PurpleFilth
New member
מייל לאמא
OMG OMG OMG טוב, אז שלחתי מייל יציאה מהארון לאמא. איזה פחד. תחזיקו לי אצבעות.... הנה מה ששלחתי: היי אמאלה יש לי משהו להגיד. לא, אני לא בהריון
אני ביסקסואלית. אני עדיין אוהבת גברים, אבל גם נשים. נכון, אף פעם לא הייתה לי בת-זוג, אבל זה לא בגלל שאני לא רוצה. אז למה עכשיו? בלי סיבה מיוחדת, האמת. זה מרגיש לי מוזר קצת, כי נטיה מינית זה משהו שהייתי אמורה להסתבך איתו לפני עשר שנים בערך, לא? אז יצא שלא. זה נמצא אצלי במאחורה של הראש כבר די הרבה שנים, אבל רק בשנתיים האחרונות התחלתי להתעסק בזה, ולנסות להבין ולקבל את עצמי. באחת הפעמים האחרונות שדיברנו בטלפון אמרת שבשנה האחרונה בערך אני נשמעת כאילו אני הרבה יותר סגורה על עצמי - אני חושבת שהרבה מזה קשור לקבלה שלי את עצמי בנושא הזה, ולמעורבות שלי בקהילה הביסקסואלית (מסתבר שיש כזאת, והיא נהדרת, ולמדתי ממנה המון, הרבה מעבר לנושאים שקשורים בנטיה מינית). אז יכול להיות שזה יעבור לי, או שאני אשנה את דעתי, אבל זה לא משנה את מי שאני עכשיו, ואת ההתמודדויות והלבטים שיש לי כרגע. אני כותבת את המייל הזה עם המון חששות, למרות שאני יודעת שאת כן ליברלית בנושאים כאלה, פשוט כי זה שונה כשדברים כאלה באים לידי ביטוי אצל אנשים שקרובים אלינו. אבל קצת נמאס לי להתחבא, ולפעמים מתחשק לי שכשאת שואלת "מה עם חבר", תשאלי גם על חברה. ובכל הפעמים ששאלת אם אני לסבית - יכולתי להגיד בלב שלם שלא, אבל זאת לא הייתה התשובה המלאה. ובעיקר אני רוצה שתדעי, ושלא תאהבי אותי פחות בגלל זה. ושתביני שזה חשוב לי, בגלל זה אני טורחת לכתוב את המייל הזה בכלל. אז את הראשונה שיודעת במשפחה. לאבא וליאיא עוד לא סיפרתי, ואני לא בטוחה אם אני רוצה לספר עדיין. אפשר להמשיך לדבר על זה בטלפון, או בהתכתבות, ואפשר גם לא להעלות את זה יותר אף פעם לעולם, אם את רוצה. אבל רציתי שתדעי. המון אהבה וחיבוקים.
OMG OMG OMG טוב, אז שלחתי מייל יציאה מהארון לאמא. איזה פחד. תחזיקו לי אצבעות.... הנה מה ששלחתי: היי אמאלה יש לי משהו להגיד. לא, אני לא בהריון
אני ביסקסואלית. אני עדיין אוהבת גברים, אבל גם נשים. נכון, אף פעם לא הייתה לי בת-זוג, אבל זה לא בגלל שאני לא רוצה. אז למה עכשיו? בלי סיבה מיוחדת, האמת. זה מרגיש לי מוזר קצת, כי נטיה מינית זה משהו שהייתי אמורה להסתבך איתו לפני עשר שנים בערך, לא? אז יצא שלא. זה נמצא אצלי במאחורה של הראש כבר די הרבה שנים, אבל רק בשנתיים האחרונות התחלתי להתעסק בזה, ולנסות להבין ולקבל את עצמי. באחת הפעמים האחרונות שדיברנו בטלפון אמרת שבשנה האחרונה בערך אני נשמעת כאילו אני הרבה יותר סגורה על עצמי - אני חושבת שהרבה מזה קשור לקבלה שלי את עצמי בנושא הזה, ולמעורבות שלי בקהילה הביסקסואלית (מסתבר שיש כזאת, והיא נהדרת, ולמדתי ממנה המון, הרבה מעבר לנושאים שקשורים בנטיה מינית). אז יכול להיות שזה יעבור לי, או שאני אשנה את דעתי, אבל זה לא משנה את מי שאני עכשיו, ואת ההתמודדויות והלבטים שיש לי כרגע. אני כותבת את המייל הזה עם המון חששות, למרות שאני יודעת שאת כן ליברלית בנושאים כאלה, פשוט כי זה שונה כשדברים כאלה באים לידי ביטוי אצל אנשים שקרובים אלינו. אבל קצת נמאס לי להתחבא, ולפעמים מתחשק לי שכשאת שואלת "מה עם חבר", תשאלי גם על חברה. ובכל הפעמים ששאלת אם אני לסבית - יכולתי להגיד בלב שלם שלא, אבל זאת לא הייתה התשובה המלאה. ובעיקר אני רוצה שתדעי, ושלא תאהבי אותי פחות בגלל זה. ושתביני שזה חשוב לי, בגלל זה אני טורחת לכתוב את המייל הזה בכלל. אז את הראשונה שיודעת במשפחה. לאבא וליאיא עוד לא סיפרתי, ואני לא בטוחה אם אני רוצה לספר עדיין. אפשר להמשיך לדבר על זה בטלפון, או בהתכתבות, ואפשר גם לא להעלות את זה יותר אף פעם לעולם, אם את רוצה. אבל רציתי שתדעי. המון אהבה וחיבוקים.
