"ספר המסורת המשפחתית על אמנות
הלחימה" - בתרגום של תומאס קלירי, מופיע בצרוף ל"ספר חמשת המעגלים" של מוסאשי. לדעתי ספר מצוין! יאגיו מוננורי היה מורה של השוגון בזמנו. באחד הספרים (העלילתיים, לא הביוגרפיים) על מוסאשי מתוארת פגישה בין השניים, שבה מוננורי ארב למוסאשי בדרך חשוכה; מוסאשי (שלא ידע על המארב) בחר ללכת בדרך אחרת, וכך "ניצח" ב"קרב"... הספר כולל (אם זכרוני אינו מטעני) שלושה חלקים: החרב ההורגת החרב הנותנת חיים אין חרב דבר אחד מענין - הוא מזכיר את האפשרות להרוג רשע אחד כדי להציל חפים-מפשע רבים, ורומז שלפעמים צריך לעשות זאת גם אם אותו הרשע בעמדה גבוהה משלך בארגון (שבט) אותו אתה (סמוראי) משרת. לא נתקלתי בגישה זו, לא אצל מוסאשי ולא אצל סון-צו. יפני שמאמין ב"מוסר"?
