ובקיצור... מוטאציה אבולציונית.. של קרפייון
מיחזור נכון, טבעי ואיכותי של פסולת אורגנית (כתבתי 'אורגנית' ולא סייגתי 'צמחית'! כי רופען מרשה להכניס לערימה
ה כ ל ! מספגטי, מרקים, שארייות בשר, עצמות ועד.. ליטר שמן מהצ'יפסר !!!)
לא יעשה בשום 'קומפוסטר' קנוי ושיקרי (כבר כתבת על זה.., שכחת?!)
צריך ליצור 'ערימה'. פשוט ערימה חרוטית, על האדמה, כמובן.
כשמגיע חומר חדש מהגינה או מהמטבח, משטחים מעט את השפיץ של הערימה ואת החומר החדש, מניחים במרכז למעלה!
לאחר מכן, עם מגרפה, הולכים מסביב וגורפים חומר ותיק מהצדדים שלמטה, אל המרכז ולמעלה, עד שהחומר החדש (במיוחד אם מדובר בחומר מהמטבח!) מכוסה לגמרי בשכבה של כ 6-10 ס"מ חומר ישן.
כך, שומרים שזבובים [מתובל
] לא ימצאו כלום בערימה המכוסה וגם.. הערימה מתערבבת כל הזמן - ישן ותחתון.. עולה למעלה, למרכז.. וכו'
ו..לא יהיו זבובים ולא יסריח ולא.. ולא....
ולגבי 'ארונית' - זה אך ורק 'אפקט עיצובי', למי שהדבר הכי יפה בגינה - 'ערימת קומפוסט' מפריע בעיניים.
השכן מחליף מטבח? מאמצים יחידה כפולה (מטר וחצי על מטר וחצי, כזה) עם הדלתות ! ומסירים את הדיקט / מלמין שמאחור ומשכיבים על האדמה, עם הדלתות למעלה - יפה וקלאסי.
ה'חיסרון' היחידי בזה.. זה שהסביבה לא הכי אירובית (כמו 'ערימה' קלאסית) וממש לא נוח לערבב הערימה להומוגנייות..
הערימה יכולה להמשיך להיערם, כמה שרוצים ובלי ריחות ומפגעים כלשהם.
כשמחליטים -
'אני רוצה קומפוסט!' מפסיקים להוסיף חומר חדש, מערבבים, יוצרים הר חרוטי גבוה ו... ו... ואחרי 3 שבועות, עד 30 יום, יש קומפוסט שחור, פריך ועם ריח של אדמת יער
** קליפות או םירות שנשרו.. לא שמים או משאירים על האדמה או בצלחות העצים. הם משמשים בתי גידול לכל מיני מזיקים !
וגם לא 'קוברים' אותם, כי 'קבירה' זה
לא 'פירוק אירובי' לחלוטין. רק יסריח ויזמן מזיקים מכל האזור, לגינה שלך.