מילים קשות

[פנטומימה]

מיליון סליחות! דפדפתי מעט אחורה

וקראתי את הודעותיך האחרונות בפורום ומסתבר שייחסתי לך שלא בצדק דבר שאינו קיים אצלך. קבל נא את התנצלותי על כוס קפה ומנה כפולה של געפילטע פיש. יהודה כץ

 

[הסייח הרוקד]

תודה ../images/Emo141.gif

 

[בנת אלראפדיין]

יהודה צריךלדייק למען הדורות הבאים

בלא זעל ובלא תעלום

אני המומה מהמלים שכתבת ומהשגיאות בכתיב ומבילבול שורשי המילים! אתה איש אקדמיה ואם כבר אתה עושה עבודה אז שתהיה על סמך המקורות של השפה והשורשים האמיתיים ולא על סמך הלהג בלבד!!! כך חבל על הזמן שלך וההשקעה!!! אני מסכימה לחלוטין עם מה שהסיח הרוקד כתב לך. בלהג של יהודי עירק ע'ין בטאה את ע'ין וריש מהכתובים. אין מילה ע'יע' אלא רק ע'יר שמקבלת את שתי המשמעויות שרשמת תלוי במשפט וההקשר. כנ"ל אין פע'ק אלא רק פרק. כך גם קדר= מדד, אמד, כבוד או יכל (העבר של יכול) כולם מאותו השורש תלוי בניקוד ובהקשר. בהצלחה

 

[פנטומימה]

בנתי, את טובה ממני בשירים של ערבים

ולכן אני לא מתווכח איתך בנושא זה.. בענייני לשון אני מבין קצת יותר. שבת שלום, יהודה

 

[בנת אלראפדיין]

יהודה אתה יותר טוב בהכל-אבל הגיון ב

בהקניית השפה חשוב להצמד למקור ולשורשים הכתובים ולא לעוות את מקור המילים בשל להג זה או אחר שנשמע כך או אחרת, פן נאבד את עקרונות השפה. בכל אופן, תעשה איך שאתה מבין במילון שאתה מכין. ושיהיה לך בהצלחה.

 

[פנטומימה]

סועד יקרה: מבחינה היסטורית ההגייה

של ר כ-ע' אפיינה את הערבית הקדומה של בגדאד, ושאותה רכשו היהודים. כך שההיגיון מחייב, לכאורה, לרשום ע' בכל מקום. המילים שבהן יש בפי יהודי בבל ר נכנסו לדיאלקט בתקופה מאוחרת יותר מן הדיאלקט של המוסלמים (שאיננו - כאמור - הדיאלקט המקומי המקורי) וכן מתורכית ופרסית (בעיקר). נושא זה נחקר באינסוף מחקרים, ועם ממצאים זהים. שיהיה לך יום מאושר, יהודה

 

[הסייח הרוקד]

לפנטומימוס ../images/Emo141.gif

מאוד מעניין אותי לקרוא מחקרים כאלו, על אופן התפתחות השפה, האם יש לך קישורים ?????? האם אתה יודע על עבודה אחת או שניים, אוליי יום אחד אני אסע לאוניברסיטת חיפה ואקרא לי. באהבה ממני,

 

[פנטומימה]

סייח חביב, לא ידוע לי על חומר באינ-

טרנט בנושא זה. תוכל למצוא חומר למכביר בספרייה המזרחית של כל אוניברסיטה (אם בחיפה אז אנא מסור ד"ש לקרניה הספרנית, ואם בירושלים אז מסור ד"ש לנעים שהרבאני בספריה המזרחית). תמצא גם חומר לשוני רב בבית מורשת יהדות בבל. ב ה צ ל ח ה יהודה

 

[DORIY1]

קזוע'

האות "ז" שבמילה זו היא האות שדיברנו עליה רבות מקודם ואמרנו שזה כמו "בוז דונדרמה " וכן כמו "נזימה"

 

[פנטומימה]

קזוע' - דורי

נדמה לי שאתה מתכוון לאות זי"ן נחצית, ובערבית مفخمة (الخاء مشددة). תודה לך איש יקר.

 

[DORIY1]

האות " ז "

צריך לשמוע כדי להבין , כי אין הרבה מילים באות כזו

 

[DORIY1]

קזוג'

קזוג' וח'זוק כנראה זה אותו דבר . זהו מוט ברזל מרובה חיצים שניתן לדחיפה לתוך [ במחילה מכבוד הגולשים ] התחת כאשר החץ מופנה כלפי " החור " אך לא ניתן להוציאו בחזרה בשל ניגוד כיוון החצים .עינוי תופת השמור לאכזרים שבבני [ לא ] אנוש.

 

[DORIY1]

עוד מילה

ג'יזמה = מגפיים= جزمه "ز" دمفخمه וזה מסביר את ה-ג'זה שהתייחסתי אליה קודם .

 

[פנטומימה]

דורי, תודה על הדקדקנות הפונטית. כיף

לי לקרוא את דבריך. יהודה כץ

 

[DORIY1]

עוד מילה

נזכרתי במילה שלא משתמשים בה היום בכלל והיא שייכת רק לערבית היהודית הבגדדית :- ........بيرنجى =מצויין = מעולה

 

[סאנשיין11]

פירוש קזור והפתגם

קזור= חרוט קיעדו על קזור- הושיב אותו על חוד שפיץ החרוט והכוונה סדר אותו הראה לו מי צודק

 

[יוסיסיסי]

עם ניקוד

ליהודה היקר עניתה נכון חוץ מ: 1. גְבּילָה 2. רְגִ'יעִי. 4.קָלוֹש יוסי

 

[פנטומימה]

וללאהי יא יוסי, אין לי מושג...

ממש סליחה, אנא תרגם. יהודה

 

[הסייח הרוקד]

לא מכיר ../images/Emo122.gif

אבל גבילה נשמע לי מוכר, אולי זה משו שקשור לחוטים, חוטי צמר ??????????????

 

[סועד]

יוסי שלום. תרגום המלה קלוש

יש חצאית קלוש, שזה חצאית פעמון. ויש קלוש סוג של כובע לדעתי מין כיפה שחובשים הערבים בארץ קוראים לזה "טאגייה". אם אם פתרתי נכון או לא אחכה לאשורך. לגבי גבילה זאת אומרת תסבוכת.