כתבה בthe marker בנושא
מאת רו"ח יוסי סינמן ורו"ח שמעון ארליכמן מסתבר שלא תמיד צריך ועד עובדים כדי להעניק הטבה משמעותית לעובדים, ולא להאמין - מדובר בהטבה דו צדדית שגם המעביד נהנה ממנה. קוראים להטבה "רכב חברה", סמל שהפך לסטטוס של עובדי ההיי-טק ו"הדביק" מחוזות רבים אחרים. במקביל להתאוששות ענף ההיי-טק והתחלת תהליך הצמיחה, החלו חברות רבות לבדוק את כדאיות ההטבות השונות הניתנות לעובדים, ודווקא לגבי רכב צמוד התגלו ממצאים חד משמעיים. ישראל, "מדינת המסים", המאופיינת בשיעורי מס גבוהים המגיעים לכ-65% (מס הכנסה + ביטוח לאומי + מס בריאות), גורמת למנהלי חברות ולעובדיהם "לתכנן" את מבנה תלוש המשכורת באמצעות רואי חשבון ויועצים כלכליים מתוחכמים, אשר מציעים למעביד את האפשרות להעמיד לרשות העובד "רכב חברה", כנגד הפחתת שכר העובד בגובה דמי השכירות שמשלם המעביד לחברת הליסינג. החידוש הוא, שמתוך חישוב שערכנו עולה כי גם העובד נהנה מזה. מאחר שמרבית עסקות הליסינג התפעולי נעשות לרכב המסווג על ידי משרד התחבורה כקבוצת מחיר 2 (מזדה 3, פורד פוקוס, יונדאי אקסנט וכד'), אשר מחירו לצרכן עומד על כ-110 אלף שקל, נתמקד בבדיקת רכב מסוג זה. דמי השכירות החודשיים, הנגבים בגין הרכב מסתכמים בכ-3,000 שקל, כאשר שווי השימוש ברכב לצורכי מס הכנסה הינו כ-1,000 שקל לחודש. חישוב הכדאיות ממהלך זה ברורה ופשוטה יחסית עבור המעביד. הפחתת שכר העובד בסך 3,000 שקל בגין תשלום דמי השכרת הרכב על-ידך, חוסכת לו את ההוצאות הבאות: ביטוח לאומי, פיצויי פיטורין, עלות פדיון חופשה, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות. סך כל החסכון מסתכם בכ-800 שקל לחודש (גם לאחר שלקחנו בחשבון את ההתחשבות בתוספת המס שלך המעביד בגין הוצאה עודפת). ואם המעביד הינו מוסד כספי (חברות ביטוח, בנקים), החיסכון שלו גבוה יותר ומגיע לכ-1,250 שקל וזאת עקב החסכון במס שכר בשיעור של 17%. בהנחה שהוצאות הדלק חלות על המעביד ולא מופחתות משכר העובד, כדאי למעביד להעמיד לשימוש העובד רכב חברה כל עוד ההוצאה החודשית עבור הדלק קטנה מ-800 שקל לחודש (מוסד כספי 1,250 שקל). גם העובד מרוויח הפחתת השכר בסך של 3,000 שקל בברוטו תגרום לעובד הפסד של כ-2,500 שקל וזאת בהתחשב בירידת השכר נטו (לאחר שמס הכנסה וביטוח לאומי נטלו את חלקם) וההפסד הנגרם מויתור על השתתפות המעביד בתוספות הסוציאליות - ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וחופשה. העלויות החודשיות לאחזקת רכב, בהנחה שהרכב מוחזק למשך 3 שנים (בדומה לעסקת ליסינג תפעולי), מסתכמות בכ-3,100 שקל לחודש. סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות, כמו טסט, ביטוח, טיפולים, דלק, כאשר החישוב נעשה על פי ריבית שנתית של 4% (בהנחה שהעובד נטל הלוואת מימון לרכישת הרכב) וירידת ערך מצטברת בשיעור של 35% לתקופה. המסקנות המתבקשות מכך הן, כי המעביד לא יוצא נפסד כל עוד הוצאות הדלק בגין הרכב נמוכות מ- 800 שקל לחודש (מוסד כספי - 1,250 שקל לחודש). המעביד יכול להגביל את העובד בעלויות הדלק בהתאם. לעובד, ממנו נלקחים מדי חודש 2,500 שקל נטו תמורת מתנה בשווי של 3,100 שקל, יש חיסכון חודשי של כ-600 שקל לחודש, שהם כ-7,000 שקל בשנה. ומי המפסיד? "מדינת המסים" ונציגה הבלתי מעורער - אגף המיסים המאוחד. אבל אין צורך לדאוג להם. למרות הכול, המסים בישראל הם עדיין מהגבוהים בעולם
