מיקה יקרה

[טוליפקה]

מיקה יקרה

אני פשוט אתך. מחר זה היום שלנו. לפי התאריך העברי. מחרתיים במקום שבת זה השנה מהקבורה. וזה כל כך כמו שאת מתארת. נדמה שככל שהזמן עובר משהו מהכאב מתעצם מחפש נתיב או איזו דרך להקלה. היומיום עוד לא התרגל ויש בו את כל המורכבויות לפתור. אני יודעת על מה את מדברת שאת מסתגרת. אני בטוחה שיגיע רגע שתרגישי שאת זקוקה לאנשים נעימים סביבך. תוכלי לאפשר להם להתקרב לאט לאט. בקצב שלך. לי עוזר למשל מאד, להיות עסוקה. אני עובדת ונהנית מהשעות הארוכות שסוגרות לי את היום. שיהיה לך לילה טוב וחלומות נעימים יותר.