מיכתב בבקבוק ../images/Emo23.gif
חג שמח לכל הנשואות לכל הנשואים אחד הדברים הכי יפים בחג הזה שכילד מאוד אהבתי ל היכנס לסוכה לשכב על השולחן להביט בסכך עם הריח ההוא ו לחלום... אז היה עוד פיגוע ו שוב נהרסו עולמות של חלק מאיתנו ו החיים שם בארץ אגמי הדמעות נמשכים ל הם כמעיין שיר עצוב עם כינורות ברקע ו הסוף לא נראה באופק ..והחיים החיים כמו שאני מכיר אתכם ואותי ממשיכים להם בקצב הלא נפסק שלהם..חג ...מגיעים הביתה מהעבודה קוראים את עיתוני החג עם הכתבות סיכום ה ישראליות האלו ש משאירות אותך עם יסורי מצפון על היותך ישראלי שחי עכשיו ולא בשנים עברו ו בערב מתקלחים ש מים חולצה יפה ו הולכים ל הורים שלי ..שלה..ולמחרת החג עוד מנסים ל האחז באשליה הזו ש חג עכשיו ו החיים צריכים ל הראות אחרת עכשיו לפחותכי מחר זה ה לקום מוקדם ו לרוץ את ריצת המרתון האינסופית של החיים יש מקומות ש בהם לפני חג ה עיריה מקשטת את הרחובות ב עצי אשוח מעוטרים בסרטים אדומים או ב פנסים דמויי פנסים מהמאה השמונה עשרה ..וחשבתי על זה ש את הקשוטים של החג בארץ נותנים האנשים ו ה חום .. לראות את הנשים האלו מתרוצצות יום יומיים עם סלים מהשוק לראות שאמא קנתה כיפות חדשות כאלו עם נצנצים להוריד יערות שלמים של צמחיה בשביל הסכך לשמוע את אמא אומרת לכולם "חתימה טובה" כאילו כל אחד ברחוב סיים איתה מסלול להריח עכשיו את הפריחה המתוקה הזו עכשיו של הפרדסים לנסות לחפש את אותהו נחניאלי מיתולוגי שגדלנו עליו ב כיתה א ו לנסות ל העביר את ה מיתוס הזה לילדים שלנו.. לפעמים אני חושב יאללה..יש ככ הרבה ציפורים יפים בעולם הזה עם צבעי טורקיז וארגמן ישנם עופות טרופיים עם צבעים מבריקים כאלו ולנו הביאו את הנחניטלי הזה.. ציפור קטנה ..פשוטה כזו ..בצבעים של אפור שחור ל בן.. לא מבריקה לא נוצצת ..מן ציפור כזו ש הצבעים שלה לפעמים מתארים את ה צבע של המדינה הזו ..אפור ..לבן.. ו הים..יאללה ..הים הזה עכשיו הוא הים הכי יפה בעולם.. אז תוסיפו ל הכל את הרוחות האלו ש מתחילות לנשוב עכשיו בארץ -- רוחות הסתיו תוסיפו את החום ..את הפשטות ..את הסוכות המוארות האלו בצבעי ה ש מיכות ש מעטרים את ה קירות שלהם.. תוסיפו את ה "שנןת טובות"המיתולוגיות האלו ש היינו תולים על דפנות הסוכה משהו כמו "חייל מנשק את אחותו" או משפחה ישאלית כזו מסביב ל שולחן " תוסיפו את הסתיו..[כבר אמרתי?] תוסיפו את הטלפונים ש מורידים ל מטה ל סוכה כדאי שאם יקרה משהו אז ש נדע ..חוצ מזה .."אם זהר יתקשר כפרא עליו מי יענה לו"... אז אם תחברו את כל זה ו לא תשכחו את ה פרצופים היפים שלכם ]ו במיוחד שלכן ] אי שם ב ארץ אגמי הדמעות --אז תקבלו משהו יפה.. משהו שאני מתגעגע אליו.. הבת שלי שומעת עכשיו שיר של שרית חדד בחדר שלה [ משהו כמו רגע אני אשאל אותה...זה הולך ככה:"ולי קראת פרח ועיניים --אני זוכרת הייתי נשמה ..רק איתך...פתאום נפלתי ..לאדמה".. אתם קולטים ה פספוסה הזו לובשת חולצה של הינקיס עם כובע מצחיה של פילדלפיה..מדברת אנגלית כאילו אבא שלה הגיעה לארהב עוד עם ה "מיפלאואר" ו היא שרה לי "הייתי בגן עדן--עכשיו הלב פתוח" ועוד לא דברתי על הקטע ש היא "נופלת לי לבד לאדמה.."..בגיל כזה.. היא אומרת לי ש השירים שאבא שלה אוהב אהובים גם עליה .. זה מצחיק עד כמה אני מחובר ל מדינה הזו.. לקחתי שיר של שרית חדד ו עשיתי ממנו מורשת קרב ..אבל הוא יפהו זה מה חשוב..לא? עוד משהו .. בשיר הזה [ ככה אני מתעדכן] יש שורה שאומרת ככה" זה סיפור ישן וידוע" אז ככה אני ב פורום הזה[ לפחות ל חלק מכם]..ספור ישן וידוע... לא? וואלה אני מחייך שנה טובה אחים שלי זהר
חג שמח לכל הנשואות לכל הנשואים אחד הדברים הכי יפים בחג הזה שכילד מאוד אהבתי ל היכנס לסוכה לשכב על השולחן להביט בסכך עם הריח ההוא ו לחלום... אז היה עוד פיגוע ו שוב נהרסו עולמות של חלק מאיתנו ו החיים שם בארץ אגמי הדמעות נמשכים ל הם כמעיין שיר עצוב עם כינורות ברקע ו הסוף לא נראה באופק ..והחיים החיים כמו שאני מכיר אתכם ואותי ממשיכים להם בקצב הלא נפסק שלהם..חג ...מגיעים הביתה מהעבודה קוראים את עיתוני החג עם הכתבות סיכום ה ישראליות האלו ש משאירות אותך עם יסורי מצפון על היותך ישראלי שחי עכשיו ולא בשנים עברו ו בערב מתקלחים ש מים חולצה יפה ו הולכים ל הורים שלי ..שלה..ולמחרת החג עוד מנסים ל האחז באשליה הזו ש חג עכשיו ו החיים צריכים ל הראות אחרת עכשיו לפחותכי מחר זה ה לקום מוקדם ו לרוץ את ריצת המרתון האינסופית של החיים יש מקומות ש בהם לפני חג ה עיריה מקשטת את הרחובות ב עצי אשוח מעוטרים בסרטים אדומים או ב פנסים דמויי פנסים מהמאה השמונה עשרה ..וחשבתי על זה ש את הקשוטים של החג בארץ נותנים האנשים ו ה חום .. לראות את הנשים האלו מתרוצצות יום יומיים עם סלים מהשוק לראות שאמא קנתה כיפות חדשות כאלו עם נצנצים להוריד יערות שלמים של צמחיה בשביל הסכך לשמוע את אמא אומרת לכולם "חתימה טובה" כאילו כל אחד ברחוב סיים איתה מסלול להריח עכשיו את הפריחה המתוקה הזו עכשיו של הפרדסים לנסות לחפש את אותהו נחניאלי מיתולוגי שגדלנו עליו ב כיתה א ו לנסות ל העביר את ה מיתוס הזה לילדים שלנו.. לפעמים אני חושב יאללה..יש ככ הרבה ציפורים יפים בעולם הזה עם צבעי טורקיז וארגמן ישנם עופות טרופיים עם צבעים מבריקים כאלו ולנו הביאו את הנחניטלי הזה.. ציפור קטנה ..פשוטה כזו ..בצבעים של אפור שחור ל בן.. לא מבריקה לא נוצצת ..מן ציפור כזו ש הצבעים שלה לפעמים מתארים את ה צבע של המדינה הזו ..אפור ..לבן.. ו הים..יאללה ..הים הזה עכשיו הוא הים הכי יפה בעולם.. אז תוסיפו ל הכל את הרוחות האלו ש מתחילות לנשוב עכשיו בארץ -- רוחות הסתיו תוסיפו את החום ..את הפשטות ..את הסוכות המוארות האלו בצבעי ה ש מיכות ש מעטרים את ה קירות שלהם.. תוסיפו את ה "שנןת טובות"המיתולוגיות האלו ש היינו תולים על דפנות הסוכה משהו כמו "חייל מנשק את אחותו" או משפחה ישאלית כזו מסביב ל שולחן " תוסיפו את הסתיו..[כבר אמרתי?] תוסיפו את הטלפונים ש מורידים ל מטה ל סוכה כדאי שאם יקרה משהו אז ש נדע ..חוצ מזה .."אם זהר יתקשר כפרא עליו מי יענה לו"... אז אם תחברו את כל זה ו לא תשכחו את ה פרצופים היפים שלכם ]ו במיוחד שלכן ] אי שם ב ארץ אגמי הדמעות --אז תקבלו משהו יפה.. משהו שאני מתגעגע אליו.. הבת שלי שומעת עכשיו שיר של שרית חדד בחדר שלה [ משהו כמו רגע אני אשאל אותה...זה הולך ככה:"ולי קראת פרח ועיניים --אני זוכרת הייתי נשמה ..רק איתך...פתאום נפלתי ..לאדמה".. אתם קולטים ה פספוסה הזו לובשת חולצה של הינקיס עם כובע מצחיה של פילדלפיה..מדברת אנגלית כאילו אבא שלה הגיעה לארהב עוד עם ה "מיפלאואר" ו היא שרה לי "הייתי בגן עדן--עכשיו הלב פתוח" ועוד לא דברתי על הקטע ש היא "נופלת לי לבד לאדמה.."..בגיל כזה.. היא אומרת לי ש השירים שאבא שלה אוהב אהובים גם עליה .. זה מצחיק עד כמה אני מחובר ל מדינה הזו.. לקחתי שיר של שרית חדד ו עשיתי ממנו מורשת קרב ..אבל הוא יפהו זה מה חשוב..לא? עוד משהו .. בשיר הזה [ ככה אני מתעדכן] יש שורה שאומרת ככה" זה סיפור ישן וידוע" אז ככה אני ב פורום הזה[ לפחות ל חלק מכם]..ספור ישן וידוע... לא? וואלה אני מחייך שנה טובה אחים שלי זהר
, וציורי ילדים היו מוצמדים אל הברזנט הירוק בסיכות שהיו לפעמים פוצעות את אצבעותיי , וגם , גם , את הנורות הצבעוניות שדולקות וכבות , כמו שיש אצלכם שם , שאיתם מקשטים עץ אשוח . והחג הזה , אני כאן , והם שם , וזה ברגעים מסויימים יותר מדי "לבד" , למרות שישנתי היום בצהריים 5 שעות 