מילי דבדיחותא

בני ברק

New member
מילי דבדיחותא

הובה לפני ספר שניקרא "מפי אבי" מאת משה חן. כל הזכויות שמורות לעורך הספר. (אני מקווה שזה בסדר לכתוב את זה, אם לא נא למחוק את ההודעה) שאלו ליצן: מה היתה מלאכתו של מרדכי היהודי? הוא היה משחק כדור-רגל! ענה הליצן. מניין לך זאת?? שאלו בשנית. כך כתוב במפורש במגילת אסתר -השיב הליצן. שנאמר: ומרדכי יושב בשער. מכאן שהיה שוער.
יהודי בא אל הרבי בהתרגשות: רבי! חטאתי! חטא גדול ונורא! מה היה חטאו של היהודי? שאל הרבי. השיב היהודי: עלי להודות על האמת. לא ברכתי ברכת המזון. אין זה חטא של מה בכך-השיב הרב. והרי כתוב במפורש: ואכלת ושבעת. לפני ברכת המזון עליך לנטול את ידיך ולברך על הנטילה, עשית זאת? הרי גם את זאת חפצתי לספר לך. שגם לא נטלתי את ידי! מדוע זה קרה לך שלא נטלת ידיך בטרם אכילה?שאל הרב. כי אכלתי בלא כובע. כיצד אוכל לנטול ידי בלא כיסוי ראש? אינני מבין איך יהודי כמוך אוכל בגילוי ראש. תמה הרב. אכלתי בביתו של גוי-השיב האיש. לא היה נאה לי כאורח,לחבוש כובע, כאשר בעלי הבית אוכלים בגילוי ראש. סופך להגיע לגיהינום-אמר הרבי. וכי מה עלה בדעתך לאכול אצל גוי ולא אצל יהודי?אינך יודע כי אצלם האוכל טריפה ומה יהא עליך עכשיו! אוי רבי! אומנם מלכתחילה, זאת היתה כוונתי. לאכול אצל יהודי. אבל בשים לב שהדבר היה ביום הכיפורים לא יכולתי למצוא בית שבו יציעו לי אוכל. ומה אכלת שם? בשר עם צימוקים וחמאה, ולקינוח כל מיני זוחלים כאלה. הפסק!הפסק! אוי לאוזניים שכך שומעות, אמר הרב. על כך נאמר: מצווה גוררת מצווה ועברה גוררת עברה.
 

בני ברק

New member
עצה טובה

מעשה בעני, שבא אצל קרובו העשיר, וביקש ממנו כי יעסיקנו בבית מלאכתו. שאל אותו העשיר: האם יודע אתה לכתוב מכתבים? לא-השיב העני האם יודע אתה לנהל חשבונות? לא-השיב העני אמור לי אם כן-חזר ושאל העשיר , מה אתה יודע לעשות? אני יודע ליעץ . לתת עצות טובות לאחרים. אם כך-השיב העשיר. קח ממני עשרה דינרים ותייעץ לי איך אוכל להיפטר ממך. ותשועה ברוב יועץ (מישלי יא-יד)
 

בני ברק

New member
תפוח כנגד מס הכנסה

בעבר היו החכמים-רבנים, עומדים לרשות הציבור בכל ענין ובכל זמן. ללא משרה וללא משכורת, בלא משרד ובלא מזכירה היו נותנים שרות לכל שואל בכל דבר. הבית היה משרד, והרעיה היתה מזכירה והרב היה משיב בכל נושא ובלא זמני קבלה. פעם אחת מגיע מישהו לבית הרב, נוקש בדלת והרבנית פותחת ומכניסה את האיש. אפשר לשוחח עם הרב? שואל הלה. בוודאי!-משיבה הרבנית, והוא נכנס לחדרו של הרב. כבוד הרב...אני זקוק לעזרתך,אתה מוכרח לעזור לי. במה הענין?שואל הרב. משרדי מס הכנסה אינם מניחים לי, יש לי עשרה ילדים ובסך הכל יש לי חנות קטנה. מה אני מרויח? הם החליטו לבוא ולעקל לי כל מה שיש לי בבית. מה אעשה?כבוד הרב אתה מוכרח לעזור לי, כי יש לי ילדים קטנים...אנא! מה יעשה לו הרב? כנגד מס הכנסה איזה פתרון יוכל למצוא לאיש?עם כל זאת הוא נכנס למטבח,מוציא תפוח עץ ואומר: קח את התפוח הזה, אכול אותו ויהיה בסדר. האיש אומר יפה תודה, יוצא מביתו של הרב ושואל את עצמו: איזה מן רב הוא זה? אני בא אליו בענין מס הכנסה והוא נותן לי תפוח... מה אעשה עם התפוח הזה? מסתכל על התפוח מכל צד שמא זה אינו תפוח עץ רגיל. שמא זה משהו מיוחד, ורואה כי זה תפוח עץ רגיל כמו שיש בבית אבל הוא אומר לעצמו: אם הרב נתן לי את התפוח הזה ברור כי זה יעזור לי. אני לא אוכל אותו לבדי. אני אתן לעשרת ילדי וכן לאשתי לטעום מן התפוח הזה. הוא קורא לכל עשרת ילדיו ולאשתו, לוקח סכין וחותך התפוח לשתים עשרה חתיכות. כולם יושבים סביב השולחן וכל אחד מקבל פלח. באותו רגע דופקים בדלת, מי שם? לא פחות ולא יותר אנשי מס הכנסה, הבאים לעקל לו את נכסיו. ומה הם רואים? כל הילדים סביב השולחן ותפוח עץ אחד מתחלק בין כולם... הם מתלחשים : אצל איש מסכן הזה אנו באים לעכל?!? ומחליטים לשחרר אותו כליל ממס הכנסה. חותמים על הטפסים המתאימים, קוראים למיודענו ומבשרים לו כי הוחלט לשחרר אותו כליל. לאושרו של האיש לא היה קץ והוא אומר: הרב ידע מה לתת לי! הוא נתן לי תפוח, והתפוח הזה הציל אותי ממס הכנסה. זה הרב שלנו! ועשית ככל אשר יורוך. האמונה ברב בימים עברו היתה כל כך חזקה
 
כמדומני

שמעשה זה מסופר על אחד מאדמורי בית גור ויחי ההבדל הקטן בין רב לרבה
 
למעלה