לגבי המצב הנוכחי
כשלמדתי לרכב, יעצו לי, בגלל הידיים הקטנות יחסית, להפוך את האצבעות, ולהיות עם זרת וקמיצה על הבלם. במשך הרבה זמן רכבתי ככה. באחת מהדרכות הרכיבה המתקדמת, המליצו לי בכל זאת להפוך, אבל לקרב את היד פנימה. אמנם מפסידים ככה קצת מנוף, אבל זה יוצא יותר קרוב.
יכול להיות ש"עין מקצועית" תוכל לעזור לך למצוא תנוחה מתאימה יותר לך אישית, ברגע.
אני לא יודעת אם זה קשור למידות, אבל ברכיבה ארוכה ורציפה, המתח המתמיד ביד בין סיבוב המצערת לשמירה על הבלם, לפעמים גם יוצר כאב בכרית הכף היד/בסיס האגודל (במיוחד מאז שהחלקתי על היד, לפני שנה).
מצערת לא-סיבובית מצד אחד נראית פחות רגישה, ומצד שני, נראית כמאפשרת תנועה יותר טבעית, ולכן פחות יוצרת מכאובים ועיוותי שרירים.