מיזוג גלויות
וסתם סיפור. אני וזוגי (על משקל זוגתי) באנו משני קצוות , אנגלי (הוא) צברית שמוצאה ממרוקו (אני) אתם יכולים לתאר לכם את הצבעוניות... נסו... והסיפור שסופר סופר אתמול לרגל יום הולדתו של זוגי.. הימים ימי תחילת המדינה (1948) לארץ מגיע משפחתו של בן זוגי אימא , אבא ושלושה ילדים הם מתמקמים בחולותיה של חולון והחום והאבק חונקים אותם (להזכירכם זה עתה הגיעו מלונדון) לא עוברת תקופה ארוכה והחגים מתדפקים על דלתם של העולים מבריטניה. מה עושה אם המשפחה יוצאת לשוק הקטן הלא רחוק מביתם לקנות מצרכים לחג. בראש המצרכים דג. מבקשת האימא התנועות ידיים דג מוסיפה שתים שלוש מילים בעברית רצוצה ולא חולפת דקה ארוכה ובסלה מונח דג , דג קרפיון יפה וחלק וכמה מפתיע מפרפר וחי. הגברת שמעולם לא נתקלה בדג שכזה ממהרת לביתה ממלאה את האמבט במים, מרחמת על היצור משיטה את הדג שיהיה לו לרווחה. היא עדיין לא כל כך מבינה מה בדיוק רצה אותו קצב להעניק לה. בעוד הדג במיים משייט מגיע מהגן בן זוגי שהיה אז ילדון בן ארבע. רואה את הדג באמבט ולא עוברת דקה והוא איתו בתוך האמבט המים חמימים והאווירה מיד רוקמת בינהם סיפור של אהבה.חולפות שעה ושעתיים והשכנה הטובה נכנסת רואה את הדג ומסבירה לאותה בורה, אם המשפחה , שעל ראש הדג יש לחבוט ואת בשרו פשוט לפשוט ואת השאר לטחון ולקבל עיסת דגים כשרה ומתאימה. טוב מתחילים לחפש פטיש מתאים על ראשו של הידיד להוריד בין לבין קולט הילד כי את ידידו החדש עומדים להרוג והוא פורץ בצעקות מעורר מהומות ועל הדג מגן את דלת האמבט נועל ופורצת שם מהומה שאיש לא מצליח להשתיקה. בסוף מגיע אב המשפחה חנוט בחליפה לונדונית מרשימה וששומע את כל הסיפור מצליח לשכנע את הבחור הצעיר כי הדג לים יחזור . הוא אוסף את הדג בסל רשת מביאו לקצב ובתמורתו(אחרי מליון הסברים)הוא מקבל תרנגולת! אך, אוי, גם התרנגולת מפרפת ומפרכסת , מדלגת ומתרוצצת והוא חושב לעצמו הנה קניתי עוד צרה הרי גם בה עלול הילד להתאהב. חושב האב מתייעץ ומקבל הדרכה איך לשוחט להגיע ולחזור הבייתה בשלום מבלי להסתכן באהבה חדשה שתפרוץ אולי בין אותה גברת תרנגולת לבין אותו ילדון. מאז מספר המספר (אחיו של בן זוגי) הייתה הולכת אימא רק עם השכנה לקניות על מנת שחלילה לא ימכרו לה פרה גועה....
וסתם סיפור. אני וזוגי (על משקל זוגתי) באנו משני קצוות , אנגלי (הוא) צברית שמוצאה ממרוקו (אני) אתם יכולים לתאר לכם את הצבעוניות... נסו... והסיפור שסופר סופר אתמול לרגל יום הולדתו של זוגי.. הימים ימי תחילת המדינה (1948) לארץ מגיע משפחתו של בן זוגי אימא , אבא ושלושה ילדים הם מתמקמים בחולותיה של חולון והחום והאבק חונקים אותם (להזכירכם זה עתה הגיעו מלונדון) לא עוברת תקופה ארוכה והחגים מתדפקים על דלתם של העולים מבריטניה. מה עושה אם המשפחה יוצאת לשוק הקטן הלא רחוק מביתם לקנות מצרכים לחג. בראש המצרכים דג. מבקשת האימא התנועות ידיים דג מוסיפה שתים שלוש מילים בעברית רצוצה ולא חולפת דקה ארוכה ובסלה מונח דג , דג קרפיון יפה וחלק וכמה מפתיע מפרפר וחי. הגברת שמעולם לא נתקלה בדג שכזה ממהרת לביתה ממלאה את האמבט במים, מרחמת על היצור משיטה את הדג שיהיה לו לרווחה. היא עדיין לא כל כך מבינה מה בדיוק רצה אותו קצב להעניק לה. בעוד הדג במיים משייט מגיע מהגן בן זוגי שהיה אז ילדון בן ארבע. רואה את הדג באמבט ולא עוברת דקה והוא איתו בתוך האמבט המים חמימים והאווירה מיד רוקמת בינהם סיפור של אהבה.חולפות שעה ושעתיים והשכנה הטובה נכנסת רואה את הדג ומסבירה לאותה בורה, אם המשפחה , שעל ראש הדג יש לחבוט ואת בשרו פשוט לפשוט ואת השאר לטחון ולקבל עיסת דגים כשרה ומתאימה. טוב מתחילים לחפש פטיש מתאים על ראשו של הידיד להוריד בין לבין קולט הילד כי את ידידו החדש עומדים להרוג והוא פורץ בצעקות מעורר מהומות ועל הדג מגן את דלת האמבט נועל ופורצת שם מהומה שאיש לא מצליח להשתיקה. בסוף מגיע אב המשפחה חנוט בחליפה לונדונית מרשימה וששומע את כל הסיפור מצליח לשכנע את הבחור הצעיר כי הדג לים יחזור . הוא אוסף את הדג בסל רשת מביאו לקצב ובתמורתו(אחרי מליון הסברים)הוא מקבל תרנגולת! אך, אוי, גם התרנגולת מפרפת ומפרכסת , מדלגת ומתרוצצת והוא חושב לעצמו הנה קניתי עוד צרה הרי גם בה עלול הילד להתאהב. חושב האב מתייעץ ומקבל הדרכה איך לשוחט להגיע ולחזור הבייתה בשלום מבלי להסתכן באהבה חדשה שתפרוץ אולי בין אותה גברת תרנגולת לבין אותו ילדון. מאז מספר המספר (אחיו של בן זוגי) הייתה הולכת אימא רק עם השכנה לקניות על מנת שחלילה לא ימכרו לה פרה גועה....