המשך לספרדים>>>
ואחר הברכה יאמרו בקשה זו: יהי רצון מלפניךה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נקים מצות תרומות ומעשרות וכל מצות התלויות בארץ אשר הנחלת לאבותינו היא ארץ זבת חלב ודבש, "ארץ נחלי מים, עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר: ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח, ז ח), כאשר צויתנו בתורתך על ידי משה עבדך: אנא ה', למען שמך הגדול, הגדל חסדך עמנו וקים לנו את הדבר אשר הבטחתנו על ידי משה עבדך (ויקרא כו, ד ה) "ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם": וקים בנו את הדבר אשר הבטחתנו על ידי ישעיה נביאך (ד, ב) "ביום ההוא יהיה צמח ידוד לצבי ולכבוד, ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל": ונאמר (שם סה, כא) "ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פרים": וקים בנו אשר הבטחתנו על ידי עמוס נביאך (ט, יג יד) "הנה ימים באים נאם ידוד ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע, והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה: ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם": וקים בנו אשר הבטחתנו על ידי יחזקאל נביאך (לו, ל) "והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה, למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים". ונאמר (שם מז, יב) "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה": אלוקינו ואלוקי אבותינו. מלך רחמן רחם עלינו. טוב ומיטיב הדרש לנו. שובה עלינו בהמון רחמיך, בגלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחלה, כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבנינו, שמחנו בתקונו. והשב שכינתך לתוכו. והשב כהנים לעבודתם. ולוים לדוכנם, לשירם ולזמרם. והשב ישראל לנויהם. ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך. בשלש פעמי רגלינו בכל שנה ושנה, ככתוב (דברים טז, טז יז) "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ידוד אלהיך במקום אשר יבחר, בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות, ולא יראה את פני ה' ריקם: איש כמתנת ידו, כברכת ידוד אלהיך אשר נתן לך": ותמלך אתה הואה' אלוקינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך (תהלים קמו, י) "ימלך ידוד לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה": שיר המעלות לדוד. שמחתי באמרים לי. בית ה' נלך: עמדות היו רגלינו. בשעריך ירושלים: ירושלים הבנויה. כעיר שחברה לה יחדו: ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל. להודות לשם ה': כי שמה ישבו כסאות למשפט. כסאות לבית דוד: שאלו שלום ירושלים. ישליו אהביך: יהי שלום בחילך. שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי. אדברה נא שלום בך: למען בית ה' אלוקינו. אבקשה טוב לך: