מיכתב בבקבוק ../images/Emo23.gif
אין לכם מושג כמה קר כאן.. אני זוכר זכרון ילדות ישן של חורף עננים ואני ילד בן 8 רזה עם כובע רחב שוליים נצחי מצחיק כזה בצבע כחול נותן יד ל סבתא ו הולך איתה לראות את מנחם בגין ..כן את מנחם בגין.. סבתא מזל אהבה אותו ו האשה הזו שהייתה חייה מ לתפור בגדים ו לתקן חצאיות של השכנות בשכונה יצאה מגדרה לראות אותו מדבר בלהט ו פאתוס על החיים הקשים של האנשים הפשוטים והלא קלים של אותם תושבי שכונות מצוקה -אי שם בתחילת שנות השבעים כמה ימים לפני הארוע הלכנו [הלכנו?--היא סחבה אותי ..] איתי לשוק תלפיות לקנות לי חולצה לבנה וזה בכדאישהנכד שלה יראה "מיכוובד" מספיק ל מעמד המרגש הזה .. סבתא הייתה האדם החשוב בחיי וזאת אני יודע היום משום מה היום ה ערצה העיורת לאותו מנהיג הותירה בי משהו של אכפתיות ..כיבוד..אולי גאוה ל מה שאני משתיך אליו אולי לפטריוטיות --לא יודע.. ואנחנו מגיעים ל אולם ש היה עמוס אנשים ואני זוכר אותי מסתכל על סבתא ש לבשה את שימלת החגים שלה עם התיק מהעור השחור ש נשאר איתה מ היותה במרוקו עומדת איתי בפינת האולם זקופה משולבת איתי יד ו מרוגשת כולה והיום בא לי ככ לחבק אותה כי תחשבו רגע ..אשה בת 70 בערך ..שמה הכל בצד את ה קושי הקיומי של אדם זקן ש מגדל ילד בשנות השבעים את ה כאב שלאבד את סבא את הנזילה הניצחית מהתקרה במטבח..את הכל.. לשים הכל בצד ו ל התכונן לארוע הזה יכול ל היות ש האדם הזה סימל אצלה משהו אמיתי נכון ו פטריוטי אבל מה שבטוח הוא זה ש ב חיים האלו שלה ..היא העבירה לי מסרים של אכפתיות שאף שיר מולדת או מאמר הרואי של ביאליק או חפר [כתבתי חפר??]הצליח ל עשות . ו עוד משהו קטן על על אהבה .. אתמול נאלצתי להיות לבד עם הילדים כי היא הגיעה מאוד מאוחר מכינוס ממנהטן ואתם יודעים מה זה ערב עם הילדים..מקלחות ..אוכל [כמה הם אוכלים הילדים שלי !!!לא ל האמין..]משחקים ..פאזל..שוקו..מיים..כלים..מיים..שיעורים[מאיפה אני צריך ל דעת באיזה שנה נולד מרתין לותר קינג??!!!] בקיצור לילה של באלאגן ..ואז כשהיא איננה והם נירדמים והכלב הפחדן שלי "מתחפר" בחושך מתחת ל שולחן בסלון..אני מוריד מעלי את ב כתמים של הביצה השוקו ו השמפו ש הצברו עלי במהלך "פיזור ההפגנות "בערב ---ו רץ!!לסלון כדאי ל הספיק לקרוא קצת לפני שארדם.ואז אני חושב לעצמי שעכשיו כבר 11 בלילה ו היא בטח עכשיו על הגשר בדרך ממנהטן שומעת לה את הדיסק הניצחי הזה שלה ש היא כל כך אוהבת ו היא תבוא עוד מעט .. וניכנס לחדר יש שם את הנרות ש נשארו עוד מ שלשום ..וננעל אותו כדאי ש ה מחבלים המתוקים שלנו לא יפריעו .והיא שוב תשאל איך היה היום חמוד? מה שלום טל ואם נתתי לו את התרופה ? מה אכלתם בערב? ולפני שאני אספיק לענות היא תאמר ..איזה יום מטורף היה לי ..ותתן לי נשיקה נוגעת לא נוגעת ..ותשאל אם היה משהו חדש בדואר..ושאכוון את השעון מחר ל 6 בבוקר ..ושהיא אוהבת אותי ..ודרך אגב שהיא קנתה לי אפטר שייב ו הוא בתיק שלה ואין לה כח ל הוציא אותו עכשיו. ותרדם....מחבקת לי את היד כשאני מסתכל לתיקרה ו מנסה לחשוב ולהיזכר אם נתתי לו את ה אנטיביוטיקה או לא .. קוראים לזה אהבה ..לא? שבת שלום לכולם ולכולן זהר
אין לכם מושג כמה קר כאן.. אני זוכר זכרון ילדות ישן של חורף עננים ואני ילד בן 8 רזה עם כובע רחב שוליים נצחי מצחיק כזה בצבע כחול נותן יד ל סבתא ו הולך איתה לראות את מנחם בגין ..כן את מנחם בגין.. סבתא מזל אהבה אותו ו האשה הזו שהייתה חייה מ לתפור בגדים ו לתקן חצאיות של השכנות בשכונה יצאה מגדרה לראות אותו מדבר בלהט ו פאתוס על החיים הקשים של האנשים הפשוטים והלא קלים של אותם תושבי שכונות מצוקה -אי שם בתחילת שנות השבעים כמה ימים לפני הארוע הלכנו [הלכנו?--היא סחבה אותי ..] איתי לשוק תלפיות לקנות לי חולצה לבנה וזה בכדאישהנכד שלה יראה "מיכוובד" מספיק ל מעמד המרגש הזה .. סבתא הייתה האדם החשוב בחיי וזאת אני יודע היום משום מה היום ה ערצה העיורת לאותו מנהיג הותירה בי משהו של אכפתיות ..כיבוד..אולי גאוה ל מה שאני משתיך אליו אולי לפטריוטיות --לא יודע.. ואנחנו מגיעים ל אולם ש היה עמוס אנשים ואני זוכר אותי מסתכל על סבתא ש לבשה את שימלת החגים שלה עם התיק מהעור השחור ש נשאר איתה מ היותה במרוקו עומדת איתי בפינת האולם זקופה משולבת איתי יד ו מרוגשת כולה והיום בא לי ככ לחבק אותה כי תחשבו רגע ..אשה בת 70 בערך ..שמה הכל בצד את ה קושי הקיומי של אדם זקן ש מגדל ילד בשנות השבעים את ה כאב שלאבד את סבא את הנזילה הניצחית מהתקרה במטבח..את הכל.. לשים הכל בצד ו ל התכונן לארוע הזה יכול ל היות ש האדם הזה סימל אצלה משהו אמיתי נכון ו פטריוטי אבל מה שבטוח הוא זה ש ב חיים האלו שלה ..היא העבירה לי מסרים של אכפתיות שאף שיר מולדת או מאמר הרואי של ביאליק או חפר [כתבתי חפר??]הצליח ל עשות . ו עוד משהו קטן על על אהבה .. אתמול נאלצתי להיות לבד עם הילדים כי היא הגיעה מאוד מאוחר מכינוס ממנהטן ואתם יודעים מה זה ערב עם הילדים..מקלחות ..אוכל [כמה הם אוכלים הילדים שלי !!!לא ל האמין..]משחקים ..פאזל..שוקו..מיים..כלים..מיים..שיעורים[מאיפה אני צריך ל דעת באיזה שנה נולד מרתין לותר קינג??!!!] בקיצור לילה של באלאגן ..ואז כשהיא איננה והם נירדמים והכלב הפחדן שלי "מתחפר" בחושך מתחת ל שולחן בסלון..אני מוריד מעלי את ב כתמים של הביצה השוקו ו השמפו ש הצברו עלי במהלך "פיזור ההפגנות "בערב ---ו רץ!!לסלון כדאי ל הספיק לקרוא קצת לפני שארדם.ואז אני חושב לעצמי שעכשיו כבר 11 בלילה ו היא בטח עכשיו על הגשר בדרך ממנהטן שומעת לה את הדיסק הניצחי הזה שלה ש היא כל כך אוהבת ו היא תבוא עוד מעט .. וניכנס לחדר יש שם את הנרות ש נשארו עוד מ שלשום ..וננעל אותו כדאי ש ה מחבלים המתוקים שלנו לא יפריעו .והיא שוב תשאל איך היה היום חמוד? מה שלום טל ואם נתתי לו את התרופה ? מה אכלתם בערב? ולפני שאני אספיק לענות היא תאמר ..איזה יום מטורף היה לי ..ותתן לי נשיקה נוגעת לא נוגעת ..ותשאל אם היה משהו חדש בדואר..ושאכוון את השעון מחר ל 6 בבוקר ..ושהיא אוהבת אותי ..ודרך אגב שהיא קנתה לי אפטר שייב ו הוא בתיק שלה ואין לה כח ל הוציא אותו עכשיו. ותרדם....מחבקת לי את היד כשאני מסתכל לתיקרה ו מנסה לחשוב ולהיזכר אם נתתי לו את ה אנטיביוטיקה או לא .. קוראים לזה אהבה ..לא? שבת שלום לכולם ולכולן זהר