melancholy man
New member
מיומנו של מכור
או: חדש על המדף... שלא כמו מאיר אריאל, כשאני השתחררתי המליצו לי הרופאים על ביקור שבועי בחנות התקליטים, לא שזה מפסיקים את ההתקפים הקטטונים והדיכאון הקליני, אבל לפחות יותר קל הלחץ על האזן השטופה
גם היום התיצבתי למשמרת הפקדת הכספים הרגילה בחנות התקליטים שאמצתי ליד ביתי החדש ופעם עם כוונה ברורה לצאת רק עם תקליט פלילי אחד משנות השבעים, אבל כמובן שלא יכולתי לעמוד בפיתוי והנה לפניכם השלל שלכדתי היום: מדינת ישראל נגד קראוז שמואל סצנת הרוק המקומית היא מעיין נקודת חן קטנה וחיננית על אחוריה של סצנת הרוק העולמית. לא שאין לנו יוצרים טובים ומענינים, האמת היא שיחסית לגודל הקהל וכמות האומנים (או העניין הציבורי) יש בארץ כמות מדהימה של יוצרים מוכשרים, אבל מה שבאמת חסר בסצינה המקומית הם רוקרים אמיתיים, כאלה עם עבר קשה, נפש מיוסרת וסיפורים מיתיים, למעשה בתחום הזה שמוליק קראוס עומד פחות או יותר לבדו, תוסיפו על זה את העובדה שהוא מלחין ומוסיקאי סופר מוכשר וקבלו את סיפור ההחמצה הכי גדול של הרוק הישראלי. סקירה אמיתית על קראוס האלבום הזה עוד תבוא, בנתיים אני אגיד שהאלבום הזה, שנכתב בשעה שקראוז היה בכלא בשנת 1970 והוקלט בג'ם מהיר (תוך שעתיים) הוא אולי אלבום הרוק הכי טהור שעשו כאן וגם אחד הטובים שבהם. בהחלט אחד מעשרת הגדולים של הרוק הישראלי בעיני. (כאן המקום להודות לחברת MIO שהוצאו את האלבום מחדש ולעומת התקליט שהיה לי, שיפרו באופן ניכר את הסאונד) The Who BBC Sessions אני שומע את האלבום עכשיו לראשונה, ומשמיעה הראשונה, הסיכום הזה של הופעות הלהקה בין השנים 65 ל 70 באולפני הרדיו של ה BBC בהחלט עומד בסטנדרטים של הפקות ראשות השידור הבריטית לאלבומי רוק, איזה כיף לבריטים שמוסדות ממלכתיים שלהם מתיחסים כל כך ברצינות לתרבות הפופ. The Small faces- Ogden's Nut Gone Flake כבר כתבתי כאן שבעיני מדובר באחת מיצירות המופת הכי לא מוערכות בהיסטוריה של הרוק, משום מה מתיחסים לפאסיס, או כלהקת מבוא להמבל פאי או כלהקת להיטים איזוטרית משהו מהסיקסטיס, למעשה לפאסיס היו כמה אלבומים מעולים ומאוד חשובים בתקופת העיצוב של הרוק הבריטי, Ogden's Nut Gone Flake הוא בהחלט הטוב שבהם. Rory gallager- BBC Sessions האמת? כבר שילמתי על שלושת הראשונים כשראתי במקרה את רורי גאלגר מסתתר לו אי שם מאחור (כנראה מחווה לקרירה הבעיתית של ענק הגיטרה האירי הזה, אז הלכתי לבנק הוצאתי עוד 179 ש"ח ואילו קיבלתי זיכוי לעוד דיסק. בכל מקרה שכתבתי על "המי" תקף גם כאן, זה אומנם לא האייריש טור הקלאסי, אבל לא פחות טוב. rolling stones- forty licks אולי אוסף האולטימיטבי ואולי האוסף הכי חסר בתולדות הרוק, היה אפשר ליצור עוד אלבום מלא זהה בגודלו וטוב לא פחות מורכב משירים אחרים לגמרי של הסטונס, אבל לך תסכם 40 שנה של יצירה כל כך פוריה רק בשני דיסקים..., בכל מקרה מי שעשה את האלבום הזה עשה עבודה מעולה וזה אחד האלבומים הכי כיפיים שיצא לי לשמוע לאחרונה
או: חדש על המדף... שלא כמו מאיר אריאל, כשאני השתחררתי המליצו לי הרופאים על ביקור שבועי בחנות התקליטים, לא שזה מפסיקים את ההתקפים הקטטונים והדיכאון הקליני, אבל לפחות יותר קל הלחץ על האזן השטופה
