אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מישהו יכול בבקשה
- פותח הנושא איתמר2002
- פורסם בתאריך
מה שאני הבנתי מ"מולהולנד דרייב"
או.קיי., איתמר2002, אני אשמח לכתוב מה אני הבנתי מהסרט. אבל אני לא רוצה להרוס למי שלא ראה ומתכננ\ת לראות. אז אם מישהו כזה קורא את זה עכשיו, עדיף שלא יקרא,זה סתם יהרוס. אז מה שאני הבנתי זה ככה: הסרט מעביר את המסר שמי שמגיע להוליווד מאבד את זהותו. בטי, השחקנית הצעירה שהגיעה להוליווד והשתכנה בדירת דודתה, והאישה השניה שאיבדה את זכרונה והגיעה לשם, הן אותה אישה עצמה. סצינות האהבה ביניהן אינן סצינות אהבה לסביות אלא ביטוי לנרקסיזם של השחקנית. היא מאוהבת בעצמה. לקראת סוף הסרט הן מחליפות זהויות עם שתי דמויות אחרות והסרט מקבל אופי של חלום, כי הוא עוסק בעיר החלומות והאשליה, וכמו שאמר המנחה ב"סילנסיו" - הכל אשליה. הזמרת, אגב, שרה בספרדית שהיא "בוכה בגלל אהבתך". לא קלטתי את כל המילים אבל אני אקנה את הפסקול. היא נופלת ומציגה מוות, אבל הקול ממשיך, כי זה הכל הקלטה. יש סצינה שבה בטי ואדם, הבמאי, מסתכלים זה לזה בעיניים כשיש שיר אהבה ברקע. אבל החלק שבה שמציג ומשחק, כפי שרואים בחלק השני של הסרט לאחר החלפת הזהויות, הוא זה שזוכה באהבה הזאת, שהופכת גם כן לדבר לא אמיתי, כי גם הבמאי איבד את זהותו לאחר שאיבד את הבעלות על הסרט שלו (ראית איך הם צחקו כשניסו לומר שהם מתחתנים..).קמילה, שהיתה so called "ריטה", בגדה באני שלה, בטי, שהפכה לדיאן. דיאן רוצה להרוג את קמילה, ובכך הורגת את עצמה.שני הזקנים, שנראו חביבים מאד בהתחלה, ואחר-כך, במכונית, מפחידים מאד, הם האנשים שליוו אותה לקראת גורלה זה."הגישה שלך היא הקובעת כיצד חייך ייראו", פחות או יותר מה שאמר הקאובוי. יש עוד הרבה מה לחשוב ולומר על הסרט הזה.
או.קיי., איתמר2002, אני אשמח לכתוב מה אני הבנתי מהסרט. אבל אני לא רוצה להרוס למי שלא ראה ומתכננ\ת לראות. אז אם מישהו כזה קורא את זה עכשיו, עדיף שלא יקרא,זה סתם יהרוס. אז מה שאני הבנתי זה ככה: הסרט מעביר את המסר שמי שמגיע להוליווד מאבד את זהותו. בטי, השחקנית הצעירה שהגיעה להוליווד והשתכנה בדירת דודתה, והאישה השניה שאיבדה את זכרונה והגיעה לשם, הן אותה אישה עצמה. סצינות האהבה ביניהן אינן סצינות אהבה לסביות אלא ביטוי לנרקסיזם של השחקנית. היא מאוהבת בעצמה. לקראת סוף הסרט הן מחליפות זהויות עם שתי דמויות אחרות והסרט מקבל אופי של חלום, כי הוא עוסק בעיר החלומות והאשליה, וכמו שאמר המנחה ב"סילנסיו" - הכל אשליה. הזמרת, אגב, שרה בספרדית שהיא "בוכה בגלל אהבתך". לא קלטתי את כל המילים אבל אני אקנה את הפסקול. היא נופלת ומציגה מוות, אבל הקול ממשיך, כי זה הכל הקלטה. יש סצינה שבה בטי ואדם, הבמאי, מסתכלים זה לזה בעיניים כשיש שיר אהבה ברקע. אבל החלק שבה שמציג ומשחק, כפי שרואים בחלק השני של הסרט לאחר החלפת הזהויות, הוא זה שזוכה באהבה הזאת, שהופכת גם כן לדבר לא אמיתי, כי גם הבמאי איבד את זהותו לאחר שאיבד את הבעלות על הסרט שלו (ראית איך הם צחקו כשניסו לומר שהם מתחתנים..).קמילה, שהיתה so called "ריטה", בגדה באני שלה, בטי, שהפכה לדיאן. דיאן רוצה להרוג את קמילה, ובכך הורגת את עצמה.שני הזקנים, שנראו חביבים מאד בהתחלה, ואחר-כך, במכונית, מפחידים מאד, הם האנשים שליוו אותה לקראת גורלה זה."הגישה שלך היא הקובעת כיצד חייך ייראו", פחות או יותר מה שאמר הקאובוי. יש עוד הרבה מה לחשוב ולומר על הסרט הזה.
חשבתי שאני מבינה
חשבתי שאני מבינה את מולהולנד דרייב עד שקראתי את כל התגובות פה... אנשים, מאיפה אתם מגיעים להסברים האלה??? אני לא חושבת שאמורה להיות עלילה אחידה אחת. כל הדמויות שמשתנות והזהויות שהם מחליפות הם דרך של הבמאי לגרום לנו להרגיש שאנחנו בתוך חלום ובאמת הסרט הזה מדבר על חלומות. כל כך התלהבתי ממולהולנד דרייב של לינץ שהלכתי לראות את "קטיפה כחולה". סרט סוטה ומפגר. לא מומלץ.
חשבתי שאני מבינה את מולהולנד דרייב עד שקראתי את כל התגובות פה... אנשים, מאיפה אתם מגיעים להסברים האלה??? אני לא חושבת שאמורה להיות עלילה אחידה אחת. כל הדמויות שמשתנות והזהויות שהם מחליפות הם דרך של הבמאי לגרום לנו להרגיש שאנחנו בתוך חלום ובאמת הסרט הזה מדבר על חלומות. כל כך התלהבתי ממולהולנד דרייב של לינץ שהלכתי לראות את "קטיפה כחולה". סרט סוטה ומפגר. לא מומלץ.
אני מבקש שתשפוך הכל
שאתה מצליח לחשוב עליו לחשוב שמה שאתה אמרת אם זה הפוינט בסרט חסרים שאר הTOUCHים של לינץ´ כלומר לא חסרים בסרט אלא חסרים בהסבר שלך, חסרה התיחסות אליהם. אל האיש מאחורי חלון הזכוכית (שליטה של אנשים מאחורי אחורי הקלעים בסרטים?); אל השני אנשים במסעדה = החלומות (שמשום מה הוא אמר שהיו שניים) המפחידים; אל לואיז ההומלס סייקיק; אל הקופסא והמפתח הכחול; אל הפנקס השחור שהרוצח מנסה לגנוב וגם הכביש מאד רעוע בשבילי בדרך למעלה לנסות להבין את הערותיך על זוג הזקנים ועל הצחוק של הבמאי והשחקנית לגביהם. גוסטדוג - שפוך גם אתה ... והסרט מאד מזכיר לי את LOST HIGHWAY מבחינת סגנון הביזאריות שבו ולכן אשמח אם אנחנו נדבר גם עליו, ועל מה לינץ´ דיבר בו
שאתה מצליח לחשוב עליו לחשוב שמה שאתה אמרת אם זה הפוינט בסרט חסרים שאר הTOUCHים של לינץ´ כלומר לא חסרים בסרט אלא חסרים בהסבר שלך, חסרה התיחסות אליהם. אל האיש מאחורי חלון הזכוכית (שליטה של אנשים מאחורי אחורי הקלעים בסרטים?); אל השני אנשים במסעדה = החלומות (שמשום מה הוא אמר שהיו שניים) המפחידים; אל לואיז ההומלס סייקיק; אל הקופסא והמפתח הכחול; אל הפנקס השחור שהרוצח מנסה לגנוב וגם הכביש מאד רעוע בשבילי בדרך למעלה לנסות להבין את הערותיך על זוג הזקנים ועל הצחוק של הבמאי והשחקנית לגביהם. גוסטדוג - שפוך גם אתה ... והסרט מאד מזכיר לי את LOST HIGHWAY מבחינת סגנון הביזאריות שבו ולכן אשמח אם אנחנו נדבר גם עליו, ועל מה לינץ´ דיבר בו
מולהולנד - עוד
אמרתי שיש עוד הרבה מה לומר על הסרט, ולא יכלתי לכתוב כל דבר שחשבתי עליו כי יש הרבה. האיש מאחורי חלון הזכוכית זה הגמד מ"טווין פיקס", עם תפאורה שיותר ממזכירה את ה"black lodge". האיש מאחורי המסעדה, "איש-שד", הצילום מעל גגות הבניינים בלילה - יש מישהו או משהו שאורב שם לאנשים. מה שהתכוונתי לומר על הצחוק של הבמאי והשחקנית - הם רוצים לומר שהם מתחתנים, אבל הם לא מצליחים לומר את זה כי הם מתגלגלים מצחוק - כי זה לא אמיתי. הזקנים המפחידים הם האנשים הראשונים שבטי פוגשת בהקשר של הנסיעה וההגעה להוליווד. הם "ברכת השלום" שלה. ברכת השלום הזאת נראית לבבית. אחר כך, כשאנו רואים אותם באוטו, היכן שבטי לא רואה אותם, יש להם חיוך מפחיד, והאישה טופחת על הברך של האיש כאילו היא אומרת לו "הצלחנו". יש כאן הרגשה של מזימה שנרקמת מאחורי גבה של השחקנית, וההרגשה הזאת מתחילה כבר מההתחלה. המפתח פותח קופסא ריקה. בטי מוצאת את הקופסא כשהיא נמצאת עם "ריטה" במועדון "סילנסיו", כשהן שומעות את שיר האהבה העצוב. ריקנות? ריק? זה מזכיר לי את המפתח ללב, בגלל ששתי הנשים המאוהבות מוצאות את הקופסא במהלך שיר האהבה. אני רק לא זוכרת אם בטי מוצאת את הקופסא לפני או אחרי שהזמרת מתמוטטת.ויש עוד, נשפוך בחלקים. תשפכו גם אתם.
אמרתי שיש עוד הרבה מה לומר על הסרט, ולא יכלתי לכתוב כל דבר שחשבתי עליו כי יש הרבה. האיש מאחורי חלון הזכוכית זה הגמד מ"טווין פיקס", עם תפאורה שיותר ממזכירה את ה"black lodge". האיש מאחורי המסעדה, "איש-שד", הצילום מעל גגות הבניינים בלילה - יש מישהו או משהו שאורב שם לאנשים. מה שהתכוונתי לומר על הצחוק של הבמאי והשחקנית - הם רוצים לומר שהם מתחתנים, אבל הם לא מצליחים לומר את זה כי הם מתגלגלים מצחוק - כי זה לא אמיתי. הזקנים המפחידים הם האנשים הראשונים שבטי פוגשת בהקשר של הנסיעה וההגעה להוליווד. הם "ברכת השלום" שלה. ברכת השלום הזאת נראית לבבית. אחר כך, כשאנו רואים אותם באוטו, היכן שבטי לא רואה אותם, יש להם חיוך מפחיד, והאישה טופחת על הברך של האיש כאילו היא אומרת לו "הצלחנו". יש כאן הרגשה של מזימה שנרקמת מאחורי גבה של השחקנית, וההרגשה הזאת מתחילה כבר מההתחלה. המפתח פותח קופסא ריקה. בטי מוצאת את הקופסא כשהיא נמצאת עם "ריטה" במועדון "סילנסיו", כשהן שומעות את שיר האהבה העצוב. ריקנות? ריק? זה מזכיר לי את המפתח ללב, בגלל ששתי הנשים המאוהבות מוצאות את הקופסא במהלך שיר האהבה. אני רק לא זוכרת אם בטי מוצאת את הקופסא לפני או אחרי שהזמרת מתמוטטת.ויש עוד, נשפוך בחלקים. תשפכו גם אתם.
היא שונאת את WHAT SHE BECAME?
בגלל זה שוכרת מישהו שירצח אותה , את "אותה" השניה והמצליחה? (מזכיר טיפה את בולוורת´) אגב אני רק מניח שאם זה לא היה לינץ´ לא היו מחליפים בשחקניות כדי לשחק את הדמויות בצורה הפוכה כדי שיהיה לנו יותר קל לחשוב ולפרש את הקטע הזה בצורה הזאת... אבל לך תדע מה כבר הוא חשב עליו כשרשם את הסרט האורב מאחורי המסעדה עדיין לא היה בעל שום תכלית למתרחש בשאר הסרט עוד משהו שאני לא בטוח בו לגבי ההתחלה הדודה רות´ יוצאת מהבית, וכשהיא במונית היא מסתובבת ורואה את האישה עם השיער השחור "ריטה" נכנסת או שהיא לא רואה אלא רק אנחנו רואים
בגלל זה שוכרת מישהו שירצח אותה , את "אותה" השניה והמצליחה? (מזכיר טיפה את בולוורת´) אגב אני רק מניח שאם זה לא היה לינץ´ לא היו מחליפים בשחקניות כדי לשחק את הדמויות בצורה הפוכה כדי שיהיה לנו יותר קל לחשוב ולפרש את הקטע הזה בצורה הזאת... אבל לך תדע מה כבר הוא חשב עליו כשרשם את הסרט האורב מאחורי המסעדה עדיין לא היה בעל שום תכלית למתרחש בשאר הסרט עוד משהו שאני לא בטוח בו לגבי ההתחלה הדודה רות´ יוצאת מהבית, וכשהיא במונית היא מסתובבת ורואה את האישה עם השיער השחור "ריטה" נכנסת או שהיא לא רואה אלא רק אנחנו רואים
אם זה אמיתי
גם אני חשבתי שהדודה רואה את ריטה ואז חשבתי שכנראה שלא, כי היא הלכה.. אפשר היה לחשוב שריטה היא דמות לא ממשית, אבל יותר מאוחר דמויות אחרות מבחינות בה.עולה לי השורה שהבמאי ההוא אומר לבטי (בערך):"אל תעשי את זה אמיתי עד שזה יהיה אמיתי". בסופו של דבר, קוקו, שבתחילה לא הבחינה בכך שריטה נכנסה לדירה, ואחר כך רוצה לסלק אותה, מכירה בריטה ולא בבטי עצמה, או בקמילה ולא בדיאן. אם לא היתה החלפת דמויות.. זה היה סרט שונה לחלוטין. אני גם חושבת שהיא שנאה את מי שהיא הפכה להיות. יש גם ההשוואה של שחקנית לזונה, כשהאנשים של "האיש מאחורי הקלעים", או הרוצחים, שואלים עת אחת מהעובדות ברחוב על הנעדרת. סצינת הרצח ההיא שבה הרוצח מסתבך ורוצח שלושה בני אדם היא סצינה שמצד אחד היא מציאותית - לא הכל תמיד "מסתדר" כמו בסרטים, ומצד שני זה כן הסתדר בסופו של דבר. וזו גם נראית סיטואציה של חלום. האיש שאורב מאחורי המסעדה הופיע בחלומות של אדם אחד. הוא נגלה בפניו כשהאיש החולם בא לחפשו, והוא התעלף. אולי מדובר על שד פנימי, שאורב לכל אחד מאיתנו, וההתעסקות בעולם החלום כמו גם הבריחה מהאני הפנימי גורמת לו להיות "מושלך" החוצה, אל המציאות החיצונית, ואז האדם פוגש אותו שם.
גם אני חשבתי שהדודה רואה את ריטה ואז חשבתי שכנראה שלא, כי היא הלכה.. אפשר היה לחשוב שריטה היא דמות לא ממשית, אבל יותר מאוחר דמויות אחרות מבחינות בה.עולה לי השורה שהבמאי ההוא אומר לבטי (בערך):"אל תעשי את זה אמיתי עד שזה יהיה אמיתי". בסופו של דבר, קוקו, שבתחילה לא הבחינה בכך שריטה נכנסה לדירה, ואחר כך רוצה לסלק אותה, מכירה בריטה ולא בבטי עצמה, או בקמילה ולא בדיאן. אם לא היתה החלפת דמויות.. זה היה סרט שונה לחלוטין. אני גם חושבת שהיא שנאה את מי שהיא הפכה להיות. יש גם ההשוואה של שחקנית לזונה, כשהאנשים של "האיש מאחורי הקלעים", או הרוצחים, שואלים עת אחת מהעובדות ברחוב על הנעדרת. סצינת הרצח ההיא שבה הרוצח מסתבך ורוצח שלושה בני אדם היא סצינה שמצד אחד היא מציאותית - לא הכל תמיד "מסתדר" כמו בסרטים, ומצד שני זה כן הסתדר בסופו של דבר. וזו גם נראית סיטואציה של חלום. האיש שאורב מאחורי המסעדה הופיע בחלומות של אדם אחד. הוא נגלה בפניו כשהאיש החולם בא לחפשו, והוא התעלף. אולי מדובר על שד פנימי, שאורב לכל אחד מאיתנו, וההתעסקות בעולם החלום כמו גם הבריחה מהאני הפנימי גורמת לו להיות "מושלך" החוצה, אל המציאות החיצונית, ואז האדם פוגש אותו שם.
מלהולנד דרייב-אפילו עוד + קישור
אני הבנתי אחרת את הסרט. לפי מה שאני הבנתי, כל הסרט הוא בעצם פלאש-בק של דיאן (או בטי, זאת אותה דמות), שפשוט משנה את הפרטים כדי להתאים את מה שקרה למה שהיא רצתה שיקרה. העלילה הלינארית: דיאן מגיעה להוליווד "ירוקה ותמימה" (בטי), עם המון חלומות באוויר, ופוגשת את קמילה (השחקנית השחורה). הן מתאהבות, אבל קמילה בוגדת בה, וגם די משפילה אותה. אם ההשפלה בחתונה לא מספיקה, הרי שדיאן לא מצליחה גם בשחקנית (היא אומרת בחתונה שהיא שיחקה בכמה סרטים שקמילה שיחקה בהם, כי קמילה עשתה לה טובה.) אחרי החתונה היא מחליטה לרצוח את קמילה, וכשהיא רואה את המפתח הכחול (ומבינה שהרצח בוצע), היא מתאבדת. רוב הסרט הוא בעצם הזיה של דיאן, שהיא משנה את המציאות שתיהיה כמו שהיא רוצה: היא מצליחה בהוליווד בזכות הכישרון המדהים שלה (סצינת מבחן הבד), היחסים עם קמילה מצליחים, וקמילה תלותית ופגיעה. דיאן אפילו הופכת את קמילה לכפילה שלה (הקטע עם הפיאה). זאת גם בערך התיאוריה של הניתוח, ואני חייב לציין שהיא מחוררת כמו גבינה שווצרית: כל ה"הזיה" מתרחשת בעצם אחרי ניסיון הרצח של קמילה, שאחריו דיאן התאבדה, ולכן מבחינה כרונולוגית לא יכול להיות שבטי היא בעצם דיאן. (כי דיאן מתאבדת אחרי הרצח). אפשר כמובן לפתור את הסתירה הזאת ולומר שזאת סתם הזיה של דיאן לפני ההתאבדות, בלי או עם קשר (מקרי) למציאות. אפשר גם לראות את זה בצורה מחזורית. קמילה דופקת (איזה כפל משמעות משעשע...) גם את בטי וגם את דיאן, ושתיהן רוצות לנקום בה - שחקן לשחקן זאב. הזקנים יכולים לסמל את החברה בכלל, שמטילה טאבו על רצח, ומגרשת מתוכה רוצחים - ובכך גורמת לנקיפות מצפון, שמביאות את דיאן להתאבד. -שמתם לב גם שקוקו היא בעצם שלולשה אנשים? היא בעלת הבית של בטי, אמא של הבמאי, ובעל הדירות (הפעם גבר שקוראים לו קוקו) שהבמאי הולך אליו אחרי שאישתו מסלקת אותו? מישהו גם ראה את המאפרה? רואים אותה ממש בסוף, כמה דקות לפני שדיאן מתאבדת, כשהיא נזכרת שהיא שכבה עם קמילה, רואים את המאפרה בצורת פסנתר פעם ראשונה, ואחרי כמה דקות השכנה שלה מגיעה לאסוף חפצים (הם התחלפו בדירות) ואומרת שהמארפה שלה - ולוקחת אותה. ולקישור בסלון - הניתוח הזה לא משהו, אבל יש בו קישור ל"כביש אבוד" (לא קראתי) ול"ממנטו" (מעולה!!!)
אני הבנתי אחרת את הסרט. לפי מה שאני הבנתי, כל הסרט הוא בעצם פלאש-בק של דיאן (או בטי, זאת אותה דמות), שפשוט משנה את הפרטים כדי להתאים את מה שקרה למה שהיא רצתה שיקרה. העלילה הלינארית: דיאן מגיעה להוליווד "ירוקה ותמימה" (בטי), עם המון חלומות באוויר, ופוגשת את קמילה (השחקנית השחורה). הן מתאהבות, אבל קמילה בוגדת בה, וגם די משפילה אותה. אם ההשפלה בחתונה לא מספיקה, הרי שדיאן לא מצליחה גם בשחקנית (היא אומרת בחתונה שהיא שיחקה בכמה סרטים שקמילה שיחקה בהם, כי קמילה עשתה לה טובה.) אחרי החתונה היא מחליטה לרצוח את קמילה, וכשהיא רואה את המפתח הכחול (ומבינה שהרצח בוצע), היא מתאבדת. רוב הסרט הוא בעצם הזיה של דיאן, שהיא משנה את המציאות שתיהיה כמו שהיא רוצה: היא מצליחה בהוליווד בזכות הכישרון המדהים שלה (סצינת מבחן הבד), היחסים עם קמילה מצליחים, וקמילה תלותית ופגיעה. דיאן אפילו הופכת את קמילה לכפילה שלה (הקטע עם הפיאה). זאת גם בערך התיאוריה של הניתוח, ואני חייב לציין שהיא מחוררת כמו גבינה שווצרית: כל ה"הזיה" מתרחשת בעצם אחרי ניסיון הרצח של קמילה, שאחריו דיאן התאבדה, ולכן מבחינה כרונולוגית לא יכול להיות שבטי היא בעצם דיאן. (כי דיאן מתאבדת אחרי הרצח). אפשר כמובן לפתור את הסתירה הזאת ולומר שזאת סתם הזיה של דיאן לפני ההתאבדות, בלי או עם קשר (מקרי) למציאות. אפשר גם לראות את זה בצורה מחזורית. קמילה דופקת (איזה כפל משמעות משעשע...) גם את בטי וגם את דיאן, ושתיהן רוצות לנקום בה - שחקן לשחקן זאב. הזקנים יכולים לסמל את החברה בכלל, שמטילה טאבו על רצח, ומגרשת מתוכה רוצחים - ובכך גורמת לנקיפות מצפון, שמביאות את דיאן להתאבד. -שמתם לב גם שקוקו היא בעצם שלולשה אנשים? היא בעלת הבית של בטי, אמא של הבמאי, ובעל הדירות (הפעם גבר שקוראים לו קוקו) שהבמאי הולך אליו אחרי שאישתו מסלקת אותו? מישהו גם ראה את המאפרה? רואים אותה ממש בסוף, כמה דקות לפני שדיאן מתאבדת, כשהיא נזכרת שהיא שכבה עם קמילה, רואים את המאפרה בצורת פסנתר פעם ראשונה, ואחרי כמה דקות השכנה שלה מגיעה לאסוף חפצים (הם התחלפו בדירות) ואומרת שהמארפה שלה - ולוקחת אותה. ולקישור בסלון - הניתוח הזה לא משהו, אבל יש בו קישור ל"כביש אבוד" (לא קראתי) ול"ממנטו" (מעולה!!!)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.