דווקא בעברית? ../images/Emo13.gif
הטענה הסמנטית היא שאין נרדפות מוחלטת, והיא נכונה ב-99%, ועדיין גם בנרדפות חלקית תמצאי מילים שבהקשר מסוים אין ביניהן הבדל במשמעות. אציג בפנייך את ההגדרות ממילון רב מילים:
הסבר מלא למילה שָׁתַל פ' קל 1. הכניס שתיל או עץ צעיר לאדמה כדי שיצמיח בה שורש ויתפתח בה. • בט"ו בשבט שתלנו שתילים של אורנים בחורשה. 2. סלנג הציב אדם למטרות ריגול; החדיר אדם למוסד, לארגון, לחברה וכד' כדי להשיג מידע או לשרת אינטרסים מסוימים. • 'חפרפרת' היא כינוי למרגל ששתלו אותו במקום כלשהו זמן רב לפני שהיה עליו להתחיל לפעול. 3. החביא חפץ מסוים ברשותו של מישהו, לרוב למטרות שליליות.
הסבר מלא למילה נָטַע פ' קל 1. שתל או טמן שתיל של עץ באדמה כדי שיכה שורשים ויגדל. • אנשי 'הקרן הקיימת לישראל' נטעו יערות רבים בארץ. 2. הפך רעיון, דעה, רגש וכד' לחלק מן המחשבות, מן הרגשות או מדרך ההתנהגות של מישהו; השריש, החדיר, הוליד או עורר רגש או מחשבה מסוימים במישהו. • המורה נטע בלב תלמידיו את האהבה לטבע. • הרופא נטע תקווה בחולה. ---------------------------------------------------- כפי שניתן לראות, המשמעות הפיזית הקשורה בצמחים משותפת לשניהם, אם כי אני רוצה לסייג ולומר שבפועל לא נחליף ביניהן בכל שימוש. למשל, אני אגיד "שתלתי פרח בעציץ במרפסת" אבל לא סביר שאשתמש ב"נטעתי" בהקשר הזה, ונראה לי שזו לא רק אני.
במשמעויות אחרות, מטאפוריות ו/או דיבוריות יותר, יש כבר בידול גדול יותר בין שניהם. למשל, נגיד "עמדתי נטוע במקומי" אבל "שתול" לא ממש מתאים כאן. או נגיד על מישהו "הוא שתל אותו במקום" (העמיד אותו במקומו) אבל לא נגיד "נטע אותו", מן הסתם... "שותלים" ראיות, אבל לא נוטעים אותן, ועוד.