מישהו פה יודע עברית?

מישהו פה יודע עברית?

בספר שמואל (א') פרק ט"ו פסוק ט' כתוב: ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר וְהַמִּשְׁנִים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם... מה הם המשנים? ההגיון אומר שזה איזשהו סוג של בהמה, אבל איזו? מנין לנו? במלון לא מצאתים, גם לא תחת בקר או צאן, גם לא במילון עברי גרמני לעברית תנ"כית וארמית. גם לא ב"מילה במילה".
 
אני יודע שזה נשמע מוזר אבל

יש לי עוד דברים לעשות כך שלוקח לי קצת זמן (ובמקרה הנ"ל למען האמת - מעט מאוד זמן).
 
ימחל לי אב"ש על כי נמהרתי

כל פירושי ה'משנה' שהובאו כאן שרירים וקיימים אצל הזקן, דבורים על אפניהם: כפל, כפליים ("כסף משנה"), השני בעקבות ("ושם משנהו אביה"), השני בחשיבות, בשווי ("משנה למלך"), כפול שניים ("לפני שם, כגון: משנה זהירות") ועוד ועוד. בשטחיותי התייחסתי רק לפיתוי הפתאים באלקלעי, שהצביע ישירות אל הבהמה הגסה. כבוד הינוקא במקומו מונח. וכבוד הזקן הושב.
 
יש מי שמתקן ל

משמנים. ויש מי שמבין כך, ולא מתקן, כמו "כסף המשנה"=כפול כסף, וכאן- שומן כפול.
 

אלי ו.

New member
ה"דעת מקרא" מביא שני פירושים

1. "מיטב הצאן והבקר" הם פרי הבטן הראשון, ביכורי הצאן, המשנים הם הפחות טובים, השניים ללידה. במחשבה שניה יש כאן תתי אפשרויות: א. המשנים = הפחות מהמיטב ב. המשנים = הנולדים שניים (שאולי הם שונים מהמיטב) 2. כפי שאמרו לפני, בחילופי אותיות, השמנים. בתרגום יונתן מופיע "ופטימיא" כלומר "המפוטמים".
 

איזיקו

New member
המשנים

במובן "נולדים שניים" פירשו ר' יונה אבן ג'אנח ורד"ק. מלבי"ם מסביר יפה ש: "וסיפר שחמל על מיטב הבקר והמשנים שהם הבינונים שהם שניים במדרגה להמיטב, וכן על מיטב הצאן והכרים, שהם צאן השמנים שהם ג"כ אחרי המיטב, באופן שהשאירו עדית ובינונית ורק הזבורית החרימו". פירוש א' שהבאת (מלבי"ם) נשמע הגיוני יותר.
 
../images/Emo51.gif לכולכם

במילים אחרות למילה עצמה באמת אין משמעות בהקשר של בהמות, וכל הפרושים מסתמכים על ההקשר וזהו (כמו הדרך בה אני קראתי את הטכסט).
 
לא הבנתי כלום.

בהמות מילה נרדפת לארנב? ידעתי על היפופותם. אבל ארנב? אולי באידיש? וסטוצ'קוב תירגמת ליידיש כארנעבאנוב? מה הקשר? סטוצ' ברוסית זה בכלל המקל של הגזר, אז איפה ארנעבאן? התמההתני.
 
למעלה