מישהו הזכיר פה את

bibi50

New member
מישהו הזכיר פה את

הפנים הקטנות ומיד נשטפתי בגלי נוסטלגיה... איך זה אפשרי לדבר על אגדות רוק בלי להזכיר להקה חשובה זו שממנה צמחו FACES ו HUMBLE PIE ? איך אפשר שלא להיזכר בקולו של STEVE MARIOTT ? קול הנשמה ששאלנו את עצמנו איך הצנום הזה מסוגל להפיק ? ואיזה להיטים שהיו (יש ???) להם ? איני מסוגל להבין עד היום כיצד הוא היה מסוגל להעביר הופעה שלמה עם כזאת השקעה של אנרגיה... דוגמא טובה היא TIN SOLDIER או מוקדם יותר ALL OR NOTHING !!! כשמריוט עזב הפכו חבריו ל FACES בלבד כשאת מקום מריוט ממלא לא אחר ממיודעינו ROD STEWART ועל הגיטרה RON WOOD !!! לא פחות ולא יותר. מריוט עצמו הקים ביחד עם PETER FRAMPTON את ה HUMBLE PIE שהצליחו להקפיץ את כל אמריקה בזכות קול הנשמה והאנרגיה של המריוט הזה. הטרגדיה של המסכן הזה שהוא כמו בכל אגדת רוק נפטר כתוצאה מסיגריה שהבעירה את ביתו ואיך אפשר לעבור לסדר היום בלי להזכיר את ה FREE עם הגיטריסט החסכן, אבל הצליל רבותי הצליל שלא רבים הצליחו להפיק אחריו למרות שהוא נשמע כל כך פשוט, PAUL KOSSOFF שמו וגם הוא עזב את עולמינו כתוצאה מצריכת יתר של כימיקלים. ועל המיקרופון שלט אחד הזמרים הטובים ביותר שקמו לרוק PAUL RODGERS שמו שמופיע מאוחר יותר ב BAD COMPANY היי מה שהנוסטלגיה מסוגלת לעשות.... יכולתי להמשיך ולהשתפך פה על אגדות רוק ללא סוף, אבל יש גבול. אני כמובן מבטיח להשתמע כל פעם שהנוסטלגיה תתחיל שוב לקנן בי RORY, JEFF ...די מספיק...
 

melancholy man

New member
the small faces

היו אחת הלהקות הכי חשובות בבריטניה של שנות השישים, למעשה, הם היו להקות ה"מודס" הראשונה. ה Who אומנם היו אלו שכתבו את המנון המודס האולטימטיבי (My Generation) אבל הם שרו למודס, הפאסיס היו הראשונים מבין להקת הגל השני של הפלישה הבריטית ואולי החשובים שבהם, למרות שמעולם הם לא הצליחו מעבר לים וקצת נשכחו, אני אישית לעולם לא אשכח להם את Itchycoo Park שתמיד גורם לי להרגיש בלונדון בחורף ואת האלבום המעולה: Ogden's Nut Gone Flake, שהוא ככל הנראה יצירת המופת הכי לא מוערכת של הסיקסטיס.
 

bibi50

New member
Ogden's Nut Gone Flake

מעטפת התקליט המקורי למי שמתענין היתה עגולה !!! והתקליט המקורי שווה הון אצל אספנים...
 
אחלה להקה ה-Small Faces

מאריוט היה מכותבי השירים הטובים ביותר באנגליה בסוף שנות השישים. סיפור עגום, גם כן.
 

giloni

New member
אם כבר Humble pie

אחרי שפרמפטון עזב, קיבלה הלהקה גיטריסט אמיתי, אחד הגדולים והלא מוכרים בשל אופיו הנחבא אל הכלים. מדובר ב Clem Clempson שהצטרף ללהקה לאחר פירוקה של הסופרגרופ Colosseum. גיטריסט מהסוג של ג'ף בק, כלומר נגן שמתרכז בנגינה שלו ובכלי שלו ולא מתעסק בפירוטכניקות, בפרטי לבוש ובתכנון המועד בו יזרוק את הגיטרה על הקהל או ישתמש בה כנבוט ויכה בספיקרים הענקיים שמאחוריו. צנוע, צנום, תמיד עם חולצה לבנה וג'ינס, משקפי פרופסורים מהארווארד, גיטרת גיבסון חומה ומהוהה, והצלילים שהוא מפיק הם אדירים. הוא מסוג הגיטריסטים שאתה יכול לשבת בשקט ולעקוב אחרי תנועת האצבעות שלו, ולרחף איתו לעולמות אחרים. למעוניינים, בפעם המי יודע כמה, הקשיבו לקולוסיאום! אחד ההרכבים הגדולים של ראשית שנות השבעים, ולצידם של ג'ון הייסמן המתופף ודייב גרינסלייד הקלידן, כריס פארלו הזמר (אחד מגדולי זמרי הבלוז הבריטיים וללא ספק המכוער והמעוות שביניהם) ודיק האקסטל-סמית הנשפן, עמד קלמפסון, שלא היו היתה לו עדת מעריצות אבל הגיבסון שלו העיפה את כל מי ששמע אותו. יקי
 

bibi50

New member
אכן יקי COLOSSEUM

COLOSSEUM LIVE היא הופעת הרוק ג'ז בלוז הטובה ביותר שהוקלטה !!! וקלמפסון נותן שם מספר סולואים שרק ההזכרות בהם גורמת לי לצמרמורת מענגת כנ'ל אפשר להגיד על גרינסלייד שמשאיר מאחוריו את אמרסון, והאמינו לי אמרסון צריך ללמוד כמה שנים טובות על מנת להגיע למותניים של גרינסלייד !!! פרלואו אכן מכוער אולם קולו האדיר מחפה על הכל. הוא מסוגל לשיר בדיוק את הכל: מאופרה ועד יודל, בלוז ורוק ומה לא ... הייסמן על התופים האקסטל סמית שמסוגל היה לנגן על שלושה סקסופונים במכה אחת וקלארק הבסיסט יכלו לנגן בכל תזמורת ג'ז יוקרתית. זהו אם אין לכם את הסידי לצאת מיד לציד קניות שכן חסרונו מכל אוסף רציני מהווה מעין חור בהשכלה...
 

giloni

New member
ואם כבר יוצאים לקניות בקולוסיאום

הדי.וי.די שלהם בהופעה מ 1995. הם לא ניגנו יחד למעלה מעשרים שנה, וערב בהיר אחד החליטו להשאיר הכל מאחור, את כל הרכבי המשנה שהם היו אחראיים להם, ןלהתאחד להופעה בקלן שבגרמניה עם ההרכב הקלאסי: האקסטל-סמית (כלי נשיפה), ג'ון היסמן (תופים והרוח החיה מאחורי האגדה), מייק קלארק על הבאס, דייב גרינסלייד על הקלידים (הוא הביא איתו האמונד ישן, כבד ומושלם!!), קלם קלמפסון על הגיטרה וכריס פארלו האיש, הקול והמראה. די.וי.די שמכיל שלוש שעות (!!) תמימות של כל טוב: הופעה שלמה, בלי הפסקות ודיווחים מאחרוי הקלעים, סדרת ראיונות עם חברי הלהקה, וסרט באורך מלא על קורותיה של הלהקה. קניית חובה, מה גם שהמחיר מסתובב סביב ה 100 שקלים. יקי ד.א. ההרכב הזה הוציא לפני שנה אלבום חדש בשם Tommorow blues וגם הוא חוויה, ולא רק נוסטלגית.
 
למעלה