קראתי מזמן את "השעות"
כתבתי פה הודעה אחרי שגם ראיתי את הסרט, אבל איש לא הגיב והיא נעלמה לה. אז : הספר נקרא די מהר, הוא זורם , כתוב יפה, אהבתי את החלוקה ל- 3 תקופות והחיבור בסוף בין כולם. אבל, לכשסיימתי, הרגשתי שחסר לי. חסר עוד מכולן, חסר מהקשר בינהן (שהרי ישנו כזה) ומערכות היחסים שסביבן. ויותר מזה, כשראיתי את הסרט התחוור לי כי עבורי, הספר הזה כאילו היה מיועד להיות מוסרט. בסך הכל, הסרט עלה עליווזו פעם ראשונה שהסרט היה לי טוב יותר מהספר. הסרט העסיק אותי ימים שלמים, הוא עשה לי משהו עמוק יותר , אמיתי וחזק יותר מהספר. אני מניחה שלא יסכימו איתי, אך, הספר הוא באמת טוב , ונשאר לי ממנו, אבל כחוויה רגשית הסרט נגע בי יותר. חג-שמח אגב, אצתי לחנות לאחר הצפייה בסרט וקניתי לי את הביוגרפיה של וולף מאת אחיינה, יש הטוענים כי זו הביוגרפיה הכי טובה שאי פעם נכתבה בכלל.