נינגיטסו
ברמת העיקרון - אומנות הלחימה של הנינג´ה בימי יפן העתיקים, פעם זאת הייתה שיטה שכללה כל דבר מלימוד רעלים, טופוגרפיה, לחימה פנים אל פנים, התחפשות ועוד. כיום זה מתמקד בעיקר באספקט של האומנות לחימה. מקיף את כל התחומים, מאיגרוף/בעיטות, בריחים, הטלות, עבודת קרקע וכלי נשק - המטרה היא שלתלמיד יהיה ידע כמה שיותר מקיף ופחות להתמקד בתחום אחד ספיצפי. בימינו יש מספר בתי-ספר (RYU) שמלמדים את זה - כאשר הגדול והבולט מהם נקרא בוגי´ן קאן, או בודו טאיגוטסו. השאר קטנים וכמעט ולא ידועים מחוץ ליפן. זוהי שיטה בלי תחרויות, ולכן אמורה להיות יותר "קטלנית" וגם לעודד פחות יריבות בין המשתתפים. בארץ יש מספר גדול של מאמנים, (מספר עשרות). מה עוד ? השיטה לא משלבת פילוסופיה תוך כדי האימון (לפחות לא כמדיניות), אם כי יש מאחוריה מסר פילוסופי מסויים - אם קוראים את הספרים של האצומי (ראש השיטה) רואים זאת. זהו בערך - כל דבריי בעירבון מוגבל, כי אין לי ידע רב בנושא (מתאמן שנתיים) ומקווה שלא שגיתי בדבריי. -דניאל
