לא בטוח
לפני כמה ימים הייתה פה אחת שכתבה שכמה ימים אחרי המיוני קול התקשרו אליה מ"במחנה" ואמרו לה שהיא נפלה מגל"צ ושהם רוצים לזמן אותה למבחנים. מישהי אמרה לי שכנראה הם מזמנים את הגבוליים גם למבחני קול, כדי לראות שאם לא הלך להם כל כך טוב במבחנים, אולי בכל זאת יש להם איכויות קוליות. כל זה לא ממקור מוסמך, אבל זה הגיוני. ד"א, אלה שהלכו אחרי מבחן א' הרוויחו, כי בתכלס כמה מאלה שנשארו לקול ב' אשכרה יגיעו לקול ג'? כל מה שהפסדתם זה לשבת במשך שעות על גבי שעות עד ארבע (!), להתאמן על טקסטים, להצטרד, לשתות את התה המגעיל ביותר ששתיתם אי פעם, להצטרד עוד קצת, לגלות שיש מכונת קפה ולזרוק את התה קיבינימט, לשחק "מחלה באות הראשונה של השם שלך", לגלות שהועדה יצאה להפסקה (!) כי המסכנים שם משלוש, לקפוא מקור, סוף סוף להיכנס רק כדי שישאלו אותך על דברים שלא קשורים לטקסט ויקטעו אותך אחרי שתי פסקאות, ללכת הביתה, לגלות שהצטרדת עוד קצת, לדבר בטלפון וללכת ברגל ולאבד את הדרך, ולהפסיק לחפש את הדרך לעזריאלי כדי להשיג רכבת אלא לנסות לתפוס מונית, כי אתה כבר רוצה הביתה ולא איכפת לך לשלם 100 שקל, אבל לגלות שאף אחד לא עוצר, כי "יום קשה היום, מותק", ללכת שעה וחצי (!) ברגל, בנעלי טימברלנד (!), עד שלישון על הים הופכת פתאום לאופציה ריאלית, סוף סוף לתפוס מונית, להגיע הביתה, לגלות שאתה בדיוק באותו מצב שהיית בבוקר, רק פחות 100 שקל, בלי קול, קפוא מקור, כנראה חולה ולמה כל זה? כי איכשהו האמנת שאתה יכול להיות קריין. אוף זה היה טוב. אה, והיה שם הילד ממיי פירסט סוני