הסבר נוסף על הקניה לפי שיטת ABA
נתחיל מהנושא שהעלת, מה קורה בשיטת ABA כשמזהים קושי גדול בנושא מסויים.
צריך לדעת לבחור נכון את המטרות.
יש שאלה של עלות מול תועלת.
וכתבת גם "אם אני מתעקש, זה נידון לכישלון".
אז - מה זה התעקשות? האם כל ניסיון להתגבר על קושי גדול נידון לכישלון?
אני יכולה לספר מהניסיון האישי שלי עם הפידידונים שלי.
מתי השתמשנו בשיטה שתארתי, (DTT), ולמה.
DTT היא שיטת הקניה המקובלת בעבודה בABA עם אוטיסטים.
ובכן, אחד הבנים שלי אובחן כנמוך מאוד מבחינת השפה והקוגניציה. הוא לא הבין אף מילה שנאמרת לו ולא ידע לדבר. היה ברור לנו שהוא במצוקה בגלל זה. הוא נשאר רעב כי לא הבין שאני קוראת לו לבוא לאכול. הוא בכה כשקר לו כי לא ידע לבקש שמיכה.
הוא כבר היה בן שלוש, והמצב רק הלך אחורה.
החלטנו שצריך לטפל בקושי הגדול הזה.
הוא טופל בשיטת ABA לצורך רכישת שפה.
למרבה השימחה, לא נכשלנו.
הפרוגנוזה שאתה מציג, של קושי גדול ====> כישלון בטוח, לא תפסה במקרה שלנו.
בABA המשוואה היא: קושי גדול === הרבה שלבים בסולם שנועד להשגת המטרה.
לגבי נושא הכישלונות, טוב שהזכרת אותו.
אכן, לא פרטתי את כל המרכיבים של DTT.
אחד המרכיבים הוא לשמור על אחוז גבוה מאוד של הצלחה.
בודקים מה היכולת של הילד, ונותנים לו תרגילים ברמת קושי מותאמת ליכולת שלו.
מעלים את רמת הקושי רק לאחר שהוא התקדם.
וההערה שלך לגבי ההסבר שלי.
הוא לא נועד להכשיר אנשים לעבוד בשיטת DTT, אלא לתת מושג כללי על השיטה.
אל תנסו את זה בבית.
תכנית כזו צריכה להיבנות ע"י מנחת ABA מוסמכת ומנוסה.