מיכתב בבקבוק

[זהר מעבר לים]

מיכתב בבקבוק

השעות האלו של יום שישי אחר הצהריים בארץ היו השעות הכי יפות בחיי. עצב. על זה אני כותב היום. אתמול בבוקר ילדה בת 12 התעוררה בבוקר . האמא שלה הייתה עסוקה בלהכין לה ולאחים שלה סנדביצים ..להלביש אולי את מי שעדיין לא יכול להתלבש לבד..לדאוג ש כולם יוצאים בזמן מהביית ו היא מספיקה ל הגיע לעבודה בזמן. היא בטח אמרה לה בוקר "טוב מתוקה כפרא שלי שלי" היא בטח אמרה לה ש" הכנתי לך סנדביצים שאת אוהבת " היא בטח אמרה לה ש תתרכז בלימודים ו ש יהיה לה בהצלחה במיבחן ו שתיקח את המעיל. ושתיסגור אותו עם הרוכסן כי נורא קר ... בוקר שגרתי ..ישראלי ש מתרחש בכל ביית ישראלי מדי יום ללא קריאות של מילחמה...ללא ססמאות..ללא מילחמות..ללא שטחים..ללא התנחלויות..ללא שירי מילחמה..ללא נאומים חוצבי להבות... ו הילדה הזו עולה על אוטובוס ו נזהרת שלא לדבר עם זרים בדרך --כמו שאבא ואמא לימדו אותה מחכה בתחנה עם הילקוט עליה .. ו האוטובוס מגיע לו כמידי יום ו היא עולה ו מיתישבת ..ובראש שלה אולי רצות מחשבות על זה ש בסוף היום היא באה הבייתה ו מחכה לה אמא ..אבא ..שיעורים ..חברות.. והילדה הזו אחרי 20 דקות מתפוצצת ב תוך אוטובוס יחד עם עוד ילדים מחויכים ש קמו בבוקר לעוד יום חורפי בחייהם.. תחשבו על האמא .. על האבא... בואו נחבק אותם ..טוב? רציתי ליכתוב על אהבה וים..אבל לא יצא לי היום .. מצטער זהר

 

[א נ י ג מ ט י]

מבין אותך

 

[מתוקית.]

הלוואי ויכולנו לחבקם../images/Emo16.gif

 

[ק ל י א ו פ ט ר ה]

עצוב היום, כמו הרבה ימים כאלו...

מאחלת לכולנו שבת שלום ושלא נדע עוד מלחמות כאלו.

 

[איילת המקורית]

זהר ../images/Emo24.gif

סיפור עם כאב, קראתי, נהנתי, תמשיך כך.... איילת

 

[שולינקה 27]

הילדים שלנו,,,

הם אלו שנותנים לנו את האור,, את הכח,, את החיוך,, את הרצון,, ועוד ועוד,, והם אלו,, שבגללם נתייסר,, ואת כאבם נכאב,, קוראת את שכתבת,,, ומדמיינת,,, את הסיטואציה,, את ההורים,,, את ההרגשה,, את מה שעובר עליהם,, אוחחח,, מצומררת לגמרי,,, אותם כבר לא נחבק,,, אך את בנותיי,, בהחלט הולכת לחבק,,,, שבת שלום,,,!