ומתי יהפכו מילים למעשים בשטח?
אינני מסכימה עם האמירה כי התקשורת 'חוגגת' על מקרי האלימות המתרחשים בארץ. לצערי, האלימות הגואה, אם פעם היתה 'זוכה' לסיקור רחב הרי שהיום כמעט ואינה מדווחת. שכן, אין זה מענין את הציבור אם שני בני טובים (או לא) התערבו על עשרה שקלים מי יוכל להפיל אשה קשישה, אין זה מענין אם אב שרצח את בתו תוך עינויים סדיסטיים נוראים נשלח למעצר בית והאישום נגדו הומר מרצח להריגה בשל עיסקת טיעון אליה הגיע עם הפרקליטות. והרי רחבה מאד היריעה כדי לדגום את מקרי האלימות הקשים שאולי זוכים ל'קוביה' קטנטנה בעיתון או להודעה קצרה בנט. נכון הוא כי מערכת החינוך אינה עושה די בחינוך נגד אלימות אולם, אל נטמון את ראשינו בחול, מה יכולה מערכת החינוך לעשות כאשר הילדים מגובים ע"י הוריהם? מה יכולה מערכת החינוך לעשות כאשר משפחות הילדים מחנכים אותם כי רק באמצעים אלימים יוכלו להשיג את צרכיהם? מה יכולה לעשות המערכת נגד הורים שמגיעים לבתי הספר כדי 'לסגור חשבונות' עם המורים שלדעתם פוגעים בילדיהם? (ראו איזכורים בפורום זה בימים האחרונים) וגם כאן, קצרה היריעה כדי להדגים כיצד נכשלת המערכת וגם כיצד קצרה לעיתים ידה מלעשות. ומכאן אל מערכת החוק. המשטרה ובתי המשפט. המשטרה אינה עושה די! אני אומרת זאת באופן ברור ונחרץ! למה? משתי סיבות עיקריות, להבנתי. האחת- חוסר בכוח אדם וזה שישנו אינו מוכשר לעסוק בתחום. השניה- חוסר ענין לציבור! מה שמחזיר אותי למה שכתבתי בתחילת דבריי. גם המשטרה אינה מייחסת יותר מידי חשיבות לאירועים 'שוליים' כמו התערבות מי יפיל אשה קשישה ברחוב. ובתי המשפט? יש מי שמכנים אותם 'היכל הצדק'. תרשו לי לגחך. היכלים יש (ראו את המבנים המפוארים אשר נבנים עבור שופטינו המכובדים) אולם האם יש בהם צדק? ותרשו לי שוב לגחך (גיחוך עצוב מאד). כי איך יוכלו שופטים להסביר לי כיצד באי כוח המדינה (ומחזיר אותי לאירוע האחרון שסוקר במדיה כולה, קצת) להתיר לרוצח, חיית אדם, לשהות בביתו לאחר שרצח את פעוטתו בת החודשיים? כיצד למען השם הומר עונשו, כאמור, מרצח להריגה? כיצד יוכלו אנשי הצדק בהיכלים הגדולים ובגלימותיהם השחורות להתבונן בעיניהם של ילדים אשר עוברים התעללויות קשות מצד אלו שאמורים להגן עליהם בזמן שהם פוסקים להם תקופות מאסר מגוכחות ובמקרה הטוב מאסרי בית ועבודות שירות. האם לכך ייקרא צדק? אסכם את דבריי בכך שלצערי הציבור כולו, החל מאיתנו, האזרחים, דרך התקשורת, אנשי הציבור ועד למערכות השונות שאמורות לתת תשובות למצב הנורא שפוקד אותנו, לא ממש איכפת, כנראה. חשוב יותר את מי יקנה גאיידמק, והאם קבוצת כדורגל שנרכשה ע"י לב לבייב תשחק או לא תשחק בשבת. עצוב, אבל זו המציאות שלנו.
