כה כתב רוביק רוזנטל במילון הסלנג המקיף
נוּ. 1. קריאה המביעה חוסר סבלנות: "צעד לקראתו בזעף והשמיע נזיפת 'נו' ארוכה" (אלבוים, 10); 2. ביטוי של השלמה: "היה והחוק לא יתוקן ... אז המשרד מתחייב לקיים את החוק. נו, מה אפשר לעשות?" (לימור לבנת, ועדת החינוך והתרבות, 31.8.04); "נכנסתי לכרמלית. נסעתי שלוש תחנות, יצאתי. אמרתי לעצמי: חיפה, נו" (הגבול הדק, 57); 3. סמן שיח: "נו, אמר אלימלך לנפשו, מן הסתם צריך הוא לבדוק אחר הגוי שיקנה את החמץ" (אריאלי 1); יידיש: נו. נוּ טוֹף. אין מה לעשות, ביטוי של השלמה עם המצב (נפוץ באינטרנט): "נו טוף, ממילא כולם הלכו והשאירו אותי לבד בחושך" (באופן טבעי, 2002); הביטוי נחשב סימן היכר של של ראש הממשלה יצחק שמיר. נוּ כבר. קריאת זירוז כעוסה: "איזה מין חיה זה שבלול? / נו כבר תצא משם" (אריק איינשטיין, ברלה צא). נוּ נוּ. ביטוי של הסתייגות ופליאה: "נו נו, אומרת מה לובה נו נו בא מנהל אומר ללובה כמה שקדות מרק עם לקוחות מכרת" (ארץ נהדרת). נוּ נוּ נוּ. ביטוי נזיפה, מלווה בנענוע האצבע: "אבל אוי לילד רע / אצבע נו נו נו עושה" (עשר אצבעות לי יש, רבקה דוידית). עשה לו נוּ נוּ נוּ. נזף בו: "היא עשתה לי 'נו נו נו' ואמרה שעכשיו מגיע לי עונש" (msn, 2004). נוּ שׁוֹין. מילא, ביטוי של השלמה עם המצב: "נו שוין! אז אני דווקא הלכתי ללמוד בסמינר את 'הכיל הרך'" (טובה השדכנית, צורה, 2004); יידיש: שוין (כבר, מיד). אָ נוּ. ובכן: "אתה הלא גיבור גדול, מתאבק גדול. א-נו, נראה אותך" (דן בן אמוץ, שלושה בסירה אחת, 40); יידיש: אַנו.