מיומנה של אמא...
16:00 ועדיין תקועה מאחורי התחת של איזו סקסית שרוצה להיות עם הגולן... טראאח... חיוג מהיר בנייד - מצטערת , מתנצלת, זה לא יקרה שוב (ממש!!!)...מתחנפת ומתפתלת באזניה של המטפלת... אבל ההיא כבר רגילה. ``זה בסדר, לא נורא, לא קרה כלום`` - ובקולה אני שומעת את ה``עוד פעם זו את???`` חצי שעה של לחץ אטומי. מתבשלת בתוך המכונית (למרות המזגן) ובתוך עצמי... מגיעה, אוספת את הדרדסית... פוגשת את עיניה של המטפלת - אבל מיד בורחת - מי צריך את זה עכשיו... אמא ואמא ועוד פעם אמא... סיפורים, שאלות.. נשיקות וחיבוקים. סוף סוף בבית. הר של מכתבים - מה כולם נזכרו בי פתאום? מה הם רוצים? למי בכלל איכפת עכשיו, אפילו להבין את מה שאני קוראת אני לא מצליחה. אמא שוקו, אמא מילקי, אמא תערבבי לי, אמא תנגבי לי נשפך...... כל המילקי על הרצפה. ינעלק דינק איפה העוזרת הזאת כשהכי צריך אותה??? אמא טלויזיה, לא בעצם קלטת. טוב חמודה מה תרצי? היפיפיה הנרדמת. הולכת לחפש בים הקלטות... מוצאת... מכניסה. לא בעצם שילגיה!!! אבל אמרת את הנרדמת!!! אפילו לעצמי אני לא נשמעת אסרטיבית... לא רוצה, לא רוצה, רוצה שילגיה. טובבבבבבב - יותר קל להחליף מלדבר. שילגיה מזמרת על המרקע.. שקט חביב מסתרר - הלך בקלות הפעם!!! הודעות על המזכירה, הודעות בדואר, הכביסה עולה על גדותיה בסל, מבט מהיר במקרר - שייט שוב אין חלב, שייט שוב אין שום דבר לאכול בבית הזה!!! גונבת מקלחת זריזה... מעיפה מבט בהיא שם במראה - מי זאת בכלל?? אמאאאאאאאאא... מה? מה קרה? למה את צועקת? אמא בואי!!!!!!!!! יורדת, מה את רוצה? אין תשובה. לא תמיד יש תשובות. ככה זה בחיים. מוציאה שניצלים, מפשירה, מרתיחה מים לספגטי... תוק תוק... מי שם? פותחת את הדלת ומורידה מבט - ``שלום אפשר להיות אצלכם עד שבע?`` בטח חמודה בטח, בואי תכנסי... כאילו שחסרות לי צרות... רק לזה פיללתי - משפחה מרובת ילדים אינסטנט!!! יאללה - לעלות למעלה לחדר משחקים - הפעם אפילו שכנעתי את עצמי... וגם אותן. המים רותחים... מבקשים את הספגטי... אמאאאאאאאאאאא צרחות, זעקות, בכי תמרורים מה? מה קרה? - גם לעצמי כבר נשמעת כמו תקליט שבור... אמאאאאאאאאא אני לא יכולה עכשיו - בדיבור צפוף עם הספגטי... אמאאאאאאאאאאאאאאא זה מתגבר - אין מנוס.. רצה למעלה, בדילוגים של שתיים שתיים על המדרגות יד אחת על המעקה, יד אחת עם הספגטי, באמצע לב שמפרפר....... אחת בוכה, אחת נעלבת... אל חשש - כוחות האו``ם הגיעו היא לקחה לי, היא דחפה אותי, אנ`לא חברה שלה, אני ברוגז איתה... קורסת על השטיח, מבררת, מפשרת, מנשקת, מלטפת...בסוף - הצליח. יורדת... אז איפה הייתי? המים רותחים... כבר כמעט התאדו - איפה הספגטי לעזאזל? אההההה אלצהיימר שכמותי שוב למעלה........ נשבעת שבבית הבא - רק מפלס אחד!!!! שוב למטה........ ואני חשבתי שרק בצבא טירטרו אותי. והשניצלים, והרוטב, והסלט ואיפה הפותחן? פותחת, סוגרת, שופכת, חותכת. כוס אמקקקקקקק נגמרו הסכינים!!!! עורמת כלים בדיש, ושוב מכניסה, מוציאה, מנקה, מטגנת........ לפחות שקט שם למעלה. בואו לאכול... ושוב - בואו לאכול... ושוב - בואו לאכול... רגע, אנחנו מתאפרות!!! לשניה אחת התבלבתי... מתאפרות???? כבר חלפו 15 שנה??? יורדות הנסיכות...... התחפשנו לאינדיאניות!!! שלא נדע. כל אחת נראית כאילו עברה לילה שלם של התעללות. פנסים כחולים וירוקים סביב העיניים, עיגולים של וורוד זרחני על הלחיים, ושפתיים שאפילו האולטרא סגול יתבייש לידן. היא פוקהונטס ואני טיגר לילי... טוב שיהיה... העיקר ששתיכן נסיכות - עם צבעי הסוואה. רוצה גם? רוצה גם מה? שאני יאפר אותך? תהיי אמא של האינדאניות. לא, לא רוצה. אני אמא גם ככה. למה? כי ככה. די מספיק - לאכול!!!!! רוצים את שילגיה!!! טוב שילגיה ברקע אבל תאכלו (למה אני כזאת פולניה????) שוב היא שרה לה שם על המרקע עם כל הגמדים שלה... יוצאת לגינה... לגנוב איזה סיגריה קטנה. אמאאאאאאאאאאא מה? קטצ`ופפפפפפפפפפפפפפ נשפך!!! ינעל דינק!!!!!!!!! מתפרקת על הספה. בוהה בשילגיה שמשחקת אותה יעני עקרת בית של כל הדרדסים האלה....... גם אני רוצה שילגיה כזאת בבית!!! תוק תוק.... מה? מה קרה? (שוב פעם!!!) הנסיכה המאומצת נדרשת לביתה. מבט מהיר בשעון... שבע כבר היה מזמןןןןןןןן. בי, בי - להתראות מחר. יאללה לאמבטיה!!! אני שואגת. כן רוצה, לא רוצה, עוד מעט, עוד רגע... תיכף הנסיך מגיע (ההיא שם על המרקע כבר בלי הכרה) - גם אני עוד רגע. ואיפה? איפה הנסיך שלי? עולים....... תורידי את החולצה - לא רוצה תורידי את המכנסיים - לא רוצה תכנסי לאמבטיה - לא רוצה תצחצחי שיניים - לא רוצה תלבשי פיז`מה - לא רוצה דיייייייייייייי!!!!! תעזרי לי קצת היום. אני עייפה, עבדתי קשה, מהבוקר מוקדם מאד!!! מתבוננת בי בעיניים הנוצצות שלה, שדונים משתוללים שם. אז למה לא אמרת לי. צריך להגיד כדי שאני אדע!!! - בסוף היא עוד מחנכת אותי!!! צודקת, אני עונה לה. צריך להגיד, אי אפשר לדעת אם לא אומרים. מבטיחה להגיד בפעם הבאה. ועכשיו אפשר קצת עזרה? תוך שניות היא במיטה, מלאך קטן עם דובונים ופרפרים. סיפור, מוצץ (כן, עדיין -מה לעשות????), עוד נשיקה, ועוד אחת, ועוד אחת. עוד חיבוק, ועוד אחד ועוד אחד. איך שהיא ממלאה לי ת`מצברים. לילה טוב, חלומות פז, חלומות נעימים. (מוקדש בהערצה ויראה והרבה אהבה.... לכל האמהות!!!!)
16:00 ועדיין תקועה מאחורי התחת של איזו סקסית שרוצה להיות עם הגולן... טראאח... חיוג מהיר בנייד - מצטערת , מתנצלת, זה לא יקרה שוב (ממש!!!)...מתחנפת ומתפתלת באזניה של המטפלת... אבל ההיא כבר רגילה. ``זה בסדר, לא נורא, לא קרה כלום`` - ובקולה אני שומעת את ה``עוד פעם זו את???`` חצי שעה של לחץ אטומי. מתבשלת בתוך המכונית (למרות המזגן) ובתוך עצמי... מגיעה, אוספת את הדרדסית... פוגשת את עיניה של המטפלת - אבל מיד בורחת - מי צריך את זה עכשיו... אמא ואמא ועוד פעם אמא... סיפורים, שאלות.. נשיקות וחיבוקים. סוף סוף בבית. הר של מכתבים - מה כולם נזכרו בי פתאום? מה הם רוצים? למי בכלל איכפת עכשיו, אפילו להבין את מה שאני קוראת אני לא מצליחה. אמא שוקו, אמא מילקי, אמא תערבבי לי, אמא תנגבי לי נשפך...... כל המילקי על הרצפה. ינעלק דינק איפה העוזרת הזאת כשהכי צריך אותה??? אמא טלויזיה, לא בעצם קלטת. טוב חמודה מה תרצי? היפיפיה הנרדמת. הולכת לחפש בים הקלטות... מוצאת... מכניסה. לא בעצם שילגיה!!! אבל אמרת את הנרדמת!!! אפילו לעצמי אני לא נשמעת אסרטיבית... לא רוצה, לא רוצה, רוצה שילגיה. טובבבבבבב - יותר קל להחליף מלדבר. שילגיה מזמרת על המרקע.. שקט חביב מסתרר - הלך בקלות הפעם!!! הודעות על המזכירה, הודעות בדואר, הכביסה עולה על גדותיה בסל, מבט מהיר במקרר - שייט שוב אין חלב, שייט שוב אין שום דבר לאכול בבית הזה!!! גונבת מקלחת זריזה... מעיפה מבט בהיא שם במראה - מי זאת בכלל?? אמאאאאאאאאא... מה? מה קרה? למה את צועקת? אמא בואי!!!!!!!!! יורדת, מה את רוצה? אין תשובה. לא תמיד יש תשובות. ככה זה בחיים. מוציאה שניצלים, מפשירה, מרתיחה מים לספגטי... תוק תוק... מי שם? פותחת את הדלת ומורידה מבט - ``שלום אפשר להיות אצלכם עד שבע?`` בטח חמודה בטח, בואי תכנסי... כאילו שחסרות לי צרות... רק לזה פיללתי - משפחה מרובת ילדים אינסטנט!!! יאללה - לעלות למעלה לחדר משחקים - הפעם אפילו שכנעתי את עצמי... וגם אותן. המים רותחים... מבקשים את הספגטי... אמאאאאאאאאאאא צרחות, זעקות, בכי תמרורים מה? מה קרה? - גם לעצמי כבר נשמעת כמו תקליט שבור... אמאאאאאאאאא אני לא יכולה עכשיו - בדיבור צפוף עם הספגטי... אמאאאאאאאאאאאאאאא זה מתגבר - אין מנוס.. רצה למעלה, בדילוגים של שתיים שתיים על המדרגות יד אחת על המעקה, יד אחת עם הספגטי, באמצע לב שמפרפר....... אחת בוכה, אחת נעלבת... אל חשש - כוחות האו``ם הגיעו היא לקחה לי, היא דחפה אותי, אנ`לא חברה שלה, אני ברוגז איתה... קורסת על השטיח, מבררת, מפשרת, מנשקת, מלטפת...בסוף - הצליח. יורדת... אז איפה הייתי? המים רותחים... כבר כמעט התאדו - איפה הספגטי לעזאזל? אההההה אלצהיימר שכמותי שוב למעלה........ נשבעת שבבית הבא - רק מפלס אחד!!!! שוב למטה........ ואני חשבתי שרק בצבא טירטרו אותי. והשניצלים, והרוטב, והסלט ואיפה הפותחן? פותחת, סוגרת, שופכת, חותכת. כוס אמקקקקקקק נגמרו הסכינים!!!! עורמת כלים בדיש, ושוב מכניסה, מוציאה, מנקה, מטגנת........ לפחות שקט שם למעלה. בואו לאכול... ושוב - בואו לאכול... ושוב - בואו לאכול... רגע, אנחנו מתאפרות!!! לשניה אחת התבלבתי... מתאפרות???? כבר חלפו 15 שנה??? יורדות הנסיכות...... התחפשנו לאינדיאניות!!! שלא נדע. כל אחת נראית כאילו עברה לילה שלם של התעללות. פנסים כחולים וירוקים סביב העיניים, עיגולים של וורוד זרחני על הלחיים, ושפתיים שאפילו האולטרא סגול יתבייש לידן. היא פוקהונטס ואני טיגר לילי... טוב שיהיה... העיקר ששתיכן נסיכות - עם צבעי הסוואה. רוצה גם? רוצה גם מה? שאני יאפר אותך? תהיי אמא של האינדאניות. לא, לא רוצה. אני אמא גם ככה. למה? כי ככה. די מספיק - לאכול!!!!! רוצים את שילגיה!!! טוב שילגיה ברקע אבל תאכלו (למה אני כזאת פולניה????) שוב היא שרה לה שם על המרקע עם כל הגמדים שלה... יוצאת לגינה... לגנוב איזה סיגריה קטנה. אמאאאאאאאאאאא מה? קטצ`ופפפפפפפפפפפפפפ נשפך!!! ינעל דינק!!!!!!!!! מתפרקת על הספה. בוהה בשילגיה שמשחקת אותה יעני עקרת בית של כל הדרדסים האלה....... גם אני רוצה שילגיה כזאת בבית!!! תוק תוק.... מה? מה קרה? (שוב פעם!!!) הנסיכה המאומצת נדרשת לביתה. מבט מהיר בשעון... שבע כבר היה מזמןןןןןןןן. בי, בי - להתראות מחר. יאללה לאמבטיה!!! אני שואגת. כן רוצה, לא רוצה, עוד מעט, עוד רגע... תיכף הנסיך מגיע (ההיא שם על המרקע כבר בלי הכרה) - גם אני עוד רגע. ואיפה? איפה הנסיך שלי? עולים....... תורידי את החולצה - לא רוצה תורידי את המכנסיים - לא רוצה תכנסי לאמבטיה - לא רוצה תצחצחי שיניים - לא רוצה תלבשי פיז`מה - לא רוצה דיייייייייייייי!!!!! תעזרי לי קצת היום. אני עייפה, עבדתי קשה, מהבוקר מוקדם מאד!!! מתבוננת בי בעיניים הנוצצות שלה, שדונים משתוללים שם. אז למה לא אמרת לי. צריך להגיד כדי שאני אדע!!! - בסוף היא עוד מחנכת אותי!!! צודקת, אני עונה לה. צריך להגיד, אי אפשר לדעת אם לא אומרים. מבטיחה להגיד בפעם הבאה. ועכשיו אפשר קצת עזרה? תוך שניות היא במיטה, מלאך קטן עם דובונים ופרפרים. סיפור, מוצץ (כן, עדיין -מה לעשות????), עוד נשיקה, ועוד אחת, ועוד אחת. עוד חיבוק, ועוד אחד ועוד אחד. איך שהיא ממלאה לי ת`מצברים. לילה טוב, חלומות פז, חלומות נעימים. (מוקדש בהערצה ויראה והרבה אהבה.... לכל האמהות!!!!)
כמידיי יום שלישי,אח``הצ אני מבלה עם הילדים בחברתו של חבר טוב של הבן הבית הופך לשדה קרב,כאשר האמא שלו מגיעה לאסוף אותו(היא החברה הטובה ביותר שלי)היא מסתכלת עליי אייך אני מתרוצצת בכל הבית,רודפת אחרי כל טיפת ביגבגים שהבת שלי החליטה לפזר בבית עם שמרטוט ,היא צוחקת ואומרת לי :``ואללה את כאן פיליפינית במשרה מלאה``,ואני מהנהנת בחיוך מאולץ(מה יש לי ברירה אחרת?) תלתלונה כ``כ הזדהיתי