מיכל את עוד כאן?

[tksrrrr]

מיכל את עוד כאן?

הנה אנוכי קיים עדיין ושוב פעם הרבה אהבה לך ואני עוד יחזור הנה מידי פעם להגיד שלום

 

[R2]

מודעות פנימית,למה ..?

למה אנו צריכים אותה..? ואיך משתמשים בה..?

 

[tksrrrr]

אתה שואל אותי את זה?

את 4 השאלות הללו אתה שואל אותי? אתה באמת רוצה שאני יענה לך? או שכדי לי לבזבז 10 דקות מזמני ולהביא לך את ההסבר שלך לשאלות הללו? תבחר מה שלא יהיה

 

[R2]

אני שואל את בטרפליי ,אם עדיין שם

איך אני אשכח אותך...................!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[tksrrrr]

לא ממש

אבל עדיין קיים ומסתובב פה ושם אפשר להגיד "אותי" זה קשה אבל לא שאני רוצה לברוח או משהו פשוט המצב שלי הנפשי במיוחד די מאוד גרוע כרגע ויש לי כמה בעיות אישית עוד יותר קשות (הורים כאילו) יש יותר מידי עלי מנטאלית שאני פשוט "נופל" מהעליה שאיתה לי בחודש האחרון כבר שבועיים אני נופל אם לא יותר ומאוד קשה לבלום את הנפילה הזאת אם אפשר....... אני לא במצב להרבה מאוד דברים כרגע לעשות אבל אני חייב לעשות כמה וכמה דברים לצערי הרב זה קשה מידי בטרפליי TKSR TKSRRRR וכל שאר השמות שהיו לי בשנה האחרונה ויותר כאן יותר מידי דברים כבר זכרונות מציקים יותר מידי חיים לא שהמוות גרוע כל כך אבל לא טוב מה שבטוח ואין בי אנוכיות מספיקה כדי למות לא אין בי אני לא מסוגל למות רק בגלל שאני ישאיר מאחורי כל כך הרבה נשמות פגועות מאוד כתוצאה של המעשים שלי והבחירות שלי הם לא בחרו להכיר אותי או להיות בסביבה שלי פשוט ככה זה ואין לי זכות לפגוע בהם או להשאיר להם צלקת בלב להרבה שנים אחרי שאני יסתלק ככה שאני יחייה אין בי אנוכיות בכלל אפילו לא טיפה וזה הופך את הכל לקשה יותר כשאין לך ברירה אין לך אפשרות של מוות בחיים שלך הרבה יותר קשה ככה

 

[urifelsher]

וואו זה נשמע דיכואוני,ומלא מרה שחור

"לא שהמוות גרוע כל כך" החיים הם מתנה שאנו נתנו לעצמנו כאשר בחרנו(הנשמה)לרדת לכאן בגוף. אז תחגוג אותם את החיים.אם יש סבל בחייך זה גם בגלל שאתה נותן לסבל להיות,פשוט אמור לעצמך "אני רוצה להיות מאושר" ותתמיד בזה. "ואין בי אנוכיות מספיקה כדי למות לא אין בי" מה לאנוכיות ולזה?????תודה אתה רוצה לחיות וזה מובן.אז למה אתה לא נותן לעצמך לחיות??????? "אני לא מסוגל למות רק בגלל שאני ישאיר מאחורי כל כך הרבה נשמות פגועות מאוד כתוצאה של המעשים שלי והבחירות שלי" ממממ אז מה שמדאיג אותך זה ,מה אחרים ירגישו שתמות???האם בשביל זה באנו לכאו?לכדור הארץ לגוף זה,כדי להתאבד???? פשוט כך אחריות לחיים שלך הפוך אותם ןלטובים ומאושרים,"למרות" המצב החיצוני.המצב החיצוני לא בשליטתנו אבל "היחס " שלנו למצב כןןןןןןןןןן אורי

 

[tksrrrr]

חחחחחחחחחח אבל לא מדוייק

לא אני לא רוצה לחיות בכלל אורי פשוט לא המוות לא גרוע בכלל למען האמת! לחגוג אותם? אי אפשר לא אני לפחות! להגיד לעצמי שאני רוצה להיות מאושר? אמרתי את זה הרבה אבל בין המילים למעשים יש הרבה מאוד הבדל! רק שאני לא יודע על דבר שיכול לגרום לי להיות מאושר בעולמנו פשוט לא מכיר כזה דבר לא מצאתי כזה דבר אם אתה אנוכי אז מה אכפט לך מאחרים? אתה נשוי לעצמך בלבד כשאתה אנוכי ופועל רק בשבילך אבל אם אתה לא אנוכי בכלל אז אתה לא מסוגל להשאיר אחריך אנשים פגועים קרובים אליך כל כך הרבה שנים פגועים אתה לא מסוגל בשבילך ולא בשבילך וזה ההפך מאנוכיות ואני לא אנוכי כי אני לא חיי בשבילי ואני לא חיי בגלל שאני רוצה לא באנו הנה בשביל להתאבד! ברור שלא למרות שהמילה עצמה "להתאבד" שגוייה מעצמה שאין הרבה אנשים בעולם שלנו שמבינים אותה נכונה למען האמת אורי אתה לא מבין סוף נקודה אני לא יכול להסביר לך כמה אתה טועה לגביי אל תתיחס אלי כאל "אדם" כמו כולם כי אני לא כמו כולם מיוחד במינו שונה כל דבר רק לא דומה לאחרים פשוט ככה אני לא יריב איתך אורי בכלל ולא אני לא דיכאוני אני פשוט משהו דומה לזה אבל ממש לא דיכאוני יותר מריר על החיים שלי ומה שאני עושה בהם מתוך אי יכולת בחירה או שינוי מה שאחרים ירגישו אם אני ימות לא מזיז לי ממש מה כמה אנשים מיוחדים ירגישו אם אני ימות מדאיג אותי יותר נכון! "אדם" אחד אמר לי לא למות ולא לחשוב על זה בשבילו אני יעשה הכל כדי לבצע את מה שאמר לי מהלב שלו רק בשביל אותו "אדם" אפשר להגיד היחיד שמבין אותי יותר מכולם אם כי לא מספיק עדיין היחס שלי למצב שלי מאוד מאוד שונה הוא מריר ומלא שינאה למצב שלי כי אני מבזבז אותי כל כך כולם אומרים את זה יש בי יותר מידי כדי להיות במצב הזה כולם רואים כמה אני הורס את עצמי

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif תפקיר את עצמך

תתייאש מהכל. מן הסיכוי למצוא אושר. מהסיכוי שלא לשגות. מן הסיכוי שלא לכאוב. מתקווה. שכב לך האיזה מקום ותפקיר את עצמך לעולם. לחלוטין. אז תבוא הרוח.

 

[שמש ירוקה]

היי ידידי הטוב והסובל

למה שלא תנסה לכתוב בפורום סהר(בקטגורית תמיכה) ולהכיר אנשים שחווים את החיים כפי שאתה חווה אותם? אני יודע שתוכל לפגוש שם אנשים מקסימים ,לתמוך ולהיתמך. חווית הקיום שלך לא תשתפר מכך שתחשוב שיש או אין אושר בעולם ושיש או שאין דרכים להשיגו. חווית הקיום שלך לא תשתפר כתוצאה מחיטוטים פנימיים וקלישאות נבובות. חווית הקיום שלך לא תשתפר מבקשת עזרה מאנשים שלא חוו סבל בדומה לשלך. חווית הקיום שלך לא תשתפר מעצות שאין אתה יכול ליישם כרגע משום שאין להם נגיעה בחייך האישיים והייחודיים,בסבלך הקשה והאישי, אלא מכך שתבין שסבלך בעולם הוא כאין וכאפס לעומת סבל העולם כולו. הדרך היחידה לצאת מעצמך היא ללכת אל האחרים. הדרך היחידה להתיר את הקורים היא לעזור לאחרים להתיר את הקורים שלהם. כאשר תעשה זאת,בהדרגה תראה כיצד הקורים שלך עצמם מותרים כיצד אתה יוצא בהדרגה מבית האסורים. פורום מודעות פנימית לא יוכל לתרום לך. לאף אחד כאן לא יכול להיות מתכון שיחלץ אותך מהמצוקה שבה אתה שרוי. נהפוכו,השתדל להימנע כמה שיותר ממחשבות ומתכונים של אחרים והתמקד במעשים. המחשבות הם הקורים שלך וככל שתחשוב יותר על סבלך,סבלך ילך רק ויתעצם, ככל שתבקש לשהות במחיצת אלה שאינם יכולים להבין את סבלך,סבלך יתעצם. אבל אם תשהה במחיצת אלה שיש להם די והותר סבל משלהם,אני מבטיח לך שתוכל להתחזק. לא ברגע,לא בשנייה אחת,אולם לפי מיטב זכרוני אתה עדיין צעיר. כל מאבק שעוד עומד לפניך משתלם,משום שהחיים הם הבטחה גדולה שעליך עוד לגלות. ואם כרגע אתה מוצא צידוק בחייך,בכך שאינך יכול לגרום סבל קשה לאחרים, אין בכך שום דבר "רע", זה בסדר גמור,גם זה צידוק לחיים ואפילו צידוק נעלה למדי. כל עוד זה מה שיחזיק אותך למעלה,אין צידוק טוב מזה ובאותה עת נסה את הרעיון שהעלית בפניך כרגע.זהו רק רעיון ,לא עצה ולא מתכון. פורום סהר הוא פורום כמו כל פורום אחר בתפוז.אם אתה כותב כאן אתה יכול לכתוב גם שם. מי יודע?אולי בעתיד תגלה פתאום שאינך צריך עוד צידוקים על מנת לחיות? שהחיים עצמם הם "הצידוק" הטוב ביותר? מוטי.

 

[tksrrrr]

חחחחחחח

זה מה שיש לי להגיד בערך מהו סבל העולם בשבילי מול הסבל שלי? למה שישנה לי מהעולם כשאני סובל? תגיד לי מוטי אתה חושב על העולם או על אדם אחר בעולם כשאתה שובר את הרגל? כשאתה נפצע קשה ביד? אתה לא חושב על אחרים שנפצעו אתה לא אומר לעצמך שאחרים נפצעו יותר קשה ממך באותה שניה להכנס לסהר? הייתי שם איזה שבועיים הרוב מפגרים שם ממש ולא בעיה לעזור ל99 אחוז מהם תוך חודש ולהוציא אותם מהמצב שלהם אישית לבד בלי שום קשר יצרתי קשרים אם אחרים ועזרתי להם הרבה לצאת מהמצב שלהם ויותר מזה הרבה יותר מזה עשיתי מוטי לבדי מה שאני יכול לעשות לאחרים (לעזור להם וכו..) אי אפשר לעשות כלפי החיים זה לא צידוק זה שקר לעצמך אתה חיי למטרה מסויימת מי יודע מתי אתה מגיע למטרה הזאת? אם אני יחייה בסביבה של אנשים שסובלים או ידבר אם כאלה זה ממש אבל ממש לא יעזור לי להפך ועזור לאחרים זה קל מאוד יותר מידי קל רק שיש כאן ויש כאן זה לא עוזר לי ה"קורים" שלי לא יפרמו מעצמם ולא מימני אני בפורום הזה כבר מעל שנה הכרתי את מיכל בפורום אחר והתחלנו לדבר על אה ועל דהה והגענו יחד לכמה סברות מסויימות הרבה זמן לא נכנסתי למחשב בכלל ולא אמרתי לה כלום ומחובתי לחזור ולהגיד לה שאני חיי עדיין וזוכר אותה והיא המנהלת של הפורום הזה עד כמה שאני זוכר ועדיין רואה אני לא כאן בשביל לקבל עזרה ועוד פחות מזה בשביל לדבר על הבעיות שלי פשוט מישהו שהכרתי שאל וביקש משהו ועניתי לו כמיטב יכולתי ובקשר לחשיבה אני תאומים אחרי הכל לנסות לא לחשוב ולפעול ולעשות דברים? זה בלתי אפשרי אי אפשר להגיד לתאומים לחשוב כמה שפחות החשיבה זה מרכז החיים שלו לפחות זה מרכז החיים שלי בלי חשיבה המוות עדיף הרבה יותר מזה תאמין לי החשיבה פוגעת מאוד אבל החשיבה מביאה תקווה ורוגע מידי פעם הזיכרון שקשור בחשיבה מאוד מאוד מביא רגעים של אושר ושל אהבה שזוכרים אותם של מצבים שונים שאוהבים להזכר בהם נכון שאחרי זה יש כאב ועצבות רבה על שזה נעלם הכל ועל המצב עצמו אבל זה שווה את זה שווה מאוד לחשוב כמה שיותר

 

[שמש ירוקה]

אוקיי,ידידי הטוב

עשית מאמצים רבים לסתור את כל דברי ואולי לא מדובר בכלל במאמצים אלא במשהו אינרטי. אבל לא נורא,אינני לוקח את זה אישי,ידידי הטוב ואני גם לא מאלה שממהרים להתייאש ולהרים ידים. אני בהחלט מודע לעובדה ,על סמך נסיונותי האישיים בעבר, שאדם סובל מתאהב בסבלו,או לחילופין סבלו של האדם מתאהב בו ולכן קשה מאוד להפריד בין זוג הנאהבים.הם קשורים וקרוסים זה בזה. יחד עם זאת,בוא ננסה שיטה אחרת,לא של רעיונות ולא של עיצות, אלא של שאלות,אוקיי? אינני רוצה חס וחלילה להתנצח איתך או לסתור את דבריך. ברור לי לחלוטין,כי מנקודת המבט שלך כולם נכונים. ונקודת המבט שלך היא היא הקובעת,היות ומדובר בחיים הייחודיים שלך. אם נצליח לעשות משהו בעניין,מה טוב, ואם לא,הרי לא נגרע דבר,נכון? והנה השאלה שלי,מהו הדבר בעיניך,שיש בו כוח על מנת לגרום לסיפוק בחייך? מהו הגורם שכרגע נמצא בחייך,שסילוקו המידי ישפר את רמת הסיפוק הנוכחי מחייך? אתה מסוגל לענות לי על השאלה הזאת? אינך חייב,כמובן,רק אם אתה רוצה. מוטי.

 

[tksrrrr]

אותה תשובה לשני השאלות

לירן הראשון כל עוד היא תהיה בסביבה שלי אני ירגיש סיפוק כזה או אחר לגבי השני אם היא תצא מחיי אז הכל ישתנה שוב פעם למרות שזה יביא לכאב רב יותר זה ממחשבה ראשונה ומהירה למרות שזה לא לגמרי נכון כי אפילו אם היא תצא מחיי זה לא ישנה הרבה כל כך לגבי השני "הורים" להוציא מהחיים שלי יפתור כמה דברים אבל הכאב ישאר לגבי הראשון מה יביא לסיפוק אצלי יכול לבוא גם טיפשות או טימטום ולשכוח דברים ואם יעלם לי הזיכרון או ההגיון יפתור הרבה דברים כפי שאתה רואה אף אחד מהדברים הללו לא אפשרי חוץ מהראשון כי לירן נמצאת בסביבה שלי כל שאני רוצה וכמה פעמיים כשאני לא רוצה למרות שאנחנו לא חברים מספיק הידידות איתה שהיא עושה לי תחושה שהיא מבינה אותי ויחד איתי במיוחד אחרי מה שהיא אמרה לי בכמה הזדמנויות שהיו לנו

 

[שמש ירוקה]

אמממ,הנה לך עוד כמה שאלות קשות.

מי זאת לירן ומה מייחד אותה משאר העולם בעיניך?

מה יש בה(לפחות תכונה אחת בולטת)שנוסך בך רוגע?

האם נראה לך שתכונות מהסוג שיש בלירן ניתן למצוא בעולם הרחב והגדול, אולי,גם בבני אדם אחרים? אם כן,האם לא ייתכן שהתחברות לאותם בני האדם תגביר את הסיפוק הפנימי בחייך,אולי גם תצמצם את התלות בלירן?

כמו כן, מה אתה חושב ההבדל בין המשמעות שאתה מייחס לקשר עם לירן לדרך שבה אנשים אחרים מתייחסים לקשרים בינאישיים שלהם? האם אינך סבור שעיקר הסיפוק של בני האדם בחיים הוא הקשר הנפשי החזק שהם יוצרים עם בני אדם אחרים? ומה אתה סבור שיש ביכולתך לעשות על מנת להגביר קשר כזה ואם אתה סבור שאינך יכול ,אז למה?

ובאשר להורים,אילו דברים היו הופכים להיות טובים יותר לו היית יכול להיות עצמאי ולנהל את חייך לבד? אתה סבור שזה יהיה אי פעם אפשרי? ואם אינך סבור כך אז למה???

לבינתיים,בחרתי להתעלם מרצונך לשכוח דברים,או להעזר בכוח ההגיון לבדו לפתור את בעית הסבל.(כי באמת הם אינם אפשריים.אתה צודק מאה אחוז. )

אשמח אם תוכל לענות לי גם על השאלות האלה,בסדר? אם תוכל להתמקד בתשובה על כל שאלה ושאלה,זה באמת תהיה הקלה. וסליחה על ההצפה בסימני השאלה. מוטי. נ.ב אתה בהחלט לא צריך לשים לב לאייקונים.הם סתם שם לצורך הדגשת השאלות.

 

[tksrrrr]

אני יענה על זה מחר כשיהיה לי יותר

זמן לזה וראש ולא בכמעט אחת בבוקר לפני צו ראשון בכל מקרה ברגע שיהיה לי זמן אני יענה לך

 

[tksrrrr]

אז ככה

לירן זאת ידידה שלי ומה שמיחד אותה זה שהיא היא עצמה שאני מרגיש קרוב אליה ושהיא מבינה אותי ומקבלת אותי כמי שאני בעינייה בלי קשר למה שהיא שומעת עלי שהיא בחרה מרצונה להתקרב אלי למרות שהחברה שלה אמרה לה שהיא רוצה שהיא תתרחק מימני (החברה שלה איתה האקסית שלי במקרה) תכונה אחת שבולטת בה? שליטה עצמית גבוהה שהיא מראה ויש לה נוכחות מיוחדת זה מה שאני מרגיש ברגש שלי בסביבה שלה אם יש תכונות כאלו באחרים מעולם לא מצאתי כאלה אנשים בנגב שאני גר בו אם הייתי מתחבר לאחרים אם אותם תכונות זה לא היה משנה כלום כי אפילו אם היה להם נוכחות כזאת או אחרת או כל דבר אחר הם לא יבינו אותי והם לא חזקים מספיק לרצות להיות בחברתי בכוונה למרות מה שאמרו להם החברים הכי טובים שלהם החברה לא מזיזה ללירן בכלל היא עושה מה שהיא רוצה עיקר הסיפוק אצל כל אחד זה משהו שונה לגמרי יש כאלה שהסיפוק בקשר נפשי קרוב מאוד זה המשהו אצלם ויש כאלה שלא אני לא יכול לכפות על לירן קשר זה כלום בעצם כדי להעמיק את הקשר הרדוד שלי איתה זה חייב לבוא מימנה ומרוצה היא צריכה לשאול את השאלות ולרצות לדעת ולהקשיב לי אולי לא היה הופך כלום להיות יותר טוב מחיים עצמאיים אבל לפחות זה היה מוריד לגמרי לגמרי את הריבים אם ההורים שלי לכלום זה כבר דבר ששווה בשבילו הכל לעשות

 

[שמש ירוקה]

הבנתי.אז בוא נעשה סיכום קצר.

אז מכל מה שדיברנו עליו עד כה הבנתי שמה שמטריד אותנו בעיקר הוא: 1)מריבות עם ההורים. 2)אנו בודדים.(ומרגישים מבודדים.) 3)אנו מושא לרכילות.(כזאת או אחרת.) 4)יש לנו זכרונות לא נעימים מהעבר ונראה לנו כאילו הם,איכשהו,משחזרים את עצמם שוב ושוב בהווה.אולי אנו מרגישים נרדפים בידי אירועי העבר ואיננו רואים כל דרך אפשרית להימלט מהם,זאת משום שאנו סבורים שתמיד יהיה מי שישמח להזכיר לנו אותם? 5)נראה לנו כאילו האהבה מתרחקת מאיתנו כל יום יותר ויותר.איננו בטוחים בעצמנו ולא נראה שיש בנו הכוח לבקש מהעולם את מה שמגיע לנו? אולי איננו סבורים שנקבל או שאיננו מרגישים "ראויים" מאיזשהי סיבה? 6)אנו מרגישים שאנו מאכזבים את כל האחרים סביבנו וגם את עצמנו. איננו מצליחים לעמוד בשום יעד ומטרה שקבענו או בשום יעד או מטרה שהאחרים ציפו מאיתנו להשיג ואנו מרגישים חסרי כוחות מכדי לקבוע יעדים חדשים,האם כך הדבר? האם צדקתי בהבנתי או שטעיתי באחד הדברים?(אני מפציר בך,הימנע מה חהחהחה . ) האם יש משהו בנוסף שיכול להאיר עוד יותר את הסבל שאנו חובקים? בנוסף הייתי מאוד שמח אם היית מתאר לי מהי תחושת הייחודיות שיש לך אל מול העולם? כתבת שאתה ייחודי(דהיינו שונה לחלוטין מכל מה שאתה מכיר).במה באה לידי ביטוי הייחודיות שלך? האם אתה רואה בסבל או במקורות הסבל חלק מן הייחודיות שבהרגשה? האם תחוש בנוח לספר לי על אחד הזכרונות המרכזיים המעיקים עליך? (אם כי אם לא תרגיש לא בנוח,זה לא ממש יפריע לרצף השיחה בינינו.

מוטי.

 

[tksrrrr]

רציני? להיות כזה?

כמו שאתה רוצה 1) נכון 2) אני לא מרגיש מבודד ואני לא ממש בודד רק ברגשות שלי אפשר להגיד תמיד יש אם מי לדבר אבל זה לא מי שיכול לעשות משהו אלה להעיק עלי 3) נכון 4) נכון אפשר להגיד בערך אבל בעיקר נכון 5) לא לגמרי מדוייק אבל שיהיה המילים הם שלך לא שלי 6) זה נכון אבל ככה אני רואה את זה אולי זה לא ככה לגמרי זהו בערך היחודיות שלי? חלק מימנה שאני מעולם לא טועה במה שחשוב אני תמיד צודק אבל תמיד תמידית וזה דבר מאוד מאוד רע כי הרבה פעמיים אני רוצה כל כך לטעות אבל זה לא קורה מעולם אבל התחושה שלי היא שונה לגמרי משהו מאוד אחר אפשר להגיד התחושה שלי בנויה מהרבה מאוד דברים אני שונה לא יחודי! שונה מיוחד לגמרי כמו שתראה לי מלאך הוא מיוחד אני מיוחד משהו שלא פוגשים כמעט בכלל בחיים אם בכלל פוגשים אני מקווה שעניתי לך על מה שרצית

 

[שמש ירוקה]

כן,זה בהחלט מספק,תודה.

אתה בהחלט מלאך טוב וייחודי,מזכיר לי קצת את עצמי כשהייתי בגילך. אבל אני הצלחתי לבטל את ששת הסעיפים הנ"ל, רק כשוויתרתי על הרצון להיות צודק והאמונה שאני צודק. כאשר התחלתי לגלות פתיחות קצת יותר גדולה כלפי העולם. כל פעם קצת יותר,עד שמגיע הרגע שבו אתה מרפה לחלוטין מכל מה שאינך אוהב בחייך ואינו מקדם אותך למטרתך. ככל שאתה מרפה יותר וצודק פחות,הדברים משתנים בהדרגה. וכמו שאתה רואה,אם כן,בעיניין הזה של תחושותייך אינך ממש ייחודי. לפחות אני רואה מדבריך שאתה מודע לכך שלצדק שלך המוחלט יש מחיר. כפי שאני רואה את זה היום,מריבות עם ההורים יש לכל נער או נערה מתבגרת. תחושת בדידות גם כשמוקפים באנשים נוצרת בעיקר כשאנו מטפחים את תחושת השוני שבתוכינו יחסית לאנשים אחרים ולא את הדומה והמשותף. כאשר אנו מתעקשים לא לראות בתמונה הכוללת גם את הדומה והזהה. קח לך תרגיל פשוט,חשוב על הדומה בינך לבין אנשים אחרים כל יום ולא על מה ששונה.אולי זה יעזור. אתה רוצה לחשוב בבקשה,אבל חשוב על הדברים העשויים לקדם אותך והצמד להם מייד מעשה.המחשבה היא המסילה אבל בלי רכבת לא תגיע לשום מקום. הזכרונות מאבדים מעוצמתם ככל שאתה משיג יותר הישגים בהווה שבו אתה חי,ככל שאתה מייצר זכרונות טובים יותר עבור עצמך.זה תהליך שיכול להימשך זמן רב,אולם אם לא תתחיל בדרך,לא תדע. אנשים אחרים הקרובים אלינו נוטים להתאכזב כל הזמן,זהו תהליך טבעי המושתת על ציפיות שהם מפתחים.אינך יכול ממש לשלוט בזה,אם כי אתה בהחלט יכול לטפל בדרך שבה אתה רואה את עצמך. אני זוכר עשור כמעט שלם,שבו כמעט לא עשיתי דבר וכל מה שעשיתי לא הניב תוצאות. יחד עם זאת,העשור ההוא כבר במאה הקודמת ואני כבר במאה ה 21 . כנ"ל לגבי רכילות.שנה את עצמך וגם הרכילות עליך תשתנה.היא תהפוך להיות טובה יותר. ובאשר לאהבה,כאשר תטפח פחות את תחושת הצדק הייחודית שלך ותהיה פחות צודק, וכמו כן תימנע מלכנות בני אדם אחרים הכותבים בפורום לתמיכה נפשית מפגרים,שניתן לפתור את בעיותיהם הקלות מקסימום בחודש וחצי, כאשר תעשה כל זאת ותתחיל לתת לאחרים אהבה,האהבה בסופו של דבר תגיע גם אליך.על מנת להישאר. זאת עובדה ,היא הגיע אלי,ובדיוק באותה דרך. איך אמר חיים שפיר מפורום משחקי החיים,אהבה לא מקבלים,אהבה נותנים, ואני אומר על סמך ניסיוני האישי בחיים אהבה דבר ראשון נותנים ואחר כך גם מקבלים. הרצון מתעתע בנו כל הזמן והאמונה איננה אמת. הרגע שבו האמונה מתחילה להוביל לאבדון,זהו הרגע שבו צריך להחליף אותה. אין היא אלא אוסף של הנחות לא מבוססות לגבי המציאות. אם אתה סבור שאתה יכול לבסס באופן מוחלט את ההנחות שלך,מה טוב,אם לא, זנח אותן לאנחות. כשתתחיל להתרכך קצת,המצב יתחיל להשתנות. עשה לעצמך הנחות,שלם פחות ריבית על הזכרונות.מי יודע,או אז החיים שלך יהפכו להיות יום אחד ממש מפעל הפיס. החיים הם אומנות,אם אינך קונה את הכישורים להעריך את היצירה, אינך יכולה להנות מהם,כי תמיד תפרש כל דבר כפגם וככתם. שיהיה בהצלחה, רק אתה תוכל לעזור לעצמך,אם כי תמיד תוכל להעזר באחרים, אם רק תסכים לוותר על החהחהחה המפורסם שלך. כי ביחד זה הרבה יותר קל. והבחירה היא בידך. מוטי. נ.ב אתה רוצה לומר לי שאני יוצר רושם של אדם רציני מידי או שלא הבנתי את הכותרת שלך? אם כן,אז תודה על הפידבק. כבר מחר בבוקר אני מתחיל במהלכים על מנת לשנות את התדמית הזאת!

 

[בTרפליי]

יש לי תשובה אחת בשבילך

ולא אני לא מסוגל להצדיק אותי אתה פשוט לא מבין אתה לא מסוגל להבין כבר לא יעזור כמה אני יסביר לך אתה עדיין לא תבין לא משנה אם הרגשת פעם כמוני או שלא אתה לא עובר את זה עכשיו אתה לא יודע זה כמו להגיד שגם בימי הביניים עברו אצל נערים כאלה תחושות אבל התקופות שונות מוטי! עד לתקופה האחרונה לא היה חופש אמיתי ברוב העולם התקופה שלך היא שונה משלי לך לא היה מחשב ולא טי וי ולא הרבה דברים אחרים לנו יש הכל שונה אין סיכוי שתבין ואני לא הולך להצדיק אותי עכשיו ממש לא פשוט לא משנה כמה אני ינסה להסביר לך אתה תתקרב להבנה רחוק ממה שצריך אתה בקושי תבין אם לא תרצה להעבור את הכל שוב ואת כל התחושות והרגשות ואתה לא תרצה ואתה ממש לא מבין הפעם מכל מה שכתבת לי כל ההרצעה הזאת טעית לגבי ב99 אחוז בזה טעית לגמרי וכן חחחחחחח פזיזות זה מה שיש לי להגיד לך מוטי אתה פזיז להסיק מסכנות שלא נכונות לא שאלת פעם אחת בכל מה שכתבת אם אתה צודק הנחת שאתה צודק במה שכתבת במאה אחוז וזאת הטעות הכי מעצבנת אותי לא אתה ממש לא צודק ולא יש יותר מידי מה להגיד לגבי מה שכתבת ואני לא אחד כמו שאתה חושב וכן אני כן יחודי! כדי להפוך לאנושי חייבים לשנוא ולכעוס (לא לכעוס אבל לשנוא לפחות!) ואני לא יכול לשנוא משהו ואני נותן אהבה תמיד אני לא יכול שלא לתת אהבה גם למי ששונא אותי עצמי אין רגע שאני לא נותן בו אהבה זה תמיד ככה אבל אני לא מקבל נכון אבל נותן!

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif חשבת פעם...

חשבת פעם, על כך שנתינה היא דבר נפלא כשמקבלים אותה? שכשנתינה נדחית היא הופכת לכאב? שכמקבלים ממישהו בעצם נותנים לו הזדמנות לתת? שכשאנו מסרבים לקבל, אנו בעצם פוגעים תחת מעטה של "נתינה" בלבד? שסירוב לקבל זו הענשה עצמית? שסירוב לקבל זו הענשה של הנותן? שלקבל ולתת אלו שני ניגודים משלימים בדיוק כמו השאיפה והנשיפה, ובלי שתיהן העולם לא יוכל להתקיים...