חחח
האלבום עצמו הוא אחד הדברים הנהדרים... חצי מהאלבום את שומעת את הגיטרה של רן שם-טוב, ויודעת שיהיה טוב
אחד האלבומים לדעתי דווקא היותר מושקעים... משלב את יהודית הטובה לדורותיה : גם שיר שלה, גם שירי משוררים, גם שירי פחות משוררים, גם עיצוב עטיפה מגניב, גם אילן מוכיח, ומה שבהחלט עושה את האלבום הזה לנפלא זה - יהודית בלי רררי"ש!
להגיד שזה אלבום רביצי רגיל? זה לא ממש אפשר לעשות. באלבום הזה יש סוג של רטרו לדיסקו, משהו שיכול להיחשב למגניב, אבל גם לקצת מוזר, כי כמו כמעט כל אלבום של יהודית שיוצא עם ליין מסויים, מדובר במשהו חדש ומרגש ולא במשהו שהיא עשתה בעבר (יהודית המגניבה והמתחדשת
) לכן לא תמיד ניתן לדעת איך יישמע לך קול מסויים על ז'אנר מסויים. האלבום הזה כולו התחדשות, ואני מתה עליו, והאמת שהוא אחד הראשונים שקניתי (אחרי הקלטת של "ומאוד"), וכל לילה כשאחותי הייתה בת 3 הייתי שרה לה לפני השינה את "בך לא נוגע". בקשר לשיר הנושא - גם לי יש קצת בעייה איתו. המילים מקסימות, הלחן מקסים, אבל הם לא משתלבים לי טוב ביחד. כאילו, במילים יש משהו חמוץ-מתוק כזה, והלחן כולו מרומם ומרים את השיר למעלה. דווקא בהופעות אני מאוד אוהבת את הביצוע שלו, יחד עם ה"שוב ושוב ושוב ושוב" והעינטוזים של יהודית עם הגיטרה (מה, זה אדיר!
) אבל משהו בשמיעה שלו בבית בשקט בסטריאו לא מסתדרת לי מי יודע מה טוב. בד"כ אני מעדיפה לפתוח את השמיעה שלו עם "הרגע שלפני", "אמבולנס" או "גלקסיה". אבל הנה, גם אני מודה