The new me9
New member
"מישהו פעם"
אני בחור בן 27. לפנ למעלה מחצי שנה התחלתי לשכב ולצאת עם גברים.
בהתחלה הייתי רק במוד של סטוצים. אח"כ למדתי להנות גם מדייטים.
נסיתי די הרבה.
נהנתי מהריגוש, אבל עד עכשיו אני עדיין לא גומר מחדירות עם גברים.
לפני שבועיים פגשתי מישהו מקסים.
בהתחלה נראה מצויין בעיני. שנינו התלהבנו מאוד.
הרגיש לי שהכל שם מואץ, לכיוון קשר זוגי.
מלא סמסים. מלא טלפונים.
אני מרגיש שהוא רוצה אותי מאוד. אני לא בטוח.
אני תוהה אם אני מוכן לזוגיות עם גבר.
אמרתי מזמן לאימי על משיכה לגברים. אמרתי גם לאחי. לעוד שתי ידידות ולחבר.
בהתחלה הייתי מאוד טוטאלי לאותו בחור.
חבר גיי אחר הציע לי בכל זאת לצאת עם עוד בחורים, כדי שלא אשאב למשהו שאני לא בטוח רוצה.
פשוט לתמרן. אבל אני מרגיש שאני לא טוב בלתמרן.
מצד אחד, יש לי משהו טוב ביד. יש לו הרבה יתרונות. הוא חם. אוהב. חכם. מעריך אותי בצורה קיצונית.
מצד שני, העולמות שלנו שונים. עיסוקים הפוכים ממש.
גם לגבי יציאה מהארון הוא "עוקף" אותי בכמה שנים טובות. אני בכלל עוד מתלבט עם עצמי מה עושה לי טוב.
הרי חדירות אני פחות אוהב עם גברים. פרט לזה מאוד נמשך לגברים --> מה זה אומר עלי?
לא רוצה לאכזב את הצד השני.
זה הזכיר לי נורא שיר של עברי לידר:
"מישהו פעם אהב אותי ככה
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד
בתיאור מדויק עם פרטים
מישהו פעם אהב אותי ככה
כמו שהיום כבר בקושי רואים
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת
את החיים שהציע שרצה להגשים
מישהו פעם עזב אותי ככה
עלה על מטוס למקומות רחוקים
ונשארתי ריקה משותקת מפחד
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים
מישהו פעם אהב אותי ככה
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן
כי רציתי לטעום מהכל בחיים"
מרגיש לי שיש לי משהו טוב. אני לא יודע להנות ממנו.
אני יותר חושש האם זה מתאים לי- עכשיו? בכלל?
מנסה לא לחשוב כדי לבנות עוד ועוד ולהגיע להחלטה יותר מושכלת.
אבל תוהה אם עצמי - האם להפגש עם אחרים?
אם יראה אותנו? לא אוהב לחיות בשקר.
אשמח לכל דיעה
או מנטרה שתעזור לי להשתחרר מכבלי המחשבה.
אני מרגיש תקוע.
איך אני אדע מה עושה לי טוב? זוגיות עם גבר? להתנזר מהכל?
אני בחור בן 27. לפנ למעלה מחצי שנה התחלתי לשכב ולצאת עם גברים.
בהתחלה הייתי רק במוד של סטוצים. אח"כ למדתי להנות גם מדייטים.
נסיתי די הרבה.
נהנתי מהריגוש, אבל עד עכשיו אני עדיין לא גומר מחדירות עם גברים.
לפני שבועיים פגשתי מישהו מקסים.
בהתחלה נראה מצויין בעיני. שנינו התלהבנו מאוד.
הרגיש לי שהכל שם מואץ, לכיוון קשר זוגי.
מלא סמסים. מלא טלפונים.
אני מרגיש שהוא רוצה אותי מאוד. אני לא בטוח.
אני תוהה אם אני מוכן לזוגיות עם גבר.
אמרתי מזמן לאימי על משיכה לגברים. אמרתי גם לאחי. לעוד שתי ידידות ולחבר.
בהתחלה הייתי מאוד טוטאלי לאותו בחור.
חבר גיי אחר הציע לי בכל זאת לצאת עם עוד בחורים, כדי שלא אשאב למשהו שאני לא בטוח רוצה.
פשוט לתמרן. אבל אני מרגיש שאני לא טוב בלתמרן.
מצד אחד, יש לי משהו טוב ביד. יש לו הרבה יתרונות. הוא חם. אוהב. חכם. מעריך אותי בצורה קיצונית.
מצד שני, העולמות שלנו שונים. עיסוקים הפוכים ממש.
גם לגבי יציאה מהארון הוא "עוקף" אותי בכמה שנים טובות. אני בכלל עוד מתלבט עם עצמי מה עושה לי טוב.
הרי חדירות אני פחות אוהב עם גברים. פרט לזה מאוד נמשך לגברים --> מה זה אומר עלי?
לא רוצה לאכזב את הצד השני.
זה הזכיר לי נורא שיר של עברי לידר:
"מישהו פעם אהב אותי ככה
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד
בתיאור מדויק עם פרטים
מישהו פעם אהב אותי ככה
כמו שהיום כבר בקושי רואים
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת
את החיים שהציע שרצה להגשים
מישהו פעם עזב אותי ככה
עלה על מטוס למקומות רחוקים
ונשארתי ריקה משותקת מפחד
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים
מישהו פעם אהב אותי ככה
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן
כי רציתי לטעום מהכל בחיים"
מרגיש לי שיש לי משהו טוב. אני לא יודע להנות ממנו.
אני יותר חושש האם זה מתאים לי- עכשיו? בכלל?
מנסה לא לחשוב כדי לבנות עוד ועוד ולהגיע להחלטה יותר מושכלת.
אבל תוהה אם עצמי - האם להפגש עם אחרים?
אם יראה אותנו? לא אוהב לחיות בשקר.
אשמח לכל דיעה
או מנטרה שתעזור לי להשתחרר מכבלי המחשבה.
אני מרגיש תקוע.
איך אני אדע מה עושה לי טוב? זוגיות עם גבר? להתנזר מהכל?