היום הראשון
התכוננו להיום ע"י מספר פגישות שלנו עם הילדה והוריה. היא הבינה שהיא לא אוהבת להשאר פה לבד. זה לא מפתיע. ילדי (פעוטות), בפגישות אתה עד כה, הפתיעו אותי - לא היו גילויי קנאה ברורים, הם מנסים לשחק אתה (קצת מעבר לקצב שלה), אני ממש מרגישה שהם עוזרים לי לטפל בה. אחרי כל החששות שלי, קרה דבר מוזר לחלוטין: היא פשוט ישנה היום. בבוקר, לבקשתה, יצאנו לטיול בחוץ, בו היא היתה על הידיים שלי. החזרה הביתה היתה די זוועתית: אחד עם חיתול קקי מפורק, ולא יכול ללכת, אחת לא רוצה לחזור הביתה, והשלישית כל הזמן על הידיים שלי. שלושתם היו זקוקים לי לחזרה הביתה, ושלושתם, בתורם, חיכו לי בוכים בכל מיני נקודות בדרך ובבית. (זה נשמע רע, אבל המרחקים די קצרים). חזרנו, רחצתי את ערמת הקקי המהלכת, ונכנסנו לחדר השינה ע"ם לחתל. פתאום ראיתי שהיא (אני אמציא לה כינוי. עד מחר) זזה ממני ביוזמתה! לאן? לכרית! היא ביקשה לשכב, ביקשה שכולנו נצא מהחדר, וביקשה שאסגור את הדלת (הכל בתנועות אצבע קטנטנות, וב"כן" נלהב בכל פעם שנאי מנחשת נכון מה היא רוצה). ביקשה - OK. כיבדתי. מדי פעם הצצתי לראות מה שלומה,נתתי לה ספר שהיא אוהבת (כמה חשובים מפגשי ההכנה! סיפרתי לה סיפור לפי ספרון עץ קטן בערך 17 פעם, והיא נקשרה אליו. מזל), בהצצה הבאה היא ישבה וקראה בו. ובזו שאחריה - שכבה לקראת שינה (ה"כן" הנלהב כבר היה ישנוני). היא ישנה ככה מ 9 וחצי-10, עד אחרי 12! בזמו הזה - ילדי גם הם ישנו, והספיקו להתעורר! [אני לא מדמינת מצב בו ילדי, כשיטה להתמודדות עם מצב קשה, יבקשו להשאר לבד] בפעם בה נכנסתי והיא העוררה - היא שוב ביקשה שנצא. בתי ניסתה לשחק אתה, לדבר אתה - כלום לא ענין אותה. (כאן כבר חשבתי שיש בעיה - שהיא ממש מנסה לברוח מאיתנו לחדר לבד). בפעם הבאה - היא היתה עם קקי, ובקשה שאחתל אותה. ואז אמא באה (אני לא יודעת איך - היא ראתה ושמעה אותה באה, ואני לא!). השינה הכ"כ ארוכה הזו נראתה לי קצת מוזרה. אבל הסברתי אותה לעצמי בעייפות שנגרמת במאמץ מנטלי, וברצון לווסת את כמות המגע עם 3 אנשים חדשים. חשבתי שאני רוצה לאפשר לה את התנאים שהיא מבקשת בצורה כ"כ חד משמעית [אני עדיין חושבת ככה]. קצת הרגשתי "אלק מטפלת הילדה כל היום ישנה!" - ומזל: ברגע שהיא שחררה אותנו - אכלתי, שתיתי - לא לגמרי ברור לי איך הייתי מסתדרת, פיזית, אם היא היתה זקוקה לי 5-6 שעות רצוף (אוכל/שתיה/שירותים). מה עושות, באמת, מטפלות במשפחתונים בתחילת שנה? לשמחתי - אמא שלה קיבלה את הדברים בצורה טובה - לא חשבה שאני צריכה לנסות דווקא ליצור אתה קשר ו"להפעיל" (?) אותה. יצא ארוך. אני מקווה שמישהו קרא. ומודה למי שעשה זאת ועומד להתיחס.
