מישהו או מישהוא?

[amirra2]

מישהו או מישהוא?

מישהי או מישהיא?

 

[יגאל79]

ו"כלשהו" או כלשהוא"?

האפשרויות הנכונות הן הראשונות. דהיינו "מישהו" וכלשהו". במקרה לשוני זה מדובר בשתי מלים שאוחדו לאחת "מי שהוא" אוחדו ל"מישהו" ו"כל שהוא" ל"כלשהו". במקרה של איחוד מסוג זה נשמטת האות האחרונה. האל"ף. זה הכלל הדקדוקי.

מזדמן לי להיתקל בבחורות ששמן הוא ליהיא. אני, לרוב, מסביר לכ"א מהן ששמה הוא איחוד של "לי" ו"היא", ולכן הכיתוב הראוי לו הוא ליהי. אם זו מתעקשת על קיום האל"ף אני מסביר לה שכשם לאדם צרוף האותיות היוצרות את שמה הוא לגיטימי לחלוטין, אולם הוא - שמה - אינו יכול להיחשב לעברי.

 

[trilliane]

לא ידוע לי על "כלל" דקדוקי כזה

או פסיקת אקדמיה לכאן או לכאן. למיטב הבנתי מדובר בנוהג ולא בכלל, פשוט צורת כתיב מקוצרת שהשתרשה. זה נראה לי תיאור מדויק יותר של הדברים.

באשר לבנות ששמן ליהיא, כפי שכתבת, בשם פרטי זה לגיטימי, אז למה לעשות מזה עניין? שמות פרטיים אינם מילים ואינם מחויבים להישמע לכלל כזה או אחר (גם לא כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה, והיא אף מציינת זאת מפורשות באתרה). כל אדם רשאי לכתוב את שמו כרצונו ויש לכבד זאת; הבחירה בכתיב "ליהיא" לא הופכת את השם לפחות "עברי", ולדעתי, אם אתה עוסק במה ש"ראוי", ראוי להניח להן ולא להסביר להן שום דבר מאחר שאין כל פסול או בעיה בכתיבת שמן.

 

[יגאל79]

אכן

עלי להודות שאני מתבסס על זכרון עמום שבאיזהו מקום ובאיזשהו מועד שמעתי אודות כלל זה, אולם את, טריליאן, מחוברת למקורות ומעודכנת טוב ממני. באשר להערותיי לנושאות השם ליהיא, אינני סבור שאני מסב להן סבל רב מדי.

 

[שלי 9]

חייכת אותי עם הסייפא של דבריך)

 

[trilliane]

פעם ראשונה שאני נתקלת ב"מחייך" כפועל יוצא

 

[יגאל79]

לטריליאן

יורשה לי,טריליאן, להמשיך ולשרשר על דיון זה, אף כי, דומני, שכבר הבאנו את התהיות של amirra2 על סיפוקן. באשר להעתקת הפועל ח.י.כ מעומד ליוצא (לשיטת שלי 9), הרי שאני חסיד הרחבת האפשרויות של גזירת פעלים מכל מיני מלים: תארים, שמות עצם מוחשיים, שמות עצם מופשטים ומה שלא יהיה. למשל משם העצם המופשט מצוקה ניצן לגזור את הפועל להמציק, שמשמעותו תהיה הקלעת אדם (או בעל חיים) למצב מצוקה. ניתן יהיה לטעון שיש כאן סטייה מהשורש הנכון (צ.ו.ק) לשורש בדוי (מ.צ.ק), אלא שיש בלשוננו לפחות קודם אחד לדבר זה: במה (ב.מ.ה) – מקום בו נעשים דברים בפרהסיה, לעומת ביום (ב.י.מ) – פעולתו של המביים את המתרחש על הבמה. לטעמי, אין מדובר כאן בסטייה אלא בפיתוח הלשון.

בתגובתך להתייחסותי לשם ליהיא את, בין השאר, אומרת כלהלן: "שמות פרטיים אינם מילים ואינם מחויבים להישמע לכלל כזה או אחר (גם לא כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה, והיא אף מציינת זאת מפורשות באתרה)". אני זקוק לזמן נוסף כדי לעבד את תשובתי לעניין זה.

 

[סיטרא]

אין דבר כזה 'ביום'

יש לומר - בימוי.

לייבם זה כבר משהו אחר..

ביום (ובלילה)


(

 

[יגאל79]

לאט לך...

כי אני נתלה באילן גבוה!
ב"עברית כהלכה", ספרו של ד"ר יצחק פרץ מ-1961, מגבה הכותב את השורש ב.י.ם. הוא מציין במפורש שיש לומר בִּיַמנו ולא בִּמִינו.

 

[יגאל79]

עברית כהלכה

 

[trilliane]

לא ברור לי הקשר בין דבריך לדבריי...

לא התייחסתי כלל לגזירת שורשים.

באשר לשורש בי"ם שהזכרת, הוא נגזר מ"בימה". קרא באתר השפה העברית:
http://www.safa-ivrit.org/form/bama.php

לגבי שמות פרטיים, קרא באתר האקדמיה:
"כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו."
זו רק פסקה אחת מתוך הקטע המלא (ההדגשה שלי):
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/07101002.aspx