מיים חיים לנפש עייפה
מספר ר` יעקב הרשלר: באחד הימים נתבקשתי ע"י ר` שלמה (קרליבך) להסיעו ברכבי לכמה סידורים במרכז תל אביב, ומכיוון שמקום חניה במרכז העיר דבר לא שכיח הוא, הנחנו את המכונית איפה שהנחנו, והלכנו כברת דרך ארוכה מרחוב לרחוב, עד שהגענו למחוז חפצינו. והימים ימי תמוז, השמש יוקדת על הקרקע, והחום כבד מנשוא. כשעברנו באחת הסמטאות, ישב שם קבצן אחד בתוך הררי סמרטוטים ופשט ידו לכל עובר אורח, שנקלע לד` אמותיו. כשראינו אותו, התחלנו לחטט בכיסים לחפש כסף כדי לתת בקופתו, אלא שנתברר לנו, שאת כל הכסף השארנו באוטו. אחרי חיפוש ממושך מצא ר` שלמה בן ניירותיו שטר בן חמישים שקלים, ותחבו לעני בידו, והמשכנו בדרכינו. ויהי מקץ כמה שעות, כשחזרנו את הדרך הארוכה תחת שמש הצהריים הקודחת, תקף אותי צמאון גדול וכמעט דבקה לשוני לחיכי. אמרתי בליבי: "זו מצוה וזו שכרה?" נתן אדם את כספו לצדקה, ועכשיו תקף אותו הצמא, והוא לא יכול לקנות משקה כדי להרטיב את גרונו היבש. אלא אתה למד, כי דרכי הקב"ה נסתרות המה... ובעודי מהרהר בדברים, לפתע אומר לי ר` שלמה: ר` יענקל, צא וראה מה גדולה ונשגבה הצדקה שעשינו בבוקר: הן החום עז ככבשן, והארץ רותחת כקדירה, ודאי נתעטף הקבצן בשעה זו בצמא וביובש, ובזכות השקלים שנתנו בידו, יוכל עתה לקנות לו משקה, לשתותו לרוויה, ולהחיות את נפשו...
מספר ר` יעקב הרשלר: באחד הימים נתבקשתי ע"י ר` שלמה (קרליבך) להסיעו ברכבי לכמה סידורים במרכז תל אביב, ומכיוון שמקום חניה במרכז העיר דבר לא שכיח הוא, הנחנו את המכונית איפה שהנחנו, והלכנו כברת דרך ארוכה מרחוב לרחוב, עד שהגענו למחוז חפצינו. והימים ימי תמוז, השמש יוקדת על הקרקע, והחום כבד מנשוא. כשעברנו באחת הסמטאות, ישב שם קבצן אחד בתוך הררי סמרטוטים ופשט ידו לכל עובר אורח, שנקלע לד` אמותיו. כשראינו אותו, התחלנו לחטט בכיסים לחפש כסף כדי לתת בקופתו, אלא שנתברר לנו, שאת כל הכסף השארנו באוטו. אחרי חיפוש ממושך מצא ר` שלמה בן ניירותיו שטר בן חמישים שקלים, ותחבו לעני בידו, והמשכנו בדרכינו. ויהי מקץ כמה שעות, כשחזרנו את הדרך הארוכה תחת שמש הצהריים הקודחת, תקף אותי צמאון גדול וכמעט דבקה לשוני לחיכי. אמרתי בליבי: "זו מצוה וזו שכרה?" נתן אדם את כספו לצדקה, ועכשיו תקף אותו הצמא, והוא לא יכול לקנות משקה כדי להרטיב את גרונו היבש. אלא אתה למד, כי דרכי הקב"ה נסתרות המה... ובעודי מהרהר בדברים, לפתע אומר לי ר` שלמה: ר` יענקל, צא וראה מה גדולה ונשגבה הצדקה שעשינו בבוקר: הן החום עז ככבשן, והארץ רותחת כקדירה, ודאי נתעטף הקבצן בשעה זו בצמא וביובש, ובזכות השקלים שנתנו בידו, יוכל עתה לקנות לו משקה, לשתותו לרוויה, ולהחיות את נפשו...