתי איך ההתנהגות שלי משתנה.. אל תלחץ על עצמך.. אתה תרגיש בתוכך כשתרצה באמת להתחיל טיפול. אם אתה מתמודד עם הדברים ולא חש צורך אל אתלחץ

 

[אודליה51]

שלום לך קרן אור

היי אז קודם הקשר של השנתים ממש לא בריא ואת חייבת להתקדם הלאה אלא אם את רוצה לשרוף עוד כמה שנים מהחיים שלך עם מישהו שלא רציני או שפשוט לא מסתדר איתו,אני שרפתי 7 שנים ועכשיו אני בת 26 וזה לא כל כך צעירה ובימינו קשה למצוא גבר טוב...אז כידאי שתתחילי עכשיו,ובקשר ללימודים לא סתם נירשמת את יודעת שבתוך תוכך את כן מסוגלת ליותר ואת יכולה להוציא תתואר אפילו בהצטיינות אם לפחות תנק קצת תראש מדברים שמפריעים,והפסיכולוגית זה הדבר הכי טוב,תוציאי ה כ ל!!!!!! גם לי יש אבל אצלי זה שונה הכל נראה שחור...איבדתי את אבא שלי לפני חודשיים וחצי...אז תסיקי מסקנות ,הכל אצלך יותר קל וברור..

 

[קרן אור אחת]

משתתפת בצערך../images/Emo16.gif

 

[מרק בצל]

היי קרן

קראתי עכשיו את הודעתך, איך את מרגישה כעת? מרק