אח של הכוכב
New member
מימון של סייע/ת
לא כתבתי פה הרבה, לימודים, עבודה, וכד'. מאז הפעם האחרונה שכתבתי, כשאחי קיבל את הקוקטייל של התרופות, עבר מסכת של בלאגנים בבית הספר, הושעה על ימין ועל שמאל וכד'. נוצר מצב, שהחליטו להשאירו בבית עד שיקבל סייעת. ניסו להשיג מימון ובסופו של דבר השיגו רק ל 16 שעות... ובסוף זה נופל על ההורים..... אני ממש לא מבין את המערכת ! מצד אחד המנהלת אומרת שכביכול היא לא השעתה את הילד מצד שני לא מוכנים לקבל אותו בלי סייעת אז שייממנו לא??? גם אם מורידים את ימי השישי שאז עוד אפשר ללכת איתו לבית הספר עדיין חסרות שעות. והמורה לא מוכנה שיהיה בלי... והם בלת ברירה משלמים, למרות ששניהם כבר על סף פיטורין עם כל היציאות מהעבודה וכל הזמן שהולך בגלל כל הבלאגן, ושההוצאות עם כל הסיפור רק גדלות. ולי הם גם ככה לא מקשיבים. והוא – פתאום אין לו OCD אין לו ADHD פתאום רק טוראט קל ובעיות התנהגות, והאמא נתפסת על זה שאמרו שאם גם סייעת לא תעזור, אז חינוך מיוחד או חלילה אשפוז. והופה, הורידו השבוע את כל הקוקטייל שגרם לדעתי לעוד בלאגן. וכעת הוא רק עם הרספרידל, אמרו להם 1 שלם, הם מביאים לו קצת פחות כי זה עושה אותו מאוד ישנוני, והוא טוחן, מה שגורם לאמא להיתפס על העניין הזה וגלגל חדש... "טיק של אכילה". הוא התחיל לקלל לדעתי אין ספק שמדובר בקורופלייה, הרי עוד לפני מספר חודשים בהתחלה הנוירולוג הצביע על כך. לאבא שלי הוא כבר מומחה בלהגיד את המשפטים הכי הכי מעצבנים המשפטים הללו שבמקום לגרום לך לחשוב – גורמים לך להתעצבן עוד יותר הוא תמיד היה עושה את זה, בכאילו לנסות ולהראות את הטעויות גם לי ולאחי השני כשאנחנו היינו קטנים, אבל במקום לבוא ולעזור כשיש טעות או להראות גם את הפיתרון – הוא מתלבש על החלק שנעשה לא טוב וכד' וזה חוזר על עצמו גם עם אחי. בשיא תקופת הבחינות אני צריך לאכול את עצמי מעצבים בגללם ! ואחי בשבוע הזה בלי התרופות גם אם היתה התפרצות כזו או אחרת, זה עדיין הרבה פחות ממה שהיה עם כל הפריזמה והקונצרטה... אבל כדי שיהיה שיפור צריך שיהיה שיפור גם בבית הרי זה צריך לעבוד גם על דרכי ההתנהגות וכשיש טוראט בשילוב עם חוסר גבולות ומשמעת זה לא קל... אותו ילד שאחי הרביץ לו, לפני חודש מאז הוא בבית, פתאום חבר שלו, למרות שאני בטוח שזה ממש לא לרוח האם, שניסתה בבית הספר לעשות בלאגן וכד'. אז למה היא נותנת לו לבוא אלינו עכשיו? והתעודה – מלבד שני מקצועות שם הוא בסביבות 70-90 כל השאר 100 כמובן שמלבד התנהגות. ועם זאת אני כבר קולט את הדיסגרפיה שלו ( כי גם לי יש ). מעניין מתי הם יטפלו גם בזה. הם יושבים לו על הוריד על הכנת שיעורים, וגורמים לו לאנטי. הוא לא יאהב לעשות שיעורי בית בגלל הלחץ הזה. ושוב אני יכול להעיד על עצמי, שעד היום יש פן ששונא את השיעורי ביית בגלל ההכרח כשהיתי קטן. ( ובעצם מי אוהב...). אין נביא בעירו. הנה הוא קם מהמיטה, במקום ללכת לישון, רוצה שאני יבוא איתו לישון, יוצא לסלון , וחתף מכה בטעות, והיא פשוט זורקת – "מזל משמים הענישו אותך..." וגורמת לו עוד יותר להתעצבן ... ולומר שמחר הוא לא יהיה ילד טוב וכד'. עוד יותר מרגיז הסיטואציה ! והם רבים ביניהם ואני נכנס בסוף באמצע...
לא כתבתי פה הרבה, לימודים, עבודה, וכד'. מאז הפעם האחרונה שכתבתי, כשאחי קיבל את הקוקטייל של התרופות, עבר מסכת של בלאגנים בבית הספר, הושעה על ימין ועל שמאל וכד'. נוצר מצב, שהחליטו להשאירו בבית עד שיקבל סייעת. ניסו להשיג מימון ובסופו של דבר השיגו רק ל 16 שעות... ובסוף זה נופל על ההורים..... אני ממש לא מבין את המערכת ! מצד אחד המנהלת אומרת שכביכול היא לא השעתה את הילד מצד שני לא מוכנים לקבל אותו בלי סייעת אז שייממנו לא??? גם אם מורידים את ימי השישי שאז עוד אפשר ללכת איתו לבית הספר עדיין חסרות שעות. והמורה לא מוכנה שיהיה בלי... והם בלת ברירה משלמים, למרות ששניהם כבר על סף פיטורין עם כל היציאות מהעבודה וכל הזמן שהולך בגלל כל הבלאגן, ושההוצאות עם כל הסיפור רק גדלות. ולי הם גם ככה לא מקשיבים. והוא – פתאום אין לו OCD אין לו ADHD פתאום רק טוראט קל ובעיות התנהגות, והאמא נתפסת על זה שאמרו שאם גם סייעת לא תעזור, אז חינוך מיוחד או חלילה אשפוז. והופה, הורידו השבוע את כל הקוקטייל שגרם לדעתי לעוד בלאגן. וכעת הוא רק עם הרספרידל, אמרו להם 1 שלם, הם מביאים לו קצת פחות כי זה עושה אותו מאוד ישנוני, והוא טוחן, מה שגורם לאמא להיתפס על העניין הזה וגלגל חדש... "טיק של אכילה". הוא התחיל לקלל לדעתי אין ספק שמדובר בקורופלייה, הרי עוד לפני מספר חודשים בהתחלה הנוירולוג הצביע על כך. לאבא שלי הוא כבר מומחה בלהגיד את המשפטים הכי הכי מעצבנים המשפטים הללו שבמקום לגרום לך לחשוב – גורמים לך להתעצבן עוד יותר הוא תמיד היה עושה את זה, בכאילו לנסות ולהראות את הטעויות גם לי ולאחי השני כשאנחנו היינו קטנים, אבל במקום לבוא ולעזור כשיש טעות או להראות גם את הפיתרון – הוא מתלבש על החלק שנעשה לא טוב וכד' וזה חוזר על עצמו גם עם אחי. בשיא תקופת הבחינות אני צריך לאכול את עצמי מעצבים בגללם ! ואחי בשבוע הזה בלי התרופות גם אם היתה התפרצות כזו או אחרת, זה עדיין הרבה פחות ממה שהיה עם כל הפריזמה והקונצרטה... אבל כדי שיהיה שיפור צריך שיהיה שיפור גם בבית הרי זה צריך לעבוד גם על דרכי ההתנהגות וכשיש טוראט בשילוב עם חוסר גבולות ומשמעת זה לא קל... אותו ילד שאחי הרביץ לו, לפני חודש מאז הוא בבית, פתאום חבר שלו, למרות שאני בטוח שזה ממש לא לרוח האם, שניסתה בבית הספר לעשות בלאגן וכד'. אז למה היא נותנת לו לבוא אלינו עכשיו? והתעודה – מלבד שני מקצועות שם הוא בסביבות 70-90 כל השאר 100 כמובן שמלבד התנהגות. ועם זאת אני כבר קולט את הדיסגרפיה שלו ( כי גם לי יש ). מעניין מתי הם יטפלו גם בזה. הם יושבים לו על הוריד על הכנת שיעורים, וגורמים לו לאנטי. הוא לא יאהב לעשות שיעורי בית בגלל הלחץ הזה. ושוב אני יכול להעיד על עצמי, שעד היום יש פן ששונא את השיעורי ביית בגלל ההכרח כשהיתי קטן. ( ובעצם מי אוהב...). אין נביא בעירו. הנה הוא קם מהמיטה, במקום ללכת לישון, רוצה שאני יבוא איתו לישון, יוצא לסלון , וחתף מכה בטעות, והיא פשוט זורקת – "מזל משמים הענישו אותך..." וגורמת לו עוד יותר להתעצבן ... ולומר שמחר הוא לא יהיה ילד טוב וכד'. עוד יותר מרגיז הסיטואציה ! והם רבים ביניהם ואני נכנס בסוף באמצע...
