כשפים\קללות\עונשים\פרסים
טוב, בוא נחלק את זה לכמה חלקים. אתה מדבר על אמצעי ענישה ותגמול לדמויות - כשפים וקללות הם רק דרך משחקית אחת לעשות זאת. תגמולים לדמויות: ראשית, תגמולים חוץ משחקיים. לתת לדמות נקודות ניסיון (אם אתם משחקים מו"ד) על דברים שהשחקן עשה ומוצאים חן בעיניך. לתת לו תוסף חד פעמי של נקודה לתכונה כלשהי, בתור ברכה מהאלים. תגמולים משחקיים חומריים: לתת לה אוצר שווה, כמו למשל שיקוי של היעלמות או חרב קסומה - השיקול כאן הוא להתחשב בכך שהאוצר ימשיך להיות ברשותה בעתיד. אם תיתן לשחקן חרב משמידת דרקונים, אף דרקון כבר לא יהווה אתגר. ומצד שני, אם לא תשים דרקונים בהרפתקה, השחקן יתמרמר שהחרב שלו לא שווה כלום. הפתרון המומלץ: תן חפצים עם שימושיות מוגבלת, ותן אותם במידה. חבית יין קטנה שמספקת יין ללא הפסקה תהיה חביבה מאוד על מלכים ואצילים, וגם אפשר לשכר בעזרתה שבט אורקים שלם, עם קצת חשיבה חכמה. שלישית, תגמולים משחקיים שאינם חומריים. אם החבורה נכנסת לפונדק וכולם מזהים אותם מהשמועות ששמעו אודות "האביר עטור שריון האריה, שהביס דרקונים, והאלפית עם הכובע הירוק שחיציה קולעים למרחק של עשרות מטרים", זה יהיה מגניב. הפונדקאי יתן להם הנחה, החבר'ה בבאר ירצו לשמוע סיפורי הרפתקאות ויביטו בהם במבט נלהב, וגם ישמחו לעזור ולנדב מידע. תגמולים נוספים דומים הם תואר רשמי של המלך (רוזן), או אולי מעמד צבאי רשמי ("מי אני? אני סוכן עלית רשמי של הוד מלכותו, אדוני!"). שחקנים מתים על זה, ובצדק. עונשים לדמויות: ראשית, לקחת מהם את מה שנתת. אבל זהו עונש מסוכן מאוד: עליך להשתמש בו רק כאשר השחקנים מרגישים שזה ראוי, שמגיע להם שיקחו את מה שהשיגו. השחקנים עובדים קשה (מבחינתם) כדי להשיג את נקודות הניסיון, את האוצר ואת המוניטין שהם צוברים, והם מאוד מתרעמים (ובצדק) אם אתה לוקח להם את זה כי אתה לא יודע איך להתמודד עם חרב משמידת דרקונים. אבל כאשר החבורה מתנהגת באופן מביש, זה רק הוגן שהמוניטין שלהם ידרדר. כשהם נודעים בתור פושעים, זה רק הגיוני שאבירי מסדר המגן הקדוש (שחזקים יותר מהחבורה באופן משמעותי), ירדפו אחריהם, יטילו עליהם כשפי שיתוק, ויחרימו מהם את כלי הנשק הקסומים על מנת למנוע מהם לגרום עוד נזק. יש להם מזל שהם לא נזרקים לכלא! קללות הינן בדרך כלל אמצעי סיפורי, לא אמצעי ענישה. כאשר דמות מקוללת, יש לפניה מטרה חדשה: למצוא דרך להסיר את הקללה. מבחינתך כמנחה, מדובר בתמריץ להרפתקה. באחת ההרפתקאות הקאלסיות האהובות עלי (שלא באמת יצא לי להריץ אף פעם), כל הדמויות מקוללות כך שיהפכו לאבן בתוך חודש ימים, אלא אם יעשו את רצונו של דרקון מרושע. השחקנים נמצאים תחת מגבלת זמן מלחיצה מאוד לעשות את דבריו של הדרקון (לא דברים נחמדים במיוחד) או למצוא דרך להסיר את הקללה. כל כמה ימים הם מאבדים נקודות כושר וכוח, ותנועותיהם נעשות איטיות יותר... לפעמים, כשהם נמצאים תחת לחץ עז והם נכשלים בגלגול הצלה, הם הופכים לאבן למשך מספר רגעים! מאוד לא נוח באמצע קרב, ומצד שני, דווקא יכול לבוא לטובתם (למשל, אם רגע לפני המכה שתחסל אותך, אתה הופך לגוש אבן שאי אפשר לפגוע בו). אני מאוד ממליץ להשתמש בקללות למטרה סיפורית. עבור ענישה, יש אמצעים אחרים.
