עמדת בריטניה וצרפת בועידת פאריז
לגבי עמדת צרפת הייתה כאן שאלה ונענתה ( על ידי) ולמרות שאני חוזר על עצמי: עמדת צרפת- הצרפתים הונעו על ידי שלושה גורמים נקם הצרפתים הגיעו לועידת פאריז כשהם מוכים וחבולים למרות היותם בצד המנצח. רבע מהתוצר הלאומי הצרפתי הוצא על המלחמה. מספר האבדות הצרפתיות היה הגבוה ביותר יחסית לגודל האוכלוסייה. כלכלת צרפת נהרסה במלחמה ובתוך זה הרס של איזורי תעשיה חשובים. הצרפתים רצו באופן בסיסי לנקום בגרמנים. ובגלל שהיו מצויידים גם בזכרון ארוך רצו לנקום גם על המלחמה שהיתה 50 שנה קודם לכן, (1870-1871) אשר בה הובסו על ידי הגרמנים ואיבדו את אלזס ולוריין. אפשר לומר שהצרפתים היו בעלי גישה שמבוססת על מטען רגשי (שנאה לגרמנים). פחד הצרפתים היו מבועתים מהעוצמה הגרמנית למרות שניצחו. לצרפתים היה ברור שלא היו מנצחים ללא בני בריתם. וחששו שבעימות של "אחד על אחד" הם יובסו. (לכן היה חשוב להם לשמור את גרמניה חלשה). פיצוי הצרפתים רצו כסף, והרבה. הם ראו את הגרמנים אחראים להרס כלכלתם. נושא הפיצויים "נדחף" בעיקר ע"י הצרפתים. העמדה הבריטית- מאזן כוחות הבריטים רצו להמשיך בבנית ושמירת האימפריה שלהם ורצו "שקט תעשייתי" באירופה. הם העדיפו שגרמניה לא תהיה חלשה מדי, וזאת על מנת שכוחם של הגרמנים יאזן את כוחם של הצרפתים. וכאשר מדינות אירופה יהיו עסוקות זו בזו, תוכל בריטניה להיות "מחזיקת המאזן" זאת אומרת: הבריטים העדיפו להיות במצב שאירופה מאוזנת ושכולם יודעים שהצד שיגבר יהיה זה שהבריטים יצטרפו אליו. (וכך להפוך את עצמם לגורם הקובע באירופה). בלימת ברה"מ הבריטים לא ידעו איך לנהוג ברוסיה הקומוניסטית. והעדיפו שגרמניה תהיה חזקה מספיק על מנת לבלום את הרוסים המקרה הצורך. אבירות ו"משחק הוגן"- הבריטים לא היו בעלי איבה היסטורית לגרמנים. והרשו לעצמם להיות אביריים. זאת אומרתלמרות שבמלחמה היו הגרמנים אויב אולי נצטרך אותם בעתיד ולכן אין סיבה לגרום להם לעויינות. שמירת האימפריה שאירופה תסתדר בלעדינו. אנחנו (הבריטים) מעדיפים להתרכז באפריקה ואסיה. נ.ב לפנייך עותק של הודעה קודמת שלי שקשורה לנושא הסכם ורסאי אל מול הנקודות של וילסון הסכם ורסאי שלושה סעיפים (בקצרה) מספרי בסעיפים הם המספרים המקוריים סעיף 42 ו 43- איסור על גרמניה לבצר או להחזיק צבא ממערב לנהר הריין. חבל הריין הגרמני יהיה אזור מפורז (ללא צבא). סעיף 45 - בחלק מהפיצוי לצרפת ובעיקר על חרס מכרות הפחם הצרפתים. צרפת תקבל את מכרות הפחם שבחבל הסאר הגרמני. סעיף 49- גרמניה תמסור לחבר הלאומים את השליטה בחבל הסאר ל15 שנה. סעיף 80- גרמניה מכירה בעצמאות אוסטריה (איסור על איחוד בין המדינות). סעיף 81 - גרמניה מכירה בעצמאות צ'כוסלובקיה. סעיף 119 - גרמניה מוותרת על כל מושבותיה שמעבר לים. (קץ האימפריה הגרמנית) סעיף 160 -הצבא הגרמני לא יכלול למעלה ממאה אלף חיילים ולא יותר מארבעת אלפים קצינים. סעיף 171 - נאסר על גרמניה לייצר או לייבא טנקים או רכב משוריין אחר. ועכשיו, 14 הנקודות של וילסון הוא נאום שמייצג את העמדה האמריקאית שהייתה חידוש מבחינת היחסים הבין לאומים. גישתו של וילסון הייתה: 1. ליברלית- צריך להתקיים שוויון בין כלל במדינות. 2. גלויה - על היחסים בין המדינות להיות גלויים, ללא הסכמים חשאיים. 3. שלום- יש לפעול לצמצום החימוש בעולם. חימוש מביא לפיתוי לעשות בו שימוש. 4. פיוס- אין להעניש מדינות. יש ליצור אווירה של שיתוף פעולה ושלום בין המדינות. 5. ערבות הדדית- המדינות ישמרו על השלום ע"י יצירת מנגנון (חבר הלאומים) שדרכו ישמרו כל מדינות העולם על השלום ויתאחדו כנגד כל מדינה תוקפנית. 6.הגדרה עצמית- עמים כבושים יזכו לשחרור ולעצמאות משלטונן של מדינות חזקות יותר. אלא מה? שהגישה שהשפיעה יותר מהכל הייתה הגישה הצרפתית. את הצרפתים הנחו שלושה דברים: נקם, פחד, ורצון לפיצוי. הם רצו לנקום בגרמנים על ההרס הרב והאבדות העצומות שהסבו להם. הצרפתים חששו מאד מהתחזקות מחודשת של גרמניה ואנו רואים בסעיפי הסכם ורסאי מגבלות רבות שהוטלו לשם כך. וכן, הצרפתים לחצו להכניס להסכם מרכיב של פיצויים כספיים כבדים שמחצית מהם יגיעו אליהם. לסיכום הגישה האמריקאית (וילסון) פשרנית ומבקשת ליצור אווירה חדשה ושת"פ . הסכם ורסאי נכתב בהשפעת הגישה הצרפתית שהייתה חשדנית נוקמת ומתחשבנת.
