!מניה וביה
New member
מיועד רק לאנ``ש...
משהו שכתבתי פעם... ב``ה כנגד ארבעה בנים דיברה תו``ת הטייס זה שאף פעם לא התקלח אחרי המקווה לא בגלל אידאולוגיה אלא פשוט בגלל ששכח. זה שיושב לא פעם בטבורו של בית המדרש באמצע סדר ניגונים או בעיצומה של התוועדות ולומד רמב``ם כאילו כלום לא קורה מסביב, תוך שרגלו מלהטטת בנעל הפוכה מתחת לשולחן. זה אשר כמעט בכל שעות היממה תוכלו לראותו ממשמש בציציותיו ומיטיב את הגומי והציצית בכדי ליישרם על פי שיטת אדמו``ר הזקן. זה שמפזם לו ניגון של דביקות בסתם של יום חול. זה שמגיע לסעודת שבת בבוקר (אחר הצהריים) כשבחדר אוכל כבר לא נותר יין ולחם (על צ`ולנט אין מה לדבר) ומספר סיפורים חסידים תוך התנדנדות מאסיבית. זה שחוזר ממבצעים שלוש דקות אחרי השקיעה כשהמקוה כבר סגור וכולם בבגדי שבת והוא רץ - הקופה בידו האחת והתפילין בידו השניה תוך צעקה ``איפה הבחור שאחראי על המקווה?``. זה שנוהג באופן קבוע להניח את ראשו על ידו בעייפות בשעה מתקדמת של סדר חסידות בבוקר, להירדם למשך חצי שעה ולקום כעבור הזמן כשכתם אדום וגדול למצחו. הוא זה אשר בכל רגע נתון מסוגל לשלוף מכיס חליפתו הפנימית את חוברת ה``דבר מלכות`` המקופלת לשנים ולקרוא ציטוטים נבחרים מתוכה. זה שאף פעם לא מתקשר הביתה, ורק אמא המדואגת מצלצלת לישיבה בדאגה לשלום בנה אחרי ששבועיים לא הרים צלצול הביתה. זה שקורא את הדף הזה ומפסיק אחרי שתי שורות בלבד. המתוחכם זה שתמיד מתקרצץ למשפיע לשאול על הנהגה מסוימת של הרבי למרות שרק לפני יום וחצי קרא על זה בהתקשרות. זה שיוצא לישון בחדר במסווה של יציאה לשירותים או שתית קפה תמימה. זה שלא קם לסדר חסידות ואומר למשפיע שהוא היה היום ב``סדר`` רק עבר מקום וישב הפעם מול פלוני. זה שיצא מהזאל אחרי סדר חסידות וחזר כעבור עשרים דקות אחרי שהרטיב את השער בשביל שיחשבו שהיה במקווה. זה שמסתתר באופן קבוע מאחורי הבחור הכי שמן בישיבה במהלך ההתוועדות בכדי שהמשפיע לא יזהה אותו וירד עליו כאסח. זה שלא חשוב מתי ובאיזה סיבה ישים את היד על הראש במחווה של שני כיסויים גם אם הוא לא אומר ברכה רק בשביל שיחשבו שהוא חסידי. זה שכשהמשיחיסט של הישיבה הסתכל עליו הוא אמר ``יחי`` וכשה``אנטי`` עשה את זה בתפילה השניה הוא קמץ את שפתיו בחוזקה שכולם ידעו שהוא לא מטורף כמו כולם. זה שלא התקלח במקווה בגלל אידיאולוגיה כי הרמב``ם כותב שלא כדאי וגם כי זה לא כל כך חסידי. זה שכשכולם הלכו למבצע לולב בתשרי אצל הרבי נסע עם חבר לאייסט סייד לקנות מכנסיים בזול ויצא מהסבאויי עם הכובע והחליפה כאילו חוזר כרגע ממבצע לולב מתיש. זה שתמיד, אבל תמיד, שמו מתנוסס בראש הרשימה של דו``ח מבצע תפילין (הוא היה במבצעים). זה שכל חזרה אחרי שיעור ניגש למגיד שיעור וממטיר עליו מטר של שאלות על הר` שמעון שקופ שהוא אמר בשיעור ושזה לא מסתדר עם הערה 48 בשיחה של שבת בא בלקוטי שיחות. וזה שכמעט מידי שבוע נולד לו בן דוד, ומידי שבועיים בת דודה שלו מתחתנת, ושיהיה לו רק במזל טוב. זה שקורא את הדף הזה עד הסוף ומעקם את האף (רק אם יש לידו מישהו). הרשע זה ששיחק אתמול בלילה כדורסל למרות שהמשגיח אמר לו שעוד פעם אחת הוא יתפס הוא עף הביתה. זה שכשהוא קם בבוקר לחסידות המשפיע זוקף עינים בתימהון, ולמרות הכל, טוב לו שישן משיתעורר כי גם כשהגיע לזאל הוא עודד את היושבים סביבו לפתוח בדיון מעמיק בעניני חולין מובהקים ביותר ואף גרועים מכך. זה שלא פעם במהלך התוועדות יוצא ונכנס כשחיוך מרוח על פניו השמנות עד שהמשפיע בער בקרבו מה הוא עושה שם בחוץ. זה שבשעה שכל התמימים היו במבצעים ביום שישי הלך לסופר מרקט לקנות קולה ועוגה לשבת (ועוד משהו). זה שכשתמיד ששואלים אותו מה הרמב``ם של היום הוא משיב שהוא נורא מצטער כי הוא אומר רק פרק אחד, וכששואלים ``מה הפרק האחד?`` הוא עונה שכבר יומיים הוא לא אומר והוא חייב להשלים. זה שתמיד שהוא חוזר מהמספרה המשגיח מחסיר פעימה. זה שפעם אחת המשפיע תפס אותו באמצע שיעור נהיגה, נוהג בסטלבט עם משקפי שמש ותהה לעצמו עם לעת כזאת הגענו לתו``ת. זה שקנה במבצע רדיו זעיר בגודל של זרת והחביא אותו במכנסיים, אחרי שהרב החרים לו את הווקמן (בזמן הבחירות יצא שמונה פעמים ב``סדר`` לשירותים). זה שיודע את הטלפון של הפיצה בעל פה בכל רגע נתון כי רק לפני דקה הוא הזמין. זה שקורא את הדף הזה ומחייך ברגע הזה ממש. הממוצע זה שלא קם לחסידות בממוצע פעמיים בשבוע לערך. זה שאף פעם לא הבין מה ה``עובדים`` עושים מתחת למגבעת שעה וחצי לאחר תום התפילה בבוקרו של שבת. זה שהכניס לא פעם בדלת המטבח הסגורה בעיטה רצינית עד שהטבחית המרוקאית יצאה לבדוק מה קרה, לאחר שהגיע למקום חמש דקות לפני זמן האוכל הרשמי והחדר אוכל היה סגור. זה שאף פעם לא נשאר דקה בזאל מעבר לזמן הרשמי של הסדר אבל גם מעולם לא הגיע לסדר על הדקה. זה שכמעט ב
משהו שכתבתי פעם... ב``ה כנגד ארבעה בנים דיברה תו``ת הטייס זה שאף פעם לא התקלח אחרי המקווה לא בגלל אידאולוגיה אלא פשוט בגלל ששכח. זה שיושב לא פעם בטבורו של בית המדרש באמצע סדר ניגונים או בעיצומה של התוועדות ולומד רמב``ם כאילו כלום לא קורה מסביב, תוך שרגלו מלהטטת בנעל הפוכה מתחת לשולחן. זה אשר כמעט בכל שעות היממה תוכלו לראותו ממשמש בציציותיו ומיטיב את הגומי והציצית בכדי ליישרם על פי שיטת אדמו``ר הזקן. זה שמפזם לו ניגון של דביקות בסתם של יום חול. זה שמגיע לסעודת שבת בבוקר (אחר הצהריים) כשבחדר אוכל כבר לא נותר יין ולחם (על צ`ולנט אין מה לדבר) ומספר סיפורים חסידים תוך התנדנדות מאסיבית. זה שחוזר ממבצעים שלוש דקות אחרי השקיעה כשהמקוה כבר סגור וכולם בבגדי שבת והוא רץ - הקופה בידו האחת והתפילין בידו השניה תוך צעקה ``איפה הבחור שאחראי על המקווה?``. זה שנוהג באופן קבוע להניח את ראשו על ידו בעייפות בשעה מתקדמת של סדר חסידות בבוקר, להירדם למשך חצי שעה ולקום כעבור הזמן כשכתם אדום וגדול למצחו. הוא זה אשר בכל רגע נתון מסוגל לשלוף מכיס חליפתו הפנימית את חוברת ה``דבר מלכות`` המקופלת לשנים ולקרוא ציטוטים נבחרים מתוכה. זה שאף פעם לא מתקשר הביתה, ורק אמא המדואגת מצלצלת לישיבה בדאגה לשלום בנה אחרי ששבועיים לא הרים צלצול הביתה. זה שקורא את הדף הזה ומפסיק אחרי שתי שורות בלבד. המתוחכם זה שתמיד מתקרצץ למשפיע לשאול על הנהגה מסוימת של הרבי למרות שרק לפני יום וחצי קרא על זה בהתקשרות. זה שיוצא לישון בחדר במסווה של יציאה לשירותים או שתית קפה תמימה. זה שלא קם לסדר חסידות ואומר למשפיע שהוא היה היום ב``סדר`` רק עבר מקום וישב הפעם מול פלוני. זה שיצא מהזאל אחרי סדר חסידות וחזר כעבור עשרים דקות אחרי שהרטיב את השער בשביל שיחשבו שהיה במקווה. זה שמסתתר באופן קבוע מאחורי הבחור הכי שמן בישיבה במהלך ההתוועדות בכדי שהמשפיע לא יזהה אותו וירד עליו כאסח. זה שלא חשוב מתי ובאיזה סיבה ישים את היד על הראש במחווה של שני כיסויים גם אם הוא לא אומר ברכה רק בשביל שיחשבו שהוא חסידי. זה שכשהמשיחיסט של הישיבה הסתכל עליו הוא אמר ``יחי`` וכשה``אנטי`` עשה את זה בתפילה השניה הוא קמץ את שפתיו בחוזקה שכולם ידעו שהוא לא מטורף כמו כולם. זה שלא התקלח במקווה בגלל אידיאולוגיה כי הרמב``ם כותב שלא כדאי וגם כי זה לא כל כך חסידי. זה שכשכולם הלכו למבצע לולב בתשרי אצל הרבי נסע עם חבר לאייסט סייד לקנות מכנסיים בזול ויצא מהסבאויי עם הכובע והחליפה כאילו חוזר כרגע ממבצע לולב מתיש. זה שתמיד, אבל תמיד, שמו מתנוסס בראש הרשימה של דו``ח מבצע תפילין (הוא היה במבצעים). זה שכל חזרה אחרי שיעור ניגש למגיד שיעור וממטיר עליו מטר של שאלות על הר` שמעון שקופ שהוא אמר בשיעור ושזה לא מסתדר עם הערה 48 בשיחה של שבת בא בלקוטי שיחות. וזה שכמעט מידי שבוע נולד לו בן דוד, ומידי שבועיים בת דודה שלו מתחתנת, ושיהיה לו רק במזל טוב. זה שקורא את הדף הזה עד הסוף ומעקם את האף (רק אם יש לידו מישהו). הרשע זה ששיחק אתמול בלילה כדורסל למרות שהמשגיח אמר לו שעוד פעם אחת הוא יתפס הוא עף הביתה. זה שכשהוא קם בבוקר לחסידות המשפיע זוקף עינים בתימהון, ולמרות הכל, טוב לו שישן משיתעורר כי גם כשהגיע לזאל הוא עודד את היושבים סביבו לפתוח בדיון מעמיק בעניני חולין מובהקים ביותר ואף גרועים מכך. זה שלא פעם במהלך התוועדות יוצא ונכנס כשחיוך מרוח על פניו השמנות עד שהמשפיע בער בקרבו מה הוא עושה שם בחוץ. זה שבשעה שכל התמימים היו במבצעים ביום שישי הלך לסופר מרקט לקנות קולה ועוגה לשבת (ועוד משהו). זה שכשתמיד ששואלים אותו מה הרמב``ם של היום הוא משיב שהוא נורא מצטער כי הוא אומר רק פרק אחד, וכששואלים ``מה הפרק האחד?`` הוא עונה שכבר יומיים הוא לא אומר והוא חייב להשלים. זה שתמיד שהוא חוזר מהמספרה המשגיח מחסיר פעימה. זה שפעם אחת המשפיע תפס אותו באמצע שיעור נהיגה, נוהג בסטלבט עם משקפי שמש ותהה לעצמו עם לעת כזאת הגענו לתו``ת. זה שקנה במבצע רדיו זעיר בגודל של זרת והחביא אותו במכנסיים, אחרי שהרב החרים לו את הווקמן (בזמן הבחירות יצא שמונה פעמים ב``סדר`` לשירותים). זה שיודע את הטלפון של הפיצה בעל פה בכל רגע נתון כי רק לפני דקה הוא הזמין. זה שקורא את הדף הזה ומחייך ברגע הזה ממש. הממוצע זה שלא קם לחסידות בממוצע פעמיים בשבוע לערך. זה שאף פעם לא הבין מה ה``עובדים`` עושים מתחת למגבעת שעה וחצי לאחר תום התפילה בבוקרו של שבת. זה שהכניס לא פעם בדלת המטבח הסגורה בעיטה רצינית עד שהטבחית המרוקאית יצאה לבדוק מה קרה, לאחר שהגיע למקום חמש דקות לפני זמן האוכל הרשמי והחדר אוכל היה סגור. זה שאף פעם לא נשאר דקה בזאל מעבר לזמן הרשמי של הסדר אבל גם מעולם לא הגיע לסדר על הדקה. זה שכמעט ב
