מימון

[JustBeNice]

מימון

שלום חברים, שמי מיכאל וכרגע סיימתי את השירות הצבאי שלי.אני עומד בפני החלטה דיי משמעותית ורציתי להיוועץ בכם חברי הפורום

קראתי פה לא מעט שרובכם עושים תארים מתקדמים (ראיתי בעיקר phd )
אני מבין שאת רוב המימון מקבלים לדוקטורט אבל קראתי פה כמה שמדברים על תואר ישיר לדוקטורט (כלומר, ישר אחרי התואר הראשון בארץ)
השאלה העיקרית שלי היא איך אני יודע שהמקצוע שבחרתי הוא מקצוע כזה ש'מקבלים בו מימון'? אני לא יודע אם אני משתמש במונחים הראשונים, עוד לא בדיוק החלטתי אפילו מה אני רוצה ללמוד ולכן אני שוקל כל מיני אפשרויות.אני יודע שלסיים תואר ראשון מאונ' טובה בארץ זה סוג של "מאסט" ללימודים בחו"ל אם אין כסף,אבל זה משנה איזה תואר(פסיכולוגיה או הנדסת חשמל?)?
או שזה שילוב מוצלח של תואר מסויים+אונ' מסויימת+מסלול מסויים שיוצרים ''קומבינציה מנצחת''? תרגישו חופשי לומר לי שאני overthinking , רק בבקשה תנו נימוק למה

בנוסף רציתי לשאול עוד משהו.
מה הסיכויים לקבל מימון בהנחה שאתה סטודנט ממוצע שסיים תואר ראשון לתארים האלו? אני קורא על הרבה שמתקבלים ומתרגש בשבילכם ומקווה שזה יהיה כך בשבילי אבל דעתי לא מוצאת מנוח-מה , כולם מתקבלים?
מקווה שתוכלו לעשות לי סדר

מיכאל

 

[corrigenda]

מנסה לענות

כל מה שאני אומר רלוונטי רק לארה"ב, אין לי ניסיון לגבי אירופה, קנדה וגואטמלה

דבר ראשון - לשאול את עצמך אחרי הצבא איפה אתה רוצה להיות בעוד עשר שנים ולפעול בהתאם זה נהדר (בלי ציניות). אבל תוודא שאתה רוצה להיות שם מהסיבות הנכונות, מהשאלות שלך נשמע שאתה רוצה בעיקר להיות בחו"ל ולא משנה כ"כ מה תלמד שם. קח בחשבון שדוקטורט הוא החלטה שעולה לך לא מעט כסף גם עם מימון - כי המימון מספיק רק למחיה סטודנטיאלית ואתה לא עובד בזמן הזה בעבודות מכניסות יותר, לא צובר ניסיון בשוק התעסוקה וכו'. הכלכלנים יספרו לך בפירוט.

אחרי שכיסינו את זה - בארה"ב מקובל מאוד להתחיל דוקטורט מייד אחרי תואר ראשון. תצטרך לסיים במוסד טוב, בציונים טובים ולעשות הרבה אקסטרות שעליהן אפשר יהיה לדבר אחרי שתבחר תחום, בין היתר כי הן תלויות בתחום. אבל אתה עושה בשכל שאתה חושב על זה מוקדם ותוכל להתכוונן לשם מההתחלה. לא כולם מתקבלים, מן הסתם בפורום הזה יש יצוג-יתר למי שכן התקבל. אבל קח בחשבון שיש טווח רחב של מוסדות ואתה ממקסם את סיכוייך אם אתה לא מכוון רק לשפיץ של הטופ.
מימון מובטח לך בארה"ב בדוקטורט ברוב המקרים (וזה לא ישנה אם תבוא "רק" עם תואר ראשון). אבל, היקפו ומהותו (למשל, האם אתה נדרש ללמד בתמורה?) תלוי מאוד בתחום. בגדול, במדעים המדוייקים וההנדסות המצב הכי טוב ובמדעי הרוח הכי רע, זו מגמה עולמית ולא נראה שתשתנה בקרוב.

לסיכום - תבחר מה אתה רוצה ללמוד ותחזור לכאן שוב

 

[JustBeNice]

כמה שאלות שנותרות

אהבתי שהדיון התפתח לכיוון של בחירת מקצוע,אבל אם לומר את האמת-אני במצב שאני בכלל לא יודע,אבל הדרך שבה התחנכתי ואיתה גם אני מסכים ,שדברים שאוהבים לא הופכים למקצוע.למה? כי זה יהרוס לך אותם,ולכן אני מעדיף לבחור בדרך "הקשה" שהיא לימודים שאני פחות מתחבר אליהם אבל אני טוב בהם , שיביאו אותי לאן שאני צריך.
לא כולם מסכימים עם התפיסה הזו ובצדק,אבל זאת התפיסה שלי

לגבי סיום במוסד טוב-טכניון זה בסדר?אונ' ת"א\עברית? הן אונ' טובות לדעתי.
האקסטרות המדוברת זה התמחויות,מחקרים וכו' (באופן כללי)?
דרך אגב,לא הבנתי מה כתבת בשורה לפני האחרונה.כלומר, מה כתבת בסוגריים ("למשל,האם אתה נדרש ללמוד בתמורה")-מה הכוונה?

לצערי מדעי הרוח זה מקצוע שאני מוריד מהמדף כי הוא בעייתי ואני לא 'אמיץ' מספיק ללכת עליו ,במיוד אם אני רוצה לעבור לחו"ל עם זה.
אני כן חושב על הנדסת מכונות\אווירונאוטיקה וחלל אבל חושש שהציונים שלי לא יהיו גבוהים מספיק ע"מ להיות מצטיין.
אבל כשאמרת שהקבלה היא החלק הקשה,אני מניח שזה לא תופס לכל אונ'?-אני באמת לא מכוון לגבוה מידי,רק לגבוה מספיק.

 

[Philip Jr]

עונה על חלק מהשאלות

1. כן - הטכניון/עברית/את"א אוניברסיטאות טובות, וזה "בסדר" לסיים בהם, אל דאגה...
&nbsp
2. כן - התמחויות, ניסיון מחקרי ומקצועי אלו האקסטרות המדוברות, רק שזה הרבה יותר מסתם extra. בתחומים כמו אלו שאתה חושב עליהם זה מאד חשוב, ואף יותר חשוב מהציונים שלך בתואר הראשון.
&nbsp
3. אתה עוד לפני לימודי התואר הראשון. ההצטיינות הפוטנציאלית שלך תלויה רק בך.. החשש שלך מובן, אבל עצם העובדה שאתה מתעניין בהמשך הדרך כבר בשלב זה מראה כמה אתה רציני לגבי עתידך. תמשיך להשקיע ולעבוד קשה לקראת מטרותיך, ואני בטוח שתצטיין מספיק!

 

[JustBeNice]

התשובה שלך עודדה אותי

בלי ציניות או משהו, תודה, לשמוע את זה ממישהו שמבין עוזר לי להאמין בעצמי

 

[JustBeNice]

הפרטים הקטנים

שמתי לב שכתבת בשורה הראשונה "בעוד עשר שנים"

למה עשר שנים?

 

[corrigenda]

רק מספר אצבע

(מצטער שלא ראיתי את השאלה שהפנית אלי קודם ואני מתייחס רק עכשיו)

כתבתי עשר בתור מספר אצבע בלי הרבה מחשבה מיוחדת מאחוריו. אחרי שכתבתי חשבתי שאולי הייתי צריך לכתוב חמש. אם אתה במצב של אחרי צבא ומחליט ללכת על מסלול דוקטורט בחו"ל בכל הכוח זה סביר לגמרי שתמצא את עצמך שם תוך חמש שנים מעכשיו פחות או יותר.

 

[JustBeNice]

באמת?

בלי להישמע ספקן אני רואה פה הרבה אנשים שלקח להם: תואר ראשון +שני +ניסיון מחקרי/מעשי כדי לקבל מימון לדוקטורט.נשמע לי כמו לפחות 8 שנים (4 תואר ראשון, ועוד כמה לתואר שני ולניסיון?...)
אני רואה הרבה אנשים בפורום (וגם פתחתי דיון על זה) שלא מקבלים מימון לדוקטורט ישר אחרי התואר הראשון בד"כ,אלא שצריך לצבור ניסיון של לפחות שנתיים

 

[Gidi Shemer]

אם מדובר בארה״ב

אז יש עניין של תחום כמובן, אבל בלא מעט תחומים הדוקטורט יגיע עם מימון מלא (כלומר, תצטרך לעשות גם הוראת עזר וכדומה אבל זה בהחלט מימון מלא). כמו שכבר כתבו לך, בדרך כלל מדובר בדוקטורט כמסלול ישיר, כלומר ממש לא חובה תואר שני.

 

[Philip Jr]

ברוך הבא מיכאל

עצתי אליך היא כזו: קודם כל צא ולמד את מה שהכי מעניין אותך, מסקרן אותך, מתאים לשאיפות שלך, לאישיות שלך.. הנושא שיש לך תשוקה לעבוד בו. אני לא מכיר הרבה פסיכולוגים ששקלו גם הנדסת חשמל, ואני מנחש שזה כך גם בכיוון השני.. אז לא הייתי לומד הנדסת חשמל כשמה שבאמת מעניין אותי זה פסיכולוגיה, ולא משנה מה המשמעות תהיה לגבי עתיד אפשרי בחו"ל.
&nbsp
לגבי מימון - המכשול העיקרי בארה"ב הוא הקבלה, לא המימון. אם תהיה "סטודנט ממוצע לתואר ראשון", סיכוייך להתקבל יהיו נמוכים כמובן.. אבל אם תהיה סטודנט מצוין (ולא רק מבחינת ציונים אגב), סיכוייך יהיו יותר טובים להתקבל. ברגע שהתקבלת למסלול דוקטורט בארה"ב, סביר שיציעו לך מימון. זה עניין די סטנדרטי. מה הסיכויים להתקבל? אני חושב שברוב התחומים הסיכוי להתקבל לדוקטורט עומד על איפשהו בין 5 אחוזים ל - 10 אחוזים, אולי קצת פחות או יותר בתחומים מסוימים. לא קל.

 

[ateo]

אני רוצה לתת דעה קצת שונה

״מסקרן אותך, מתאים לשאיפות שלך, לאישיות שלך.. הנושא שיש לך תשוקה לעבוד בו״
אני בד״כ מתנגד לעצות של ״מסקרן״ ו״תשוקה״. עם התאמה לשאיפות ואישיות אני מסכים. אני בד״כ מציע לבחור מקצוע שיציע אפשרויות תעסוקה בהתאם לשאיפותיך וכמובן יתאים ליכולות/אישיות. סקרנות ותשוקה משתנים מהר מאוד לרוב האנשים. בעיניי, עצת ״התשוקה״ היא בעיה מודרנית. ומה יגידו רוב הציבור שחיפשו בנפשם ולא מצאו תשוקה מקצועית?
&nbsp
לגבי הסקרנות, היא מובילה לבעיות אצל סטודנטים רבים. יש נטייה, לפחות בישראל, להתחיל לימודים במקצוע כשהמועמד לא באמת מבין למה הוא נכנס. דוגמאות לא חסר - ביולוגים שמגלים שעבודת המעבדה משעממת ומתסכלת עבורם, אדריכלים שמגלים שרוב המקצוע אינו יצירה אלא שרטוט טכני או מדעני מחשב שלמדים שהם אמנם אוהבים מחשבים אבל תכנות זה לא בשבילם. לכן אני ממליץ את הסקרנות לספק לפני התואר כדי שתוכל לקבל החלטה יותר רציונלית.

 

[Philip Jr]

דעה מעניינת

אני רק תוהה מדוע אתה מכנה תשוקה "בעיה מודרנית".. או שפשוט התכוונת לכך שתשוקה היא בעיה מהבחינה שלהרבה אנשים אין כזו? כי אם יש לך תשוקה מקצועית, אני לא רואה בכך בעיה..
&nbsp
לגבי סקרנות אני מסכים, לפעמים פשוט קשה למצוא מסגרת להבין את המקצוע עד שאתה בו (או בלימודים אליו).
&nbsp
בפשטות - אני מציע לא לבחור במקצוע בגלל שיש לו מימון (או מימון יותר טוב) בדוקטורט. זה עקום מאד, מכל מיני סיבות.

 

[BigMatilda]

לדעתי הוא התכוון שיש בעיה בגישת ה״לך אחרי התשוקה״ הנפוצה

או בשמה האמריקאי "do what you love and love what you do״. גדולים ממני כבר דנו בבעייתיות בגישה הזו, שהיא באמת פריביליגיה בהרבה מקרים, כי רוב האנשים, מה לעשות, עובדים בשביל להתקיים, וברוב המקרים אין אפשרות בחירה רחבה מדי. גישהת ה-DWUL הנל נוטה להפחית מחשיבות מה שאנשים אלה עושים, בעוד שייתכן בהחלט שהם תורמים לחברה ולעצמם ולמשפחתם גם בלי לחוש את אותה תשוקה מיסטית.

 

[Philip Jr]

רוב האנשים לא עושים דוקטורט..

אז בעוד שהבעייתיות של הגישה ברורה לי לגבי האוכלוסיה הכללית, אנחנו (ופותח השרשור) משתייכים לתת-קבוצה מסוימת עם מאפיינים שונים. כדי להתקבל לדוקטורט, כדי לסיים דוקטורט וכדי להצליח בתחום שלך, אני חושב שצריך די הרבה תשוקה, if you ask me.

 

[JustBeNice]

את האמת שאני בן אדם חסר תשוקות

אני צוחק(לא ממש)
אבל את עיניין הדוקטורט אני רוצה רק כי זה דרך עדיפה בשבילי להגירה בחו"ל, התשוקה האמיתית היא מה שאחרי העבודה.

ברגע שמשהו שאוהבים נכנס תחת דף ועט,מורה ומבחן-הוא נהרס! לפחות בשבילי

את התחביבים שלי אני אוהב להשאיר לאחרי הלימודים\עבודה.

ונכון,הייתי רוצה ללמוד איך לעשות סרטים,אבל לצערי זה הרבה עבודה וקשרים שאין לי כוחות בשבילם .
זה שונה מבן אדם לבן אדם, אני מניח שאני מהפחדנים שיעדיפו ללמוד משהו משעמם ובטוח.

 

[Philip Jr]

אז אני חושב שיש מקום לחלוק על זה

שדוקטורט זו דרך עדיפה להגירה לחו"ל. יש דרכים יותר קלות, יותר פשוטות, ויותר מתאימות לאנשים שאין להם שום עניין באקדמיה.

 

[JustBeNice]

יש מקום

לא כולם ברי מזל מספיק כדי ללמוד פסיכולוגיה ובסוף להיות פרופסורים בחו"ל עם זה

בערך כל מכר שני שלי באמצע תהליך\רוצה להגר לחו"ל ולימודים היא הדרך הבטוחה והעדיפה,כך מתוך ניסיון של שיחות והרבה תסכולים של אנשים אני מבין.
בתוך הקטגוריה 'לימודים',האפשרית ביותר היא,כנראה,דוקטורט (שוב,בשבילי אישית).
אם לומר את האמת אני בתקופה של התלבטות וחשיבה,אני מאמין שאמצא את ה"מקום טוב באמצע" עם 50% אהבה למקצוע ועוד כמה אחוזים של סבל ועצבים..
הכל בחיים הוא תהליך וכולם מוצאים את הדרך שלהם בסוף

 

[JustBeNice]

אבל אל תבין אותי לא נכון

עיניין באקדמיה יש, פשוט לא כמו לדברים אחרים

 

[Philip Jr]

אני באמת לא מבין מדוע אתה חושב כך

שני דברים:
&nbsp
1. לימודים זו ממש לא דרך "בטוחה", בטח אם מדובר במשרה באקדמיה. אתה צודק בהחלט - לא כולם ברי מזל מספיק כדי ללמוד משהו ולצאת מזה פרופסורים, אז בטח שזו לא דרך בטוחה.. ואני ואנשים רבים כמוני יכולים למצוא את עצמנו עם ויזה שנגמרת לה התוקף ובלי משרה, ולכן בלי יכולת להגר.
&nbsp
2. גם אם זו הייתה דרך בטוחה (וכאמור, היא לא), מי אמר שהיא עדיפה? עדיפה על פני למשל לעבוד בחברה כלשהי בארץ שנה-שנתיים, ואז לעשות רילוקיישן? או לעשות תואר שני בארץ, ואז פשוט להגר למדינה שקצת יותר קל להגר אליה מאשר ארה"ב, כמו אוסטרליה נניח.. אני ממש לא רואה דוקטורט כדרך סבירה להגר למדינה כלשהי, כשהמטרה העיקרית היא ההגירה ולא הדוקטורט.

 

[corrigenda]

פרספקטיבה אחרת

אולי זה עניין של תחום - בתור מי שלומד מדעי המחשב, הייתי מוקף בתואר הראשון באנשים שזו לא בדיוק הייתה משאת נפשם לתכנת מגיל אפס אבל הגיעו לשם כי הם חיפשו קריירה מכניסה. אם זה נעשה במודע, זה שיקול לגיטימי, ואפילו רציונלי, בבחירת מקצוע. ועכשיו בדוקטורט אני מכיר לא מעט סטודנטים זרים שלא בדיוק בוערים מתשוקה למחקר שלהם אבל נהנים מהסטטוס החברתי שדוקטורט נותן ובעתיד ינסו למצוא משרת היי-טק לא אקדמית ולהשאר בארה"ב דרכה. ממה שאני רואה במחזורים שמעלי, חלק ניכר מהם מצליח ועולה על מסלול הגירה.

בקיצור, אולי יש דרכים קלות יותר להגר לארה"ב (בטח לישראלים), אבל גם הלימודים הם דרך. מצד שני, את כל מה שכתבתי למעלה צריך לקחת בהסתייגות שמדובר באוניברסיטה טובה וקרובה לעמק הסיליקון. יש מצב שדוקטורט מאוניברסיטה נידחת גיאוגרפית ואקדמית לא ישרת את המטרה.