ינשוף לילה
New member
מיומנו של נהג מונית
אני נהג מונית נשוי 25 שנה +3 בן 50. שנים ארוכות טרוד בענייני פרנסה, רוב העבודה שלי בשעות הערב והלילה וכך כבר הרבה שנים שעובד בצורה זו. עם הזמן נוצר הנתק עם בת זוגתי ונכנסתי למין בועה ושגרה של "אתה עם עצמך". לפני כארבע שנים הכרתי מישהי שנסעה באופן קבוע איתי והתפתח רומן, רומן שנמשך כשנתיים וחצי, קשר זה נפסק ביוזמתי ברגע שהתחלתי להרגיש שאני הולך ונקשר רגשית לאותה בחורה (לציין שאותה בחורה הינה גרושה) וכל זה כדי לא לפרק את המסגרת שלי. אני אוהב את אישתי (אירוני נכון ?!) כמובן שבכל אותה תקופה היה כמעט נתק מוחלט עם אשתי, שיחות לא היו, אינטימיות לא היתה והבית התנהל כמו סירה בים שגולשת לה עם הזרם. בינתיים הרומן עם הבחורה הסתיים כשפה ושם עדיין היו שיחות טלפון שהלכו ודעכו, מצד שני התחלתי לחזור הביתה לאישתי, אחרי המון המון זמן שלא היה ביננו שיחות נפש, ישבנו לשוחח ואז היתה התפרצות מצד בת זוגתי שלא חשבתי בחיים ו"נכנסתי להלם" שבעקבותיו נודע לי בפעם הראשונה על הנעשה אצלה, אמנם הרגשתי, אבל לרגע לא תיארתי לעצמי שזה כך. היא התמכרה לאינטרנט, כשהצ´ט הוא מרכיב לא מבוטל של הדבר הזה. הכירה מישהו והתפתח ביניהם רומן וירטואלי שהחל על המסך וגלש לטלפונים ולא היה חסר הרבה שגם תהיה פגישה ביניהם. חצי שנה של סערת רוחות, ויכוחים והמון שיחות נפש (כשבאחת השיחות סיפרתי לאישתי על הרומן שהיה לי)כמו רעידת אדמה שלא נרגעת, פתאום באתי לראות את מה שבעצם עשיתי ולמה גרמתי לזוגיות, לא זוגיות שהיתה לנו. קיים בי חוסר אמון כי לא מצליח לגרום לה להפסיק להיכנס לאינטרנט אפילו שהיא מבטיחה שאין לה שום קשר וירטואלי ובדיעבד גם חוסר אמון מצידה עקב המשך עבודתי בלילות (קשה לה לקבל ולהאמין שוב בי בגלל התקופה הארוכה שהתנהל הרומן שלי, ואם הרומן היה קצר יותר היה משנה משהו?). אנחנו כמעט שנה אחרי פרוץ הוויכוח הראשון, אני ממשיך בעבודה הלילית, היא ממשיכה בבית לגלוש באינטרנט (מבחינתי האינטרנט כולו הוא צ´אט) ומנסים לסמוך על המילה של כל אחד מאתנו. מלכוד שאיני יודע איך לצאת ממנו, המון משקעים ואמון של בן/בת הזוג שתלוי רק במילה שלי או שלה. מדברים הרבה על פרידה ובעצם אף אחד לא מעוניין להגיע ליום הזה. באישתי חל שינוי במיוחד בחודשיים האחרונים, לפתע רוצה לצאת לחופשה לבד… ואכן היא יוצאת לשלושה ימים כדי להתנתק ולהיות עם עצמה לחלוטין, ואני בבעיה… אולי החופשה קשורה למישהו מהצ´ט? אולי באמת היא צריכה את פסק הזמן הזה? ומה איתי איך אני אמור לקבל זאת? ניראה לכם שכך בונים אמון, אחרי משבר כמו שלנו? מה עושים???
אני נהג מונית נשוי 25 שנה +3 בן 50. שנים ארוכות טרוד בענייני פרנסה, רוב העבודה שלי בשעות הערב והלילה וכך כבר הרבה שנים שעובד בצורה זו. עם הזמן נוצר הנתק עם בת זוגתי ונכנסתי למין בועה ושגרה של "אתה עם עצמך". לפני כארבע שנים הכרתי מישהי שנסעה באופן קבוע איתי והתפתח רומן, רומן שנמשך כשנתיים וחצי, קשר זה נפסק ביוזמתי ברגע שהתחלתי להרגיש שאני הולך ונקשר רגשית לאותה בחורה (לציין שאותה בחורה הינה גרושה) וכל זה כדי לא לפרק את המסגרת שלי. אני אוהב את אישתי (אירוני נכון ?!) כמובן שבכל אותה תקופה היה כמעט נתק מוחלט עם אשתי, שיחות לא היו, אינטימיות לא היתה והבית התנהל כמו סירה בים שגולשת לה עם הזרם. בינתיים הרומן עם הבחורה הסתיים כשפה ושם עדיין היו שיחות טלפון שהלכו ודעכו, מצד שני התחלתי לחזור הביתה לאישתי, אחרי המון המון זמן שלא היה ביננו שיחות נפש, ישבנו לשוחח ואז היתה התפרצות מצד בת זוגתי שלא חשבתי בחיים ו"נכנסתי להלם" שבעקבותיו נודע לי בפעם הראשונה על הנעשה אצלה, אמנם הרגשתי, אבל לרגע לא תיארתי לעצמי שזה כך. היא התמכרה לאינטרנט, כשהצ´ט הוא מרכיב לא מבוטל של הדבר הזה. הכירה מישהו והתפתח ביניהם רומן וירטואלי שהחל על המסך וגלש לטלפונים ולא היה חסר הרבה שגם תהיה פגישה ביניהם. חצי שנה של סערת רוחות, ויכוחים והמון שיחות נפש (כשבאחת השיחות סיפרתי לאישתי על הרומן שהיה לי)כמו רעידת אדמה שלא נרגעת, פתאום באתי לראות את מה שבעצם עשיתי ולמה גרמתי לזוגיות, לא זוגיות שהיתה לנו. קיים בי חוסר אמון כי לא מצליח לגרום לה להפסיק להיכנס לאינטרנט אפילו שהיא מבטיחה שאין לה שום קשר וירטואלי ובדיעבד גם חוסר אמון מצידה עקב המשך עבודתי בלילות (קשה לה לקבל ולהאמין שוב בי בגלל התקופה הארוכה שהתנהל הרומן שלי, ואם הרומן היה קצר יותר היה משנה משהו?). אנחנו כמעט שנה אחרי פרוץ הוויכוח הראשון, אני ממשיך בעבודה הלילית, היא ממשיכה בבית לגלוש באינטרנט (מבחינתי האינטרנט כולו הוא צ´אט) ומנסים לסמוך על המילה של כל אחד מאתנו. מלכוד שאיני יודע איך לצאת ממנו, המון משקעים ואמון של בן/בת הזוג שתלוי רק במילה שלי או שלה. מדברים הרבה על פרידה ובעצם אף אחד לא מעוניין להגיע ליום הזה. באישתי חל שינוי במיוחד בחודשיים האחרונים, לפתע רוצה לצאת לחופשה לבד… ואכן היא יוצאת לשלושה ימים כדי להתנתק ולהיות עם עצמה לחלוטין, ואני בבעיה… אולי החופשה קשורה למישהו מהצ´ט? אולי באמת היא צריכה את פסק הזמן הזה? ומה איתי איך אני אמור לקבל זאת? ניראה לכם שכך בונים אמון, אחרי משבר כמו שלנו? מה עושים???
