מילים של אהבה.
היא לקחה עט ודף חלק וניסתה לכתוב אהבה. שורה ראשונה וממש כבר בשניה היא נזכרה כמה זמן...היא לא כתבה אהבה. היא חייכה לעצמה ...ובשתיקה התגלגלו בראשה מילים, פתקים רגעים שהיא היתה בתוכם , היא היתה שם אחרת. היא היתה נאהבה והיא אהבה. נשענת לאחור בכסא, במשרד הממוזג היטב כמעט סוף היום הטלפונים כבר לא מצלצלים והיא בשתיקה מברכת את ההולכים בסוף שבוע נפלא והיא מנסה...בראשה...למצוא מילים של אהבה. כאב פילח לרגע קטן..כי פתאום היא הבינה כמה מזמן...כמה מזמן היא לא אהבה. היא...היא...מקמטת את הדף משליכה אותו לסל האשפה ולא נכנעת לכאב...לוקחת דף אחר ומנסה לעמוד במשימה - לכתוב על אהבה. הדף החלק מולה נקי ובוהק כמהה אליה...אל המילים שלה. והיא...כמעט ומתחילה ונסוגה לאחור... מציירת פרחים בקצה לוקחת עוד כמה רגעים של מחשבה... הרי הכתיבה זורמת ממנה כמו מיים ...זורמת ממנה כמו אוויר. תמיד היתה שם הכתיבה היא תמיד היתה בתוכה. כן...באהבה גדולה. בקצה אחד התמלא הדף בפרחים בגדלים שונים ובקצה הימני היא חשבה לעצמה שהיא חייבת לצייר שמש. שמש צהובה כזו שהילדים מציירים בכל ציור. עיגול צהוב עם כמה קרניים שמאירות את הציור. היא החליטה לוותר על השמש...והשאירה אותה בליבה. (אם מישהוא יעבור השמש תראה...מוזר לא?) עוד ועוד פרחים שגלשו להם מקצה הדף אל מרכזו והיא גולשת בדמיונות... מנסה להזכר...מתי אמרה בפעם האחרונה "אוהבת אותך"... והיא...נכבשת לגמרי מהתחושה...שהרי רק לילה קודם...ככה...כשנעשה מאוחר והיא עוברת לפני השינה למיטה...היא עוצרת ליד המיטה שלהם. מכסה שוב בשמיכה שהם מתעקשים להעיף מהם...מנשקת נשיקה רכה ואומרת ....כמעט ונמסה - אוהבת אותך ילד שלי...אוהבת אותך ילדה שלי. רגע..... אז..היא אני כן אוהבת. חייכה לעצמה. "לא הפסקתי אף פעם לאהוב...אפילו לא לרגע". כתבה בתחתית הדף שהוצף בפרחים . מילים של אהבה, מילים אחרות. היא התחילה לכתוב ולא עצרה, הפכה את הדף הפירחוני...וכתבה וכתבה. מילים אחרות של אהבה. מילים של אמא...מילים של אישה. כתבה שהיא אוהבת שהיא מרגישה שהיא כמעט שלמה שהיא מנסה לשחרר לגמרי שהיא מנסה להשלים שהיא מרגישה ושהיא יודעת היום איזה חיבוק היא רוצה שהיא יודעת איזו אהבה היא רוצה שתמלא את חייה שהיא קרובה כל כך ...לעצמה. והידיעה הזו...ההבנה הזו מגדילה אצלה כל כך את הלבד. אבל הלבד הזה הוא...שלה מבחירה. רק השעון עצר אותה...והבוס שצעק לה מהחדר... יאלללה ענתי (ככה הוא קורא לה...הוא חמוד) שבת שלום...הולכים? הולכים היא ענתה לו. הדף קופל נכנס לתיק...מי יודע אם אי פעם היא תראה שוב את הפרחים שקישטו והציפו את הדף החלק ואת המילים שיצאו בלי יכולת עצירה. והיא חשבה לעצמה...זה לא משנה ...העיקר שיצא. כי עכשיו יש מקום בתוכה - לאהבה חדשה. אהבה חדשה שהיא מאחלת לעצמה. .... מילים של אהבה. (כמה נעים היה לי לכתוב...
)
היא לקחה עט ודף חלק וניסתה לכתוב אהבה. שורה ראשונה וממש כבר בשניה היא נזכרה כמה זמן...היא לא כתבה אהבה. היא חייכה לעצמה ...ובשתיקה התגלגלו בראשה מילים, פתקים רגעים שהיא היתה בתוכם , היא היתה שם אחרת. היא היתה נאהבה והיא אהבה. נשענת לאחור בכסא, במשרד הממוזג היטב כמעט סוף היום הטלפונים כבר לא מצלצלים והיא בשתיקה מברכת את ההולכים בסוף שבוע נפלא והיא מנסה...בראשה...למצוא מילים של אהבה. כאב פילח לרגע קטן..כי פתאום היא הבינה כמה מזמן...כמה מזמן היא לא אהבה. היא...היא...מקמטת את הדף משליכה אותו לסל האשפה ולא נכנעת לכאב...לוקחת דף אחר ומנסה לעמוד במשימה - לכתוב על אהבה. הדף החלק מולה נקי ובוהק כמהה אליה...אל המילים שלה. והיא...כמעט ומתחילה ונסוגה לאחור... מציירת פרחים בקצה לוקחת עוד כמה רגעים של מחשבה... הרי הכתיבה זורמת ממנה כמו מיים ...זורמת ממנה כמו אוויר. תמיד היתה שם הכתיבה היא תמיד היתה בתוכה. כן...באהבה גדולה. בקצה אחד התמלא הדף בפרחים בגדלים שונים ובקצה הימני היא חשבה לעצמה שהיא חייבת לצייר שמש. שמש צהובה כזו שהילדים מציירים בכל ציור. עיגול צהוב עם כמה קרניים שמאירות את הציור. היא החליטה לוותר על השמש...והשאירה אותה בליבה. (אם מישהוא יעבור השמש תראה...מוזר לא?) עוד ועוד פרחים שגלשו להם מקצה הדף אל מרכזו והיא גולשת בדמיונות... מנסה להזכר...מתי אמרה בפעם האחרונה "אוהבת אותך"... והיא...נכבשת לגמרי מהתחושה...שהרי רק לילה קודם...ככה...כשנעשה מאוחר והיא עוברת לפני השינה למיטה...היא עוצרת ליד המיטה שלהם. מכסה שוב בשמיכה שהם מתעקשים להעיף מהם...מנשקת נשיקה רכה ואומרת ....כמעט ונמסה - אוהבת אותך ילד שלי...אוהבת אותך ילדה שלי. רגע..... אז..היא אני כן אוהבת. חייכה לעצמה. "לא הפסקתי אף פעם לאהוב...אפילו לא לרגע". כתבה בתחתית הדף שהוצף בפרחים . מילים של אהבה, מילים אחרות. היא התחילה לכתוב ולא עצרה, הפכה את הדף הפירחוני...וכתבה וכתבה. מילים אחרות של אהבה. מילים של אמא...מילים של אישה. כתבה שהיא אוהבת שהיא מרגישה שהיא כמעט שלמה שהיא מנסה לשחרר לגמרי שהיא מנסה להשלים שהיא מרגישה ושהיא יודעת היום איזה חיבוק היא רוצה שהיא יודעת איזו אהבה היא רוצה שתמלא את חייה שהיא קרובה כל כך ...לעצמה. והידיעה הזו...ההבנה הזו מגדילה אצלה כל כך את הלבד. אבל הלבד הזה הוא...שלה מבחירה. רק השעון עצר אותה...והבוס שצעק לה מהחדר... יאלללה ענתי (ככה הוא קורא לה...הוא חמוד) שבת שלום...הולכים? הולכים היא ענתה לו. הדף קופל נכנס לתיק...מי יודע אם אי פעם היא תראה שוב את הפרחים שקישטו והציפו את הדף החלק ואת המילים שיצאו בלי יכולת עצירה. והיא חשבה לעצמה...זה לא משנה ...העיקר שיצא. כי עכשיו יש מקום בתוכה - לאהבה חדשה. אהבה חדשה שהיא מאחלת לעצמה. .... מילים של אהבה. (כמה נעים היה לי לכתוב...
