מישהו יודע?

[yami2703]

מישהו יודע?

שתי שאלות שמטרידות את מנוחתי: 1. מה ההבדל בין לשתול ולנטוע? 2. האם מלגזה הגיע מלשון מזלג? ואם כן למה החילוף באותיות? מישהו יודע? תודה!

 

[יאקים]

א. שני שורשים אלה מציינים פעולה

דומה, בשונה מזריעה. לכן ניתן לראות בהן נרדפוּת. השורש ש-ת-ל, לפי תחושתי פחות מצוי במקרא בהשוואה לנ-ט-ע השכיח הרבה יותר. ב. נראה לי שאכן יש כאן שֹיכול עיצורים.

 

[yami2703]

תודה! זה נכון אבל

בעברית אין מלים נרדפות לחלוטין אני מחפשת את ההבדל בכל אופן.. למה משמש כל אחד מהם?

 

[מוגג]

לטעת/לנטוע

עצים. שתילה יכולהיות גם לצמחים אחרים הגדלים משתיל - עגבניות, פרחים.

 

[trilliane]

דווקא בעברית? ../images/Emo13.gif

הטענה הסמנטית היא שאין נרדפות מוחלטת, והיא נכונה ב-99%, ועדיין גם בנרדפות חלקית תמצאי מילים שבהקשר מסוים אין ביניהן הבדל במשמעות. אציג בפנייך את ההגדרות ממילון רב מילים: הסבר מלא למילה שָׁתַל פ' קל 1. הכניס שתיל או עץ צעיר לאדמה כדי שיצמיח בה שורש ויתפתח בה. • בט"ו בשבט שתלנו שתילים של אורנים בחורשה. 2. סלנג הציב אדם למטרות ריגול; החדיר אדם למוסד, לארגון, לחברה וכד' כדי להשיג מידע או לשרת אינטרסים מסוימים. • 'חפרפרת' היא כינוי למרגל ששתלו אותו במקום כלשהו זמן רב לפני שהיה עליו להתחיל לפעול. 3. החביא חפץ מסוים ברשותו של מישהו, לרוב למטרות שליליות. הסבר מלא למילה נָטַע פ' קל 1. שתל או טמן שתיל של עץ באדמה כדי שיכה שורשים ויגדל. • אנשי 'הקרן הקיימת לישראל' נטעו יערות רבים בארץ. 2. הפך רעיון, דעה, רגש וכד' לחלק מן המחשבות, מן הרגשות או מדרך ההתנהגות של מישהו; השריש, החדיר, הוליד או עורר רגש או מחשבה מסוימים במישהו. • המורה נטע בלב תלמידיו את האהבה לטבע. • הרופא נטע תקווה בחולה. ---------------------------------------------------- כפי שניתן לראות, המשמעות הפיזית הקשורה בצמחים משותפת לשניהם, אם כי אני רוצה לסייג ולומר שבפועל לא נחליף ביניהן בכל שימוש. למשל, אני אגיד "שתלתי פרח בעציץ במרפסת" אבל לא סביר שאשתמש ב"נטעתי" בהקשר הזה, ונראה לי שזו לא רק אני.

במשמעויות אחרות, מטאפוריות ו/או דיבוריות יותר, יש כבר בידול גדול יותר בין שניהם. למשל, נגיד "עמדתי נטוע במקומי" אבל "שתול" לא ממש מתאים כאן. או נגיד על מישהו "הוא שתל אותו במקום" (העמיד אותו במקומו) אבל לא נגיד "נטע אותו", מן הסתם... "שותלים" ראיות, אבל לא נוטעים אותן, ועוד.

 

[sailor]

כרגיל, ההסבר שם לוקה בחסר

שותלים גם פרחים וצמחי גינה אחרים, אורז, ירקות ואילו נוטעים רק עצים.

 

[חצי טון]

אכן נוטעים רק עצים

אבל שותלים גם וגם. ההבדל הוא בצורת הביצוע: עצים- נוטעים. פרחים, אורז וכו' - זורעים. מצע לעומת פיזור.

 

[sailor]

אורז זורעים המשתלה

ואת השתילים שותלים מתחת למים. אי אפשר לזרוע אורז מתחת למים, הזרעים ירקבו במקום לנבוט. גם את רוב צמחי הגינה וחלק מהירקות זורעים במשתלה ושותלים את השתילים בשדה.

 

[חצי טון]

נכון. אבל הם גדלים בצורה מפוזרת.

אין מצע אחיד (שורות-שורות) כמו בעצים.

 

[sailor]

מה הקשר לשתילה/נטיעה?

אין

 

[חצי טון]

אם אין, אז אין.

 

[sailor]

כשהמילה נטיעה הופיעה במקורות

נטעו בוסתנים ולא מטעים תעשיתים בהם העצים שתולים בסדר צבאי.

 

[חצי טון]

בפגישות עם "מטע" במקורות

אפשר לראות שמדובר בדבר מרשים. וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע, לְשֵׁם; וְלֹא-יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב, בָּאָרֶץ, וְלֹא-יִשְׂאוּ עוֹד, כְּלִמַּת הַגּוֹיִם (יחזקאל, לד כט) מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר (ישעיהו, סא ג)

 

[sailor]

יש גם בוסתנים גדולים ומרשימים מאד

אם כי בארץ כבר עקרו את רובם. נטיעה בסדר צבאי קימת רק בחקלאות המודרנית.

 

[מיכי 10]

מסכימה איתך!!

 

[חצי טון]

במקרא שותלים עץ אחד

אבל נוטעים עצים רבים (כרם, למשל). כנראה נט"ע קרוב לנצ"ע. כלומר מצע של עצים. ויש גם זר"ע שכנראה משמעותו פיזור.

 

[shee]

זר"ע או זר"ה?

 

[חצי טון]

גם וגם לדעתי.

וגם זר"ח. ההבדלים די מזעריים. זר"ה הוא משרש דו-עיצורי ז"ר. זר"ע הוא ז"ר ועולה, זר"ח הוא ז"ר ומאונך. http://www.hebrewetymology.com

 

[trilliane]

היי shee, אציין שהקישור בהודעתו של חצי טון

מוביל לספר מ-א-ו-ד שנוי במחלוקת בקרב העוסקים בתחום הלשון (וזה ניסוח עדין מאוד; רוב ההתייחסויות שקראתי עליו היו קטילה מוחלטת, ולא במילים עדינות).

 

[חצי טון]

ביקורת צריכה להיות מבוססת ומנומקת היטב.

אז בבקשה תנמקי את הביקורת או שתפני למקור לביקורת כזאת.