מיומנו של ולנטיין
אני עומד בשדה הקרב, החרב שלי מוחזקת בשתי הידיים מלפניי בתנוחה הגנתית. מולי צבא האפלה: אורקים, גובלינים שדים ומפלצות. הם ממלאים את שדה הראייה, וליבי שוקע בחושבי על חברי לקרב שהולכים למות עימי היום. בשאגה הצבא השחור מתחיל להתקדם, צעקות הקרב שלנו מנסות להלחם בשאון, אבל הם נשמעו חלושות באזני. ואז רגע לפני שאנחנו דוהרים אל הקרב, אור בוהק מאיר את צבא האפלה. האור מגיע מאחוריינו, ואיפה שהוא פוגע בצבא שממול, המפלצות נופלות, מאבדות את רוחו ומתחילות להתפזר. אני פונה ורואה את אימי ואלרייה, לבושה בשריון כסוף נוצץ, מחזיקה בידה חרב מאירה באור לבן בוהק "ולנטיין! אני איתך!" היא קוראת לעברי, ואנחנו מתקיפים יחדיו את צבא האופל. ואז אני מתעורר. בוקר. הוא הגיע, למרות שהשמש עוד לא עלתה. אני מתחיל את שגרת האימונים המוזרה שלי. מאז שהתחלתי אותה, לפני כמה שנים, היא נהייתה נוחה, אבל עדיין אני מסתכל על ההנחיות בספר לפני שאני מתחיל. מאה פעמים של כיפופי ידים, מאה פעמים של כיפופי בטן, מאה פעמים של כיפופי רגליים - אני מחייך כשאני מסיים, כשהתחלתי את האימונים הללו, לא הייתי מסוגל לעשות יותר מחמש, והיום אני עושה מאה, ומרגיש שיש לי כוח לעוד. הריח של לחם נאפה מזכיר לי שאין לי זמן לעוד, ואני רץ לעבר המאפייה, לעזור לאימי פלורה לארוז את הלחמים, חלות ולחמניות שהיא מוציאה מהתנור. כשאנחנו מסיימים לארוז, אני רץ לחלק את המאפים בעיר. אני משאיר את המקדש לסוף, וכשאני מסיים בו, אני פוגש את אריק - שבדיוק סיים את התפילה. "רוצה ללכת לפונדק? קלוד אמר לי שיש לו סיפור חדש עבורנו..." "סיפור חדש? שנייה אני בודק מול האב מייקה ואנחנו יכולים ללכת" אני מקפץ מרגל לרגל בחוסר סבלנות, כל פעם הטקס מחדש - אריק בודק מול מייקה, ותמיד מייקה מאשר, אבל אריק תמיד בודק אחרי מספר דקות הוא חוזר, ואנחנו הולכים לפונדק "פעם, כשהשמיים היו כחולים, ולא אפורים כמו שהם היום, הייתה בוערת להבת האלים בכל אחת מהבירות של הממלכה שלנו" קלוד ליווה את הסיפור עם מנגינה חרישית מהנבל שלו "בלב כל בירה, עמד מגדל גבוה, ובו הלהבה בערה באור. אומרים שהלהבה הייתה שומרת על הקשר עם האלים, ודואגת שהתפילות של המאמינים יגידו לאזני האלים" "כשצבא האפלה כבש את הערים, הם עשו משהו ללהבות, ושינו את צבען - מלבן טהור לשחור" "האלים שהיו על הארץ, איבדו את היכולת לחזור לשמיים, והאלים בשמיים איבדו את היכולת לתקשר עם המאמינים" "אם מישהו יצליח להחזיר את הלהבות לצבען המקורי, האלים יוכלו לחזור ולעזור לנו" קלוד המשיך בסיפורו, אבל אני כבר שמעתי את ההמשך, והמראות שלי מחזיר את הלהבות לצבען הלבן, ומחזיר את האלים מילאו את ראשי. לאחר זמן מה קלוד החל לנמנם, ואריק משך אותי בשקט החוצה מהפונדק "סכנה! לם שלח אותי להביא עזרה!" ציפור צייצה ועפה לתוך הפונדק "זה היה פלאפ?" אני שואל את אריק, והוא מהנהן בראשו "הציפור של לם" לם הוא אחד הנערים בגילנו בעיירה, הוא ואחותו זים כמעט תמיד ביחד אני רץ לפונדק ורואה שהחלה מהומה מסביב לציפור "מה העזרה שלם צריך? יש שריפה? הוא נפצע?" אני מנסה לדובב את הציפור, אבל ללא הועיל היא חוזרת על אותו משפט "סכנה, לם שלח אותי להביא עזרה" אני מניף ידים ביאוש, ורץ החוצה "תובילי את הדרך" לפחות את זה הציפור מבינה מבט זריז לאחור מגלה שקלוד, אריק, ועוד שניים מלווים אותנו לכיון היער האלפי לאחר כעשרים דקות הליכה אנחנו פוגשים את לם וזים, שניהם שלמים ובריאים "יש משהו מוזר במגדל השמירה, הצירים של הדלת שבורים, ואנחנו חושבים שלא'ואנ'דאר נחטפה" אנחנו מגבירים את הקצב, ומגיעים למגדל השמירה. שקט. שקט מדי, אני ניגש לדלת, רואה שהצירים שבורים כפי שלם אמר, אז אני מרים אותה ומזיז אותה בעדינות לצד קלוד נכנס למגדל ומתחיל לטפס, אני לוקח חרב מהעמדות בתחתית המגדל ועולה אחריו כשאנחנו מגיעים לחדר בראש המגדל, זוועה נגלית לעינינו ג'סטין משופד לקיר ע"י שתי חניתות וג'ק קבור תחת ארון, כף היד שלו נכרתה ושלוליות דם ממלאות את הריצפה לא לחשוב על הפנים של ג'סטין, לא לחשוב על הפנים של ג'סטין.... אני נאבק בצורך להקיא את מה שקרה בשאר היום אני זוכר במקטעים: אריק קורא לי לעזור לו להרים את הארון מג'ק אנחנו לוקחים את ג'ק אל האב מייקה בשביל שיחבר את היד שלו בחזרה זים תוקעת בשופר האזעקה הכללי אנחנו מוצאים גופה של סייר אלפי הגופות של הזאבים שהתקיפו את העיר ונהרגו ע"י האלפים התגייסות למליציה של העיר בלילה, קלוד מבקש להפגש איתי, אריק, לם וזים. הוא מציע שאנחנו נצא מהעיר, ונחפש "מה קורה" בעולם. ראש העיר מעוניין לנעול את העיר, ולהגן עליה מבפנים. אבל מספר בני העיר, קלוד ופלורה אימי ביניהם חושבים שזה רעיון רע, ושעדיף לשלוח קבוצה אל הערים האחרות ולנסות ליצור עימן קשר. מחוץ לעיר גם נוכל למצוא את מי שחטף את לא'ואנ'דאר ולהציל אותה עלמה במצוקה, והרפתקה מחוץ לעיר? אני קופץ מייד על ההצעה, ומצליח לשכנע את אריק לבוא גם (אני חושב שהוא בא רק בשביל להוציא אותי מצרות) לם וזים ביקשו לחשוב על זה, ואמרו שהם יחליטו מאוחר יותר אנחנו מתפזרים לבתים שלנו, קובעים שנצא מחר בבוקר
אני עומד בשדה הקרב, החרב שלי מוחזקת בשתי הידיים מלפניי בתנוחה הגנתית. מולי צבא האפלה: אורקים, גובלינים שדים ומפלצות. הם ממלאים את שדה הראייה, וליבי שוקע בחושבי על חברי לקרב שהולכים למות עימי היום. בשאגה הצבא השחור מתחיל להתקדם, צעקות הקרב שלנו מנסות להלחם בשאון, אבל הם נשמעו חלושות באזני. ואז רגע לפני שאנחנו דוהרים אל הקרב, אור בוהק מאיר את צבא האפלה. האור מגיע מאחוריינו, ואיפה שהוא פוגע בצבא שממול, המפלצות נופלות, מאבדות את רוחו ומתחילות להתפזר. אני פונה ורואה את אימי ואלרייה, לבושה בשריון כסוף נוצץ, מחזיקה בידה חרב מאירה באור לבן בוהק "ולנטיין! אני איתך!" היא קוראת לעברי, ואנחנו מתקיפים יחדיו את צבא האופל. ואז אני מתעורר. בוקר. הוא הגיע, למרות שהשמש עוד לא עלתה. אני מתחיל את שגרת האימונים המוזרה שלי. מאז שהתחלתי אותה, לפני כמה שנים, היא נהייתה נוחה, אבל עדיין אני מסתכל על ההנחיות בספר לפני שאני מתחיל. מאה פעמים של כיפופי ידים, מאה פעמים של כיפופי בטן, מאה פעמים של כיפופי רגליים - אני מחייך כשאני מסיים, כשהתחלתי את האימונים הללו, לא הייתי מסוגל לעשות יותר מחמש, והיום אני עושה מאה, ומרגיש שיש לי כוח לעוד. הריח של לחם נאפה מזכיר לי שאין לי זמן לעוד, ואני רץ לעבר המאפייה, לעזור לאימי פלורה לארוז את הלחמים, חלות ולחמניות שהיא מוציאה מהתנור. כשאנחנו מסיימים לארוז, אני רץ לחלק את המאפים בעיר. אני משאיר את המקדש לסוף, וכשאני מסיים בו, אני פוגש את אריק - שבדיוק סיים את התפילה. "רוצה ללכת לפונדק? קלוד אמר לי שיש לו סיפור חדש עבורנו..." "סיפור חדש? שנייה אני בודק מול האב מייקה ואנחנו יכולים ללכת" אני מקפץ מרגל לרגל בחוסר סבלנות, כל פעם הטקס מחדש - אריק בודק מול מייקה, ותמיד מייקה מאשר, אבל אריק תמיד בודק אחרי מספר דקות הוא חוזר, ואנחנו הולכים לפונדק "פעם, כשהשמיים היו כחולים, ולא אפורים כמו שהם היום, הייתה בוערת להבת האלים בכל אחת מהבירות של הממלכה שלנו" קלוד ליווה את הסיפור עם מנגינה חרישית מהנבל שלו "בלב כל בירה, עמד מגדל גבוה, ובו הלהבה בערה באור. אומרים שהלהבה הייתה שומרת על הקשר עם האלים, ודואגת שהתפילות של המאמינים יגידו לאזני האלים" "כשצבא האפלה כבש את הערים, הם עשו משהו ללהבות, ושינו את צבען - מלבן טהור לשחור" "האלים שהיו על הארץ, איבדו את היכולת לחזור לשמיים, והאלים בשמיים איבדו את היכולת לתקשר עם המאמינים" "אם מישהו יצליח להחזיר את הלהבות לצבען המקורי, האלים יוכלו לחזור ולעזור לנו" קלוד המשיך בסיפורו, אבל אני כבר שמעתי את ההמשך, והמראות שלי מחזיר את הלהבות לצבען הלבן, ומחזיר את האלים מילאו את ראשי. לאחר זמן מה קלוד החל לנמנם, ואריק משך אותי בשקט החוצה מהפונדק "סכנה! לם שלח אותי להביא עזרה!" ציפור צייצה ועפה לתוך הפונדק "זה היה פלאפ?" אני שואל את אריק, והוא מהנהן בראשו "הציפור של לם" לם הוא אחד הנערים בגילנו בעיירה, הוא ואחותו זים כמעט תמיד ביחד אני רץ לפונדק ורואה שהחלה מהומה מסביב לציפור "מה העזרה שלם צריך? יש שריפה? הוא נפצע?" אני מנסה לדובב את הציפור, אבל ללא הועיל היא חוזרת על אותו משפט "סכנה, לם שלח אותי להביא עזרה" אני מניף ידים ביאוש, ורץ החוצה "תובילי את הדרך" לפחות את זה הציפור מבינה מבט זריז לאחור מגלה שקלוד, אריק, ועוד שניים מלווים אותנו לכיון היער האלפי לאחר כעשרים דקות הליכה אנחנו פוגשים את לם וזים, שניהם שלמים ובריאים "יש משהו מוזר במגדל השמירה, הצירים של הדלת שבורים, ואנחנו חושבים שלא'ואנ'דאר נחטפה" אנחנו מגבירים את הקצב, ומגיעים למגדל השמירה. שקט. שקט מדי, אני ניגש לדלת, רואה שהצירים שבורים כפי שלם אמר, אז אני מרים אותה ומזיז אותה בעדינות לצד קלוד נכנס למגדל ומתחיל לטפס, אני לוקח חרב מהעמדות בתחתית המגדל ועולה אחריו כשאנחנו מגיעים לחדר בראש המגדל, זוועה נגלית לעינינו ג'סטין משופד לקיר ע"י שתי חניתות וג'ק קבור תחת ארון, כף היד שלו נכרתה ושלוליות דם ממלאות את הריצפה לא לחשוב על הפנים של ג'סטין, לא לחשוב על הפנים של ג'סטין.... אני נאבק בצורך להקיא את מה שקרה בשאר היום אני זוכר במקטעים: אריק קורא לי לעזור לו להרים את הארון מג'ק אנחנו לוקחים את ג'ק אל האב מייקה בשביל שיחבר את היד שלו בחזרה זים תוקעת בשופר האזעקה הכללי אנחנו מוצאים גופה של סייר אלפי הגופות של הזאבים שהתקיפו את העיר ונהרגו ע"י האלפים התגייסות למליציה של העיר בלילה, קלוד מבקש להפגש איתי, אריק, לם וזים. הוא מציע שאנחנו נצא מהעיר, ונחפש "מה קורה" בעולם. ראש העיר מעוניין לנעול את העיר, ולהגן עליה מבפנים. אבל מספר בני העיר, קלוד ופלורה אימי ביניהם חושבים שזה רעיון רע, ושעדיף לשלוח קבוצה אל הערים האחרות ולנסות ליצור עימן קשר. מחוץ לעיר גם נוכל למצוא את מי שחטף את לא'ואנ'דאר ולהציל אותה עלמה במצוקה, והרפתקה מחוץ לעיר? אני קופץ מייד על ההצעה, ומצליח לשכנע את אריק לבוא גם (אני חושב שהוא בא רק בשביל להוציא אותי מצרות) לם וזים ביקשו לחשוב על זה, ואמרו שהם יחליטו מאוחר יותר אנחנו מתפזרים לבתים שלנו, קובעים שנצא מחר בבוקר
