כל אחד והקיר שלו.
"תשוכתב מגילת העצמאות", זה מקיר אחר, מקיר זר, המרסס הלך לרעות בקירות זרים, האזוב של השכן ירוק יותר, נצבע ביתר קלות. "יוחזרו בנייני פעל לגרפיטי", רססן אנונימי, וכנראה גם גרפיטר ותיק בארץ, מתרעם על השימוש האינסופי בבניין "יופעל" כבניין מפתח בכל סלוגן מרוסס. רוסס על חזית של בניין, בניין רגיל. "ימוזערו החלונות", חברת מייקרוסופט? החלונות הגבוהים? חלונות הראווה? חלונות באספמיה? ריסס ואינו פירש, למרסס פתרונים. רוסס באמת מתחת לחלון, כמה סימבולי. כל קיר והאמירה שלו, ורק הקיר שלי ניצב דומם, ריק מתוכן. אפילו לכותל המערבי יש אמירה משלו, כמו שטבעו כבר מזמן את הביטוי העתיק: "אוזניים לכותל". אולי בגלל זה אנשים שמבקרים אותו נוהגים לתחוב איזה פתק או שניים בין החריצים, הכותל ישתמש בפתקים לאטמי אוזניים. מסכן, גם ככה צועקים עליו כל היום, יהודים יודעים לצעוק חזק, כשרע להם.