תשובות תשובות.
קודם כל אין שום משמעות למילים. סתם קובץ הברות. הבנה , חמלה קרמבואים , אנטנות - הכל אותו הדבר. מה שאני קורא זה את האנרגיות מאחורי המילים והרדידות שלך נושבת אלי משם. לפי ההגדרות שלך מזלם של הזאבים והדובים שאינם עוסקים במדיטציה , אחרת כולם היו גוועים. חיות פרא, נכון , ובכל זאת. עכשיו לשאלות שכן שאלת. האם אני מבקר ספרות? בטח , הייתי עורך תרבותי בעיתון לפני תשע שנים ועסקתי בכתיבת ביקורת על ספרים שנתיים קודם בעוד שלושה עיתונים. האם כתבתי ספר בחיי? א-הא, שלושה למען האמת והרביעי בדרך. אני מקווה לפרסם אחד לפחות עוד השנה , אולי שניים. האם אוכל לנמק מדוע "בדולינה" הוא יצירה ספרותית נאלחת? בקלות. מבחינה ספרותית אין שום טעם להתייחס אפילו לבאדולינה. זה לא ספר , זה מניפיסט. כמו שכתב כבר אנרי אונגר בשפתו המדוייקת "קיר מט לנפול עליו מודבקות כרזות פוליטיות." בכל אופן , הספר הוא יצירת בוסר ספרותית , חסרת טעם ואינפנטילית שניתן היה להשוות אותה לחסמב"ה אלמלא רמת ההיסטריה של הסיסמאות הנבובות המצויות בה , שלעולם לא היו מגיעות למערה החשמלית. השפה המסתחבקת , הדקדוק הסתמי וההמוני , כל אלו אמצעי הסוואה המנסים להסתיר את העובדה שהמחבר הוא על גבול הדיסלקטיות. אבל לא הרמה הספרותית העלובה היא שגרמה לי להביע את זעזועי מבדולינה .אחרי הכל אין מחסור ביצירות שהמגירה מוארת מדי בשבילן. הרקע לטענה שלי כי בדולינה היא יצירה נתעבת אינו קשור לניסיוני כמבקר ספרות אלא לעובדה שאני מתמחה בנפש ובמבנה שלה ובין היתר גם מנהל את פורום מדיטציה בתפוז. בדולינה הוא ספר רע , הוא ספר מסוכן. הוא ספר שמעלה על נס את התכונות הכי מגונות באדם ומציין אותן לשבח. מבחינתי אין הבדל בין בדולינה לספר שמהלל את האונס הקבוצתי , או את רצח החפים מפשע. הראוותנות , ההדוניזם , האקסהיביציוניזם כולם זוכים בספר זה להררי שבחים מפי המחבר. גם התרבות היאפית הגוססת והמנוונת מקבלת בספר זה זריקת חיזוק וכל התופעות הבזויות שהיא כוללת מאומצות על ידי הגיבור בשמחה. מגדיל הסופר ועושה , כאשר הוא מסיים את הספר בתיאור של אסיפה פיקטיבית בסיני , בה הוא כורך את המסוממים ואנשי השוליים של החברה המערבית יחד עם הבדואים רוצחי האחיות ומצהיר עליהם כעל "דור העתיד". בכל הספר , מנסה הסופר לקעקע את הבסיס לחברה המודרנית והיצרנית שהוא גם הבסיס לכל התקדמות רוחנית. נאמנות , מסירות , התמדה ורצינות הם התכונות שמאפשרות למים להגיע לברזים והן גם אלו שבודהא ממליץ עליהן לכל תלמידיו. בשביל המחבר של בדולינה , כל אלו דחויות הן מכל , נחלתם של האנשים הקטנים והפשוטים שאינם מגיעים לרמתו של גיבור הספר ושל ידידיו חובבי המסיבות. אלו בקיצור הסיבות בגללן אני סבור שיש לקחת את כל כרכי בדולינה , לשפוך עליהם דלק טיסנים ולהניח ללהבות העליזות לכלות אותם מהעולם. כמו שכבר אמר הרבי מקוצק "האמת משגשגת ופורחת כל זמן שמעמיקים לקבור את השקרים." דרול